 | | | | עטוף ברחמים | |
| | | יותר ויותר נשים שחצו את גיל המעבר עוברות טיפולי פוריות ומביאות ילדים לעולם, תוך שהן מותירות מאחור שאלות בדבר איכות חייו של הילד. האם באמת עדיף מאוחר מאשר לעולם לא? | |
| | | | | | האישה בת ה64- שהביאה לעולם את בנה בכורה לפני כשבועיים בבית החולים "שיבא" בתל השומר, עוררה לא מעט תהיות קיומיות. האם אין סכנה בריאותית לאם וליילוד במקרה של הריון בגיל מבוגר כל כך? איך ייראו חייהם של השניים לאחר הלידה? האם יעמדו האם המבוגרת ובן זוגה, בהנחה שיש כזה, במעמסה הפיזית והנפשית של גידול ילד? כיצד תתייחס הסביבה לילד שמגיע לגן הילדים ולבית הספר עם אמא דמוית סבתא? מה יהיה במרוצת השנים, כאשר ההורים אולי יהפכו לחולים ולמוגבלים, והילד עוד איננו בוגר דיו בכדי לטפל בעצמו או בהוריו.
| |  | |  |
| |  | |  | הבית התמלא חיים
| |  | | | הרופאים טוענים שהריון בגיל מאוחר בהחלט כרוך בשורה של סיבוכים בריאותיים, כמו סוכרת הריונית, מחלות כלי דם, נזקים ללב ואף סרטן. הלידה עלולה להיות מוקדמת ומסובכת, והתינוק עלול לסבול מפגיעות נוירולוגיות, אך למרות זאת, יותר ויותר נשים מנסות להגשים את חלום האמהות, גם בגיל שיבה.
בין השנים ,2002-2000 למעלה מ300- נשים מעל גיל 45 ילדו מדי שנה בישראל. אחד המקרים שעוררו את עניינה של התקשורת היה זה של פרחיה אלבז, שילדה בגיל 53 בת, לאחר 28 שנים של ניסיונות ו36- הפריות כושלות. חן, בתה של אלבז, היא היום בת 11 חודשים. "הילדה הזאת מקסימה," מספרת האם בהתרגשות. "היא הכניסה חיים לבית. בעלי ואני היינו כמו מתים לפני שהיא הגיעה. הבית היה כמו מוזיאון, עכשיו הוא מלא צעצועים."
איך הסביבה הגיבה להריון?
"כולם אמרו לי, 'תפסיקי, חבל על הבריאות שלך,' אבל אני בתוך תוכי ידעתי שיהיה לי ילד. בסוף נקלטו תאומים. אחד מהם לא שרד, ונשארה לי חן. היא ילדה בריאה, ברוך השם, ומתפתחת מצוין."
מה דעתך על האישה שילדה בגיל ?64
"כל אחת רוצה להיות אמא, אז מי אני שאשפוט אותה? לדעתי, אין גיל להורות."
יש גם נשים שפשוט דחו את פאזת ההורות כמה שיכלו, משום שלא מצאו את עצמן בתוכה, וכשנזכרו - גילו שלא מדובר בעניין פשוט. כך קרה, למשל, לשדרנית הרדיו פנינה בת צבי, שהבינה רק בגיל 42 שהיא רוצה ילד. "לפני כן הייתי עסוקה בחיים, בקריירה," היא מספרת. "אני שייכת לדור של נשים, שקיבל הרבה מידע על ההתפתחות של טיפולי הפוריות, והאמין שהיכולת של הרפואה היא בלתי מוגבלת. היום אני יודעת שזה לא כך."
בת צבי, שתגיש תוכנית על לידה בגילים לא שגרתיים בערוץ "הופ! הורים" (שתעלה ב29- ביולי), יודעת על מה היא מדברת. 8 שנים ו12- טיפולים נדרשו, עד שבגיל 50 נקלט סוף סוף הריון, והיא ילדה את תאומיה, מיכאל ועיליי, היום בני שנתיים. 50" היה הגיל שסימנתי לעצמי כגבול, אבל לא העליתי על דעתי שזה ייקח כל כך הרבה זמן. כשהתחלתי, היה ברור לי שתוך שנה אני מחזיקה ילד ביד. על הכישלונות לא דובר אז. הפמיניסטיות בארצות הברית מקיימות היום מסע הסברה, שיבהיר לנשים שאי אפשר לעשות קודם קריירה ואחר כך ילדים, שמאוד קשה להרות בגיל מבוגר."
