 |
/images/archive/gallery/106/103.jpg רוביק רוזנטל
צילום: נועם וינד  |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
לכל משפחה יש קודים לשנויים המובנים רק לבני אותו השבט. הביטויים במילון משפחת שטאל אמנם משקפים את ההיסטוריה וההווי שלה בלבד, אך יכולים להיות קרובים לליבו של כל תא משפחתי
|
|
|
 |
|
|
|
בראיון בעקבות הסרט "אהבה קולומביאנית", סיפר רשף לוי שבסרט השתמשו בביטוי "דרבי" כדי לתאר מפגש משפחתי טעון בין משפחת החתן ומשפחת הכלה, לפני ואחרי החתונה.
הביטוי הובא לתסריט מהמילון המשפחתי של משפחת הבמאי, שי כנות. לכל משפחה יש מילון משפחתי, קודים לשוניים המובנים רק לבני אותה משפחה. אין הבדל עקרוני בין שפת משפחה לבין שפה פנימית של יישוב קטן או גדול, קבוצת בעלי מקצוע וכדומה. במשפחתי,למשל, זה היה המעמד של כמה ביטויים כמו "פלורה", שם שהושמע בסיום ארוחה כדי להדגיש שאת הכלים אנחנו צריכים לשטוף, ולא משרתת וירטואלית בשם פלורה. "לט? הו פ? פ?ל?'ה" ( " קפיצה למיטה" בגרמנית) היה ממתק ששמים מתחת לכרית כדי לעודד את הילדים להיכנס למיטה.
המלומד המנוח, ד"ר אברהם שטאל, פעל בשנותיו האחרונות בתחום הלשון והוציא כמה ספרים, וביניהם "מוצא המילים". לרגל יום הולדתה ה-60 של אשתו שושנה, כתב שטאל את "מילון משפחת שטאל", ובו ריכז את הביטויים המיוחדים של המשפחה במהלך השנים. המילון משקף את ההיסטוריה של המשפחה הדתית מרובת הצאצאים, שעברה ממושב אבן שמואל לירושלים. בחרתי מן המילון, הכולל קרוב ל-150 ( ! ) ביטויים , מקבץ דוגמאות המייצגות את הז'אנר המקומי והמשפחתי מאוד, ובכל זאת קרוב להווי החיים של כל משפחה:
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
זוגאר די גאבל
|
|
|
|
|
|
|
ז ו?ג?אר ד? י ג?א ל?ל. ביטוי גרמני שפירושו "אפילו המזלגות", שהיה ססמת פרסום למדיח כלים שבו "אפילו המזלגות יוצאים נקיים". בבית שטאל השתמשו בביטוי כשהגיע שלב סיום ניגוב הכלים אחרי הארוחה, בטרם היות המדיח. ססמאות פרסומת הן כידוע מקור לביטויים ישראליים כלליים, מ"הכל תלוי בטיב המילוי" ועד "מיאו חתולה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חג הדיקטים
|
|
|
|
|
|
|
חג הדיקטים. חג הפסח, על פי אחד מצאצאי שטאל ששנא מצות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חומוס ופיתה
|
|
|
|
|
|
|
חומוס ופיתה. ארוחה פשוטה ומשביעה, ביטוי שנטבע אצל השטאלים בעת טיול לגולן, כשמצאו מסעדה קטנה ובה מוכרים רק חומוס בפיתה, ומאז השתמשו בביטוי כשמבקשים לא להכין בבית ארוחה מסובכת מדי. אברהם שטאל מסביר במילונו שזו משאלת לב: ארוחה בבית תמיד מסתבכת לפרויקט. במשפחתי הפרטית המשפט המקביל הוא "אבל תכין משהו פשוט".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חתונה של צפרדעים
|
|
|
|
|
|
|
חתונה של צפרדעים. חתונה לא יפה, אווירה מעצבנת, אוכל לא משהו. ביטוי של אחד מילדי המשפחה, מקבילה יצירתית של "המלך הוא עירום".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יש לך מניות אצל רוטנברג?
