 |
/images/archive/gallery/106/103.jpg רוביק רוזנטל
צילום: נועם וינד  |
|
|
|
|
|
|
| את מי תרגיע, למה בצ'יק צ'ק, מיהם כל מלמדי ומאין באה הסמטוחה. המדור עונה לשאלות קוראים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
השפריץ בחריץ
|
|
|
 |
|
|
|
אברהם שרון שואל: לאחרונה נשמעת מפיו של צביקה הדר המילה "תרגיע". האם השימוש הזה תקין? הביטוי אכן נכנס לשפה ונשמע לא מעט ברחוב, גם בזכות השם העברי "תרגיע" שניתן לסדרה של לארי דיוויד ששמה באנגלית: "CurbYour Enthusiasm ", "צנן את התלהבותך". "תרגיע" הוא קיצור של "תרגיע את עצמך". הצורה התקינה "תירגע" עלולה להישמע תוקפנית, או לפחות פטרונית, ואילו ב"תרגיע" יש חן והומור.
עודד שואל: אני נתקל לא אחת בניסוח "חברת אחזקות" בהתייחס לחברה המחזיקה בחברות בנות. ידוע לי שיש לכתוב "חברת החזקות". שתי הצורות מופיעות בעיתונים הכלכליים. מה נכון?
השם שנקבע על ידי האקדמיה הוא "חברה אם" (או "אם חברה" ). לצדו נקלט "חברת החזקות", שנטבע בעקבות האנגלית: HoldingCompany , ושובש ל"חברת אחזקות". הבלבול בין צורת אפעלה והפעלה קיים במקרים נוספים כמו אבחנה והבחנה, אספקה והספקה ועוד. עם הזמן הטעות הפכה נורמה, והיום השימוש ב"אחזקות", הנתפש כמונח פחות טכני, גבוה באופן מובהק מהשימוש ב"החזקות".
בן קורן שואל: בעקבות הדיונים על "רוח גבית", מהו הביטוי ההפוך?
השם הרשמי והנפוץ הוא "רוח פנים". לצדו אפשר למצוא שני ביטויים נוספים: "רוח קדמית" ו"רוח חזיתית".
אלעד לבנה שואל: המילה "השפריץ", על הטיותיה השונות, יוצאת דופן בכך שהיא בנויה על שורש מרובע בבניין הפעיל. מה מקור המילה, והאם יש תופעות נוספות של שורשים מרובעים שלא בבניינים הכבדים?
השורש ש.פ.ר.צ מקורו במלה היידית-גרמנית שפריץ, התזה, המוכרת גם מתחום השיפוצים והמשקאות. בבניין הפעיל יש מעט מקרים של מילים לועזיות היוצרות שורשים ורובן שורשים משולשים: הפליק, הבריש. שפריץ יצרה את האפשרות הנדירה של שורש מרובע כיוון שהמילה נפתחת בשני שוואים. שלונסקי חידש את "האצביע", התארך בדמות אצבע, משורש א.צ.ב.ע: "אילנות ענפיהם האצביעו".
רני עמיר שואל: מי טבע לראשונה את הביטוי "אהוד ברח". האם היה זה צחי הנגבי, או שמישהו הקדים אותו?
המונח נטבע בידי אברי גלעד, בתוכנית "נכון לעכשיו" בגלי צה"ל ביוני 97', בעקבות כתבות של רונה רענן-שפריר ורמי טל ב"ידיעות אחרונות" על פרשת צאלים. צחי הנגבי העניק לביטוי חשיפה רבתי מעל במת הכנסת. במבט לאחור גלעד מתחרט היום על יצירת מה שהוא מגדיר "המטבע הלשוני הנמוך הזה והשקרי. זה היה משחק מילים שיצר מציאות שקרית. אחת הפעמים בהן למדתי מה כוח הלשון להשחית".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
צחי הנגבי מכריז "אהוד ברח", יוני 97'. כוח הלשון להשחית. צילום: פלאש 90
|
| הגולשת דינה שואלת: מה מקור המילה סמטוחה?