אבל כשהתאומים נולדו, הכול נשכח. "הרגשתי שזה הדבר הכי נכון מבחינתי. אני לא מיסיונרית של הבאת ילדים לעולם, יש לי חברות שחיות מצוין בלי ילדים. גם בחיים שלי היה הרבה אושר, אבל רציתי להכניס אליהם גם ילדים. נכון שלא קל לגדל ילד קטן, בעיקר כשהם שניים, אבל אני היום במצב כלכלי, שאיפשר לי לקחת, עד לא מזמן, עזרה מסביב לשעון. עברתי איתם שנתיים של כיף, אבל כמובן שיש ברקע גם כאב. הייתי רוצה שיהיו לנו יותר שנים ביחד."
| | | | |
| | | | | חשיבות המשפחה בישראל
| | | | | פרופ' שלמה משיח, מנהל היחידה להפריה חוץ-גופית ב"אסותא," מי שאחראי לנס שאירע לבת צבי ושנחשב לאבי הפריות המבחנה בישראל, נכנס בשנת '94 ל"ספר השיאים של גינס," לאחר שיילד אישה צרפתייה בת ,60 שהגיעה לקבל טיפולים וללדת בארץ. "טיפלתי כבר בעשרות רבות של נשים מעל גיל 45 וגם ,"50 הוא מספר. "ישראל נמצאת במקום מכובד מאוד בעולם במספר הפריות המבחנה, ובכלל זה לנשים מבוגרות. זה הולך וגדל מדי שנה."
פרופ' משיח מסביר את הטירוף של הישראליות לאמהות, בחשיבות הגדולה של ערך המשפחה בחברה היהודית, ועל אחת כמה וכמה את חשיבותם של ילדים. "אם נוסיף לזה את הצל של השואה ואת המצב הבטחוני, נבין שזוג ישראלי בדרך כלל לא מרשה לעצמו להישאר בלי ילדים."
אבל גם פרופ' משיח חש צורך להבהיר שעם כל הרצון והדבקות במטרה, בגיל מבוגר קשה מאוד לייצר הריון, וההליך יכול להיות ממושך, מתיש ויקר מאוד. "נשים לא מודעות לקושי שקיים בגילים האלה להצליח בהפריה. בנות 45 שמגיעות אליי, בעיקר רווקות שניסו שנים למצוא בן זוג והתייאשו, לא מבינות למה כבר אי אפשר להשתמש בביציות שלהן, ויש צורך בתרומת ביצית."
איך אתה משיב לטענות שילדים לאמהות מבוגרות יהיו חריגים בסביבתם, שההורים יתקשו לטפל בהם?
"זה הכל עניין של הרגל. כשיהיו יותר משפחות כאלה, יתייחסו לזה אחרת. טוענים שהילד יתייתם בגיל צעיר? אני אומר שתוחלת החיים עלתה, וצריך להאריך גם את גיל הפוריות. אני חושב שלאמא מבוגרת יכולים להיות גם יתרונות. היא בדרך כלל כבר מבוססת כלכלית, יש לה פנאי להקדיש לילד, כי היא כבר לא צריכה לרוץ אחרי הקריירה, הזוגיות בגילים האלה, אם היא שרדה את השנים, בדרך כלל יציבה, לאמא יש יותר ניסיון חיים וידע. מעבר לזה, אני לא חושב שאנחנו יכולים לשלול מאישה את הזכות לאמהות רק בגלל הגיל."
אז למעשה תטפל בכל אישה שתגיע אליך?
"בהחלט לא, אבל הקריטריונים העיקריים שעל פיהם אני מחליט, הם המצב הבריאותי של האישה ומצבה הנפשי. מצד שני, גם את הגיל צריך לתחום. הגבול צריך להיות, לדעתי, בסביבות גיל .55 במקרים חריגים, צריכה להיות ועדה שתחליט."
| | | | |
| | | | | 85 אחוזי כישלון
| | | | | החוק בישראל אינו מגביל את גיל הלידה, אבל קופות החולים מממנות את טיפולי הפוריות עד גיל ,45 לנשים שאין להן יותר משני ילדים. טיפולים באמצעות תרומת ביצית מסובסדים עד גיל .51 מעבר לזה, המימון הוא עצמי, ומדובר בעלות של כ4,000- דולר לכל טיפול.