|
|
|
|
|
|
|
יש לך מניות אצל רוטנברג? נאמר במשפחת שטאל למי שאינו מקפיד על כיבוי אורות ומכשירים חשמליים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
טלוויזיונצ'יק.
|
|
|
|
|
|
|
טלוויזיונצ'יק. כינוי לבן הצעיר של המשפחה, היחיד שבילה את ילדותו כבר בעידן הטלוויזיה, וכמו כל בני גילו נתפס בקסמה. יש לך מניות אצל רוטנברג? נאמר במשפחת שטאל למי שאינו מקפיד על כיבוי אורות ומכשירים חשמליים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא לפני הילדים
|
|
|
|
|
|
|
לא לפני הילדים. ביטוי שנאמר בגרמנית: "נישט פור די קינדער". בעניין זה משפחת שטאל לא לבד, רק השפה משתנה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה תעשה כשיזמינו אותך לאכול אצל מלכת אנגליה?
|
|
|
|
|
|
|
מה תעשה כשיזמינו אותך לאכול אצל מלכת אנגליה? נזיפה בילד שאינו מתנהג יפה ליד השולחן. בת המשפחה, תמר ספאנייר, מספרת שבבגרותה נקלעה בלונדון לסעודה בנוכחות המלכה ולפתע היתה לה הארה: זה באמת קורה!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מהר
|
|
|
|
|
|
|
מהר. ביטוי המובן לדתיים בלבד: כאשר אם המשפחה לא הספיקה לגמור את כל ההכנות לשבת, היא השלימה אותן לאחר כניסת השבת תחת הכותרת "מהר". שטאל מגדיר זאת כ"עיקרון הלכתי חשוב החסר משום מה ב'שמירת שבת כהלכתה'".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עכשיו אנחנו יושבים עם הצוואר הרחוץ שלנו
|
|
|
|
|
|
|
עכשיו אנחנו יושבים עם הצוואר הרחוץ שלנו. משפט שנאמר כשהבית מוכן לאורחים אך הם הבריזו. מבוסס על בדיחה ביידיש, שבה התבטא כך הילד כשהדודה לא באה לארוחה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צ'יפס מיט נודלן
|
|
|
|
|
|
|
צ'יפס מיט נודלן. צ' יפס עם אטריות, תלונה שהשמיעה אישה בבית החולים לאם המשפחה, והפכה אצל השטאלים קוד לאוכל משעמם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צרחיהו
|
|
|
|
|
|
|
צרחיהו. פעוט המתחיל לבכות במקום שלא היה צריך להיות בו מלכתחילה, כמו מופע, חגיגה או בית כנסת. המשפט השלם נוסח משפחת שטאל: "הביאו גם את צרחיהו". צרחיהו , כידוע, שודרג לעידן הסילון. כל טיסה והצרחיהו שלה, אחד לפחות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קצ'בוצ'ס
|
|
|
|
|
|
|
קצ'בוצ'ס. הירקות במרק. השאלה לפני ההגשה: אתה אוהב מרק עם קצ' בוצ'ס? והתשובה: אני אוהב מרק בלי כלום. על מילה כגון זו נאמר במילונים: "ממקור לא ידוע".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רומפלנאכט
|
|
|
|
|
|
|
רומפלנאכט. בגרמנית, ובתרגום חופשי "ליל הבלגן", הוא ליל מוצאי הפסח, שבו נשארים ערים בלילה כדי להחזיר את הכלים למקומם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תחפש לך אישה אחרת/תחפשי לך בעל אחר
|
|
|
|
|
|
|
תחפש לך אישה אחרת/תחפשי לך בעל אחר. נשמע לעתים מזומנות יותר או פחות, ולא רק במשפחת שטאל, בכולן. ואצל מי שלא, שיקום.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"אהבה קולומביאנית". דרבי משפחתי
|
|
|
|
|
|
|
נעמי שמר 1: השיבני ואשובה