מקורה ביידיש (כתיב: סומאטאחע) שהביאה אותה מהשפות הסלביות. פירושה מהומה, וברוסית: Sumatocha, באותה משמעות. גולשת ששמה נשמט שואלת מה פירוש ומהיכן הגיעו הביטויים תיק תק וצ'יק צ'ק.
תיק תק נראה ונשמע כמו גרסה עברית של צ'יק צ'ק, באותה משמעות, לעשות דבר מה במהירות וביעילות, ומכאן הפועל "לתקתק". זאת גם בהשפעת הפועל תקתק שנולד בעברית החדשה כחיקוי לתקתוק השעון, בהשפעת הפעלים tick ו-tock tick האנגליים. בצ'יק צ'ק הדגש הוא על המהירות יותר מאשר על היעילות. רפאל ספן טוען במילון הסלנג שהביטוי נהוג ביידיש, אך מילוני היידיש מתעלמים ממנו. וזו השאלה לקוראינו: צ'יק צ'ק, מניין?
* ruvik @maariv.co.il
לשורש צ.פ.ה בבניינים פיעל ופועל שתי משמעויות שאין ביניהן קשר. "ציפה" פירושו גם חיכה וגם עטף, ומכאן "מצופה" פירושו גם מה שמחכים לו, וגם עטוף. הכפילות הזו אינה קיימת בבניין קל, אך "צפוי" ו"מצופה" אינן זהות. "צפוי" פירושו: משהו שניתן היה לצפות שיקרה, "מצופה" פירושו: משהו שהוגדר כציפייה, ועל פי השאלה: "פעלנו לפי מה שציפו מאיתנו".
שאלה 2 איש איש לדרכו
ענת נורמן שואלת: כאשר מכפילים את שם העצם כדי לציין משהו שבא אחד אחר השני, כמו בדוגמה: ילד ילד הגיע (או הגיעו) לשיעור. האם הפועל יבוא ביחיד או ברבים?
"יום חמישי זה" הוא צורה מקוצרת של "יום חמישי בשבוע זה", ומתייחס לשבוע שבו מדברים. "יום חמישי הבא" הוא קיצור של "יום חמישי בשבוע הבא", ומתייחס ליום חמישי בשבוע שאחרי זה שבו מדברים. קיצור כזה לגיטימי, אך הוא יוצר אי הבנות ועלול גם להרוס דייטים. למשל, אם נאמר ביום שלישי "יום חמישי הבא" יש חשש שהצד השני יחשוב שזה בעוד יומיים, ואם נאמר זאת ביום שבת הוא עלול לחשוב שזה בעוד שבועיים. אפילו בביטוי "יום חמישי הקרוב" יש מקום לאי הבנה. עדיף להשתמש בביטויים שאין בהם מקום לבלבול: "יום חמישי השבוע"; "יום חמישי בשבוע הבא". והכי טוב להצמיד תאריך. הצורה המקובלת במקורות היא שהפועל בא ביחיד, כמו למשל ביחזקאל: "כי איש איש מבית ישראל ויינזר מאחורי ויעל גילוליו אל לבו". יש חריגים כמו בספר שמות: "איש איש ממלאכתו אשר המה עושים". בברית החדשה אפשר למצוא: "וילכו איש איש לביתו". גם בעברית החדשה קיימות שתי הצורות. באתר מוזיאון תל אביב אפשר למצוא את "פנה כל אחד מאנשי היחד איש איש לעבודת יומו", ולעומת זאת קובע אריה אלדד במאמר באתר נוער מולדת כי "כל ראשי הממשלה של ישראל, איש איש בתורו, יצאו והסבירו מדוע הקמת מדינה פלשתינית תסכן את עצם קיומה של מדינת ישראל". אין צורך לתקן בעניין הזה תקנות מיותרות, שתי הצורות נכונות.
| | | | |
|