ד"ר איליה בר, העומד בראש רשת המרפאות הפרטיות "המרכז הרפואי לפוריות," אומר שבאישה מעל גיל 52 לא יבצע טיפולי הפריה. "יש לנו נורמות מאוד ברורות, ולא נסכן אף אישה למען הריון."
גם ד"ר בר מעיד, שתופעת הלידה המאוחרת תופסת תאוצה. מדי שנה מתחילות בטיפולי הפריה במרפאותיו כ50-40- נשים בסביבות גיל .50 "מובן שכל אישה כזאת עוברת בדיקות של מערכת הרבייה ויכולת הרחם להשריש הריון ולשאת אותו. נערכים גם בירורים רפואיים כלליים, כמו מבחן מאמץ ו-א.ק.ג. לבדיקת יכולת הלב, תפקודי כבד ועוד, כי הריון הוא מעמסה גופנית מתמשכת ומשמעותית. אנחנו מתרשמים גם מהאישה או מהזוג מבחינה פסיכולוגית, לחלק מהצוות אצלנו יש הכשרה בתחום.
"לרוב, אנחנו ממליצים על ייעוץ פסיכולוגי כליווי לטיפולי הפוריות. לנשים מבוגרות ללא בן זוג, אנחנו ממליצים לוותר על הרעיון, מכיוון שכשהנטל מתחלק בין שניים, גם אם הם מבוגרים, זה עדיין סביר. אם חס וחלילה אחד מהם נפטר, או הופך למוגבל, השני יכול להמשיך לטפל בילד. בגילים אלה קשה להסתמך על עזרה מהמשפחה המורחבת, שגם היא ברוב המקרים מבוגרת."
פרופיל הפונים לקבלת טיפולי פוריות בגיל מבוגר הוא מגוון. "יש הרבה זוגות דתיים, שעניין ההולדה אצלם הוא קריטי, יש נשות קריירה רווקות שחיכו עד גיל מאוחר, זוגות שעברו טיפולים של שנים ועדיין לא מוותרים, הורים שאיבדו ילד בצבא או בפיגוע. קשה לומר מה משותף לכולם. אולי הדבקות במטרה, על סף האובססיה."
ד"ר כרמל שלו, משפטנית ואתיקנית, טוענת שהפריות המבחנה הן למעשה ניסויים בבני אדם. "אין ספק, שטכנולוגיות שמאפשרות הריון לנשים שאינן יכולות להרות בדרך טבעית, בגיל הפוריות או אחריו, מועילות לנשים," היא אומרת. "הן משחררות אותן ממגבלות ביולוגיות ונותנות להן בחירות חדשות; חבל רק שכל זה מתקיים בתוך מערכת וממסד רפואי וחברתי, שלא מונעים על ידי שוויון או צדק חברתי. תחום ההפריות בעולם התפתח בצורה מסחרית לחלוטין, מבלי שיעמוד במבחנים המקובלים שעוברים הליכים רפואיים, שנחשבים לניסויים בבני אדם.
"בעקבות הטראומה של הרופאים הנאציים שביצעו ניסויים כאלה, כדי לאשר כיום ניסוי בבני אדם, יש להבטיח תחילה שהאדם שמבצעים עליו את הניסוי מסכים לכך מדעת, לשקלל תועלת מול סיכונים צפויים וכדומה. במקרה של טיפולי פוריות, יש איזו דינמיקה של ביקוש, של צורך כביכול, של נכונות לקנות הכל, ורופאים יזמים פשוט הוציאו את זה לשוק בלי לעבור תהליך מסודר של פיתוח רפואי."
אבל באמת יש ביקוש, איש לא מכריח את הנשים האלה לעבור טיפולי הפריה.