|
|
|
|
|
|
|
בעקבות "על הטקסט ועל המיתוס" ( " הזירה הלשונית", 23.7.04), כותבת דפנה כהן: "מראיונות שנעשו בעבר עם נעמי שמר, ידוע לי שהשיר'על כל אלה' לא נכתב כהמנון. היא כתבה אותו לאחותה בעקבות אסון פרטי שאירע במשפחתה, ורק מאוחר יותר אימצו את השיר אוהבי ארץ ישראל השלמה. השורה'השיבני ואשובה אל הארץ הטובה' מרמזת לא רק לפסוק שנזכר במדור, אלא גם לפסוק האחרון במגילת איכה:'השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם'. השינוי שעשתה נעמי שמר מלשון רבים ללשון יחיד (השיבני ואשובה) הוא אולי עוד ראיה לכך שהשיר הוא אישי יותר מהמנוני". הערת המדור: השיר נכתב בנסיבות אישיות, אבל רוב החומרים והאזכורים בו מיתיים, ולא במקרה הוא הפך להמנון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נעמי שמר 2: הר הבית בידינו
|
|
|
|
|
|
|
ישעיהו שטראוס כותב: "קיים מקור נוסף של חורבן ירושלים בשיר'ירושלים של זהב'. הכוונה היא לקינת ט' באב,'ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך. . . לבכות ענותך אני תנים, ועת אחלום שיבת שבותך, אני כינור לשירייך. . .'. מארק בוים כותב: "גם גאולה כהן לא אהבה את הבית הנוסף של'ירושלים של זהב', שלדעתה הביא לאובדן הממד הנצחי בשיר. לדעתי שניכם טועים. עד מלחמת ששת הימים ירושלים לא אמרה לי דבר, מפני שהתרבות היהודית היתה זרה לי. במלחמה הזו השתתפתי כמילואימניק, וראיתי את החיילים כאשר ברדיו נשמע'הר הבית בידינו!'. אנשים החלו לבכות ולרקוד, יש מאין הופיעו בקבוקי משקה. מחזות אלה חזרו על עצמם כאשר הושמע הבית החדש של'ירושלים של זהב'. הוא ריגש אנשים מבוגרים, חלקם שבעי קרבות, עד דמעות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נעמי שמר 3: אבטיחים כהור ההר
|
|
|
|
|
|
|
משה מגבעת שמואל כותב: "מצאתי השפעות תנ"כיות ישירות בכ-50 משיריה של נעמי שמר. באחדים הסיפור המקראי הוא גרעין התוכן (זמר לגדעון, עקידת יצחק, כד הקמח, ליל המלאך, בדמייך חיי, למה צחקה מיכל, שם חם ויפת ועוד), וברובם רוח התנ"ך מרחפת בין השורות. אציין רק כמה דימויים ששאלה נעמי שמר מן התנ"ך אל המאה ה-20: " ואמא כבר ניצבת שם כמו יוכבד ומרים" ( " שלום כיתה אלף" ). " כבני רשף יגביהו עוף", " הסולם רגליו באדמה. . .", " כחץ שלוח. . ." ( " על כנפי הכסף" ). " עיניים של שם, חם ויפת" ( "גיא" ). " תני לי מעץ הדעת" ( " אהבת הקיץ שעבר" ). " בשום נזיד, אני מבטיח לא תמכר בכורתי" ( " תות שדה מרמת השרון" ). " אבטיחים כהור ההר כאן", " ש? ת?ה וא כ?ל" ( " שיר השוק" ). " כרך כמו נינוה ומגדל בבל", " קול יעקב עם ידי עשו" ( " שני צלמי רחוב" ). ותיקון לסיום: השורה מ"על חוף אכזיב" היא "רוח בחושך נושקת לפני המים". עוד יותר קרוב לבראשית. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | דעתן ובעל טור ב"זמן תל אביב". מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית, שמנסה לחבר את "אחלה סבאבי" עם הרמב"ם וקהלת. חובק תשעה ספרים, כתב-עת, חמישה בנים ומכונית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