"זה מכיוון שהנשים הללו פועלות בהתאם לנורמות החברתיות, המחייבות הבאת ילדים לעולם. הן לא רואות את עצמן כחלק מניסוי, הן פועלות לספק את צורכיהן וצורכי הסביבה. נעשית כאן מניפולציה על הרצון הנשי הזה, ומי שמרוויח הם הרופאים. צריך גם לזכור, שלא כולן תלדנה בסוף התהליך, ולפעמים אחרי שמכרו את כל מה שיש להן כדי לממן את זה. זה טיפול לא יעיל במונחים כלכליים.
"15 אחוזי הצלחה בטיפולי הפריה, הם 85 אחוזי כישלון, וזה בנשים צעירות. באישה מבוגרת, שצריכה גם תרומת ביצית, סיכויי ההצלחה בכלל שואפים לאפס. כאן נכנס גם העניין של ניצול הנשים, בדרך כלל ממזרח אירופה, שתורמות, מי יודע באלו תנאים ונסיבות, את הביציות. עקרונית, אין לי התנגדות שנשים מבוגרות תלדנה. לא ברור לי למה אבא בן 50 ו60- זה מקובל, ואמא בת 50 מעוררת התנגדות. גם בנושא טובת הילד לא נראה שיש בעיה. ההנחה שהילד בהכרח ניזוק מעצם היוולדו להורים מבוגרים, לא מקובלת עליי."
| | | | |
| | | | | אבא היה מטרד
| | | | | גם דור הררי, פסיכולוג חינוכי ממכללת "סמינר הקיבוצים," לא חושב שגיל ההורים אמור להשפיע על מיומנויותיהם ההוריות. "הורות היא הורות, בכל גיל. תיאורטית, לאם מבוגרת יכולים להיות יתרונות וחסרונות. יש לה יותר פנאי, אבל היא יכולה להיות גם יותר חרדה ולחוצה; יש בה יותר בשלות ורוגע לאחר שביססה את הקריירה, אבל מכיוון שחיכתה כל כך הרבה, היא עלולה להעמיס ציפיות יתר על הילד. סביב הגיל לא הייתי מייסד קבוצת התייחסות ספציפית."
דבריו של ליאור (שם בדוי,( איש אקדמיה בראשית שנות ה40- לחייו, שנולד לאם בת 42 ואב בן ,57 מציירים מציאות אחרת. "באופן כללי, להיות בן להורים מבוגרים זו לא חוויה נעימה, אבל כשאתה מאוד קטן, אתה לא בדיוק מבין את זה. היום, כשאני רואה את אחד החברים של הבן שלי מהגן, שאבא שלו בן ,62 אני מבין קצת יותר. לא פעם אני שומע שאומרים לילד הזה, כשאבא שלו בא, 'הנה סבא שלך,' ואני מניח שזה לא הכי נעים. הילד מדבר גם הרבה על המוות, כנראה מתוך חשש שאבא שלו קרוב לזה."
אתה מזדהה עם זה?
"לי לא זכורות אמירות כמו 'הנה סבא שלך,' אבל כשאני מסתכל בתמונות, הוא נראה כמו סבא, לא כמו אבא. מעבר לזה, מובן שהכשירות הגופנית שלו היתה מוגבלת. כדורגל ברור שהוא לא שיחק איתי, לא היו השתוללויות כמו שלי יש עם הילדים שלי וכמובן, האיום של המוות תמיד ריחף."
ליאור התייתם מאביו כשהיה בן .12 ב4- השנים שלפני מותו, היה האב משותק במחצית גופו, בעקבות אירוע מוחי. "אני זוכר שהתביישתי בו קשות, לא העזתי להביא חברים הביתה. קודם הייתי מרכז הבית, והרגשתי שזרקו אותי לקאנטים לטובתו. כשהוא מת, כמעט רווח לי, הוא היה פשוט מטרד. היה צריך לטפל בו כל הזמן, הוא הגיב נורא קשה לנכות שלו, בכה המון ונראה נורא זקן."
איך זה היה עם אמך?
"עם אמא מבוגרת זה אולי אחרת, כי לא דורשים ממנה את הפעלתנות הפיזית שדורשים מהאבא. אבל גם באמא שלי התביישתי בתקופה מסוימת, סביב גיל ההתבגרות, כשלכל החברים שלי היו הורים צעירים ורק לי היתה אמא מבוגרת".
| | | | |
|
| | | | | |
 |
|
| | |
|
