ראשי > כוכבי מעריב > גיל ריבה





הפעם הראשונה שלו
מה גרם לג'וסי-טֶרטֶל לסגת מתוכנית ההתנתקות? איזה דיון סוער ניהלתי עם אילנה דיין בתור לגלגל הענק? מדוע ההנאה של הילד היא פונקציה של סבל הוריו? איך זה שמרד נעורים פורץ בגיל ‭?3‬ מתי הילד מצווח, איך הוא תמיד מנצח, וכמה עולה ארוחה חינם?
25/6/2004
גם אם אפשר להוציא מכל ישראלי את הסלבריטאי שבו (חנה גור שיניים‭,(‬ את הישראליות לא ניתן להוציא מאף סלב (סטיב פרנקל‭.(‬ לכל עדר המישהוהִים ‭")‬הסאמבאדיז‭("‬ של עולם הזוהר המקומי, בדיוק כמו לשאר אזרחי ישראל ‭")‬הנואובאדיז‭,("‬ יש צורך טבעי ומשיכה כפייתית להידחף לאירועים ולאתרים בסגנוןהכל-כלול-חינם! כך מצאתי גם את עצמי מחזר באובססיביות אחרי האיש מטלעד שהחזיק בשאריות ההזמנות הנכספות לאירוע השנתי שלהם. בשישי האחרון כל המפרסמים והמפורסמים, בעלי הערוץ, כוכביו, מפרגניו וגרורותיו (על צאצאיהם) הוזמנו להשתרלֶל על כל מתקני הלונה פארק, והכל - על חשבון הבית. וזה לא שתגידו שאנחנו זוג גרידי או משו. אבל בשנה שעברה פספסנו, ובתום תרגיל פשוט באלגברה אמוציונלית הסכמנו על כמה נתונים: א. מתישהו הילד הרי ידרוש לבקר בלונה פארק (זו תחנת תרבות שכל אחד צריך לעבור בחיים‭.(‬ ב. יש סיכוי שיום אחד, כשנהיה ממש זוג קשישותָ א, נפתח עיתון ונגלה וידוי מגזיני מצמרר מאת בננו האהוב, שהפך מג'וסי-טרטל לסוג שלליאור דיין, עוד בֶנְשֶל. אז נגלה שלבננו יש צורך בלתי נשלט להתערטל נפשית. הוא יפתח שם ג'ורה מעוררת רחמים ויספר לכל האומה איך הוריו, כלומר:אנחנו! דפקנו אותו ומנענו ממנו את כל מה שילד נורמלי צריך. המסקנה: אחת ויחידה. אם יש הזדמנות ליום לונה פארק חינם, עדיף שעה אחת קודם. במיוחד אם זה על חשבון מישהו אחר. 

"לא אכפת לי איך, השנה אתה משיג לנו כרטיסים ללונה פארק‭,"!‬ לחצה עליהביולוגית להפעיל את כל חוסר קשרי בצמרת טלעד. כיוון שהאדישות יפה לי, לא מיהרתי. בסתר לבי פיללתי שהעניין יישכח, כמו שאר רעיונות הבלהה שלה לבילויי משפחה אלטרנטיביים. כי בסוף היום אנחנו משפחה שלא שייכת לז'אנר חובבי הבילויים הקבוצתיים. לעולם לא נתפתה להצטרף לטיולי משפחות ו/או לפיקניקים עם חברים ושאר מאתגרי שעות פנאי. טוב לנו בבית. וכן, יש לנו פטור מלא מביקורים באתרי אטרקציות שכוללים מתקנים, מים, תנועה ותורים.

בכלל, הורים וילדים לא נועדו לעשות כיף חיים ביחד לאורך זמן, כי זה פשוט לא עובד וטרם הומצא התא המשפחתי או האתר שיכול לאפשר לשני הצדדים ליהנות בו זמנית מאותם גירויים. תמיד זה יבוא אחד על חשבון שניים, וייגמר בילד אחד מצווח או מנצח.

בכל מקרה, בליל חמישי התרחש דבר מוזר במעוננו החדש. הכל התחיל כשג'וסי-טרטל דפק מופע בכורה של מרד הנעורים. ברוב תמימותנו חשבנו שזה בכלל אמור להגיע בסביבות גיל העשרה כזה או משו, אבל מסתבר שכמו טָרֶשֶת נפוצה, מונוקלאוזיס וסתם מזל רע, גם למרד הנעורים אין תאריך קבוע. תמיד זה יתפוס אתכם כמבול יורה בסוף יוני.
 
פנינה רוזנבלום בלונה-פארק. צילום: טלי ולול
...
כך פתאום, כנגד כל הסיכויים והתחזיות, פצח בננו במופע אימים מבהיל של גיל ההתבגרות, וזאת בטרם מלאו לו שלושה קיצים. "אמא, עופי מהבית! לא בא לי שתגורי כאן יותר‭,"‬ הוא הודיע לביולוגית והניח את התיק המזויף של לואי ליטון ליד הדלת. הביולוגית בחרה להזדעזע מהמחשבה שלראשונה בחייה גבר גומר איתה ככה סתם, בלי סיבה.

"תֶלֶכִי ואל תחזרי, זה הבית רק של ג'וסי‭,"‬ הוא הודיע, "ושל אבא‭,"!‬ נעמדתי לצדו מאובזר בסוכְ"לָקֶל (שזה סוכרייה על מקל, שמעבירה ממנו ת'באסה‭.(‬ הפעם ג'וסי-טרטל עמד על שלו. הוא חטף מידי את הסוכְ"לָקֶל, הפנה לי עורף ויצא בהכרזה חדשה (שהיתה כנראה תת סעיף ו/או: נספח לתוכנית ההתנתקות שלו מאיתנו‭:(‬ "גם אתה אבא, תלך מפה! זה הבית רק של ג'וסי. אמא ואבא הולכים מפה‭."!‬ למרות שהביולוגית נאלמה שמעתי איך מוחָ ה רוקם סנקציה חד צדדית, שלא כוללת נסיגה.

"אם אתה רוצה להיות לבד, אתה יכול ללכת לחדר שלך ולסגור את הדלת‭,"‬ ניסיתי להציע בפניצ'ה גווארה הקטן שלי אך יצאתימדלן אולברייטבקולורדה רזיאל-ז'קונט. הוא שחרר שוב את ה"לא בא לי‭"!‬ שלו, משך בכתף והודיע: "ג'וסי רוצה לגור לבד! תלֶכו מפה‭."‬ "האמת, אפשר לשחק קצת במשחק שלו‭,"‬ הצעתי לביולוגית, אבל היא לא התלהבה לצאת החוצה. בכל זאת, שיא חום יוני. קשה.

"תכף זה יעבור לו‭,"‬ הנחתי, "והוא יבין שגיל שלוש זה בכל זאת קצת מוקדם לנהל משק בית לבד בהיעדר צוות שירות חדרים, כלומר בהיעדרנו‭."‬ הביולוגית לא חייכה, רק לכסנה מבט ששוב הזכיר לי את ארץ מוצאה: וייטנאם. שם, מסתבר, נהוג לחנך ילידים מקומיים על פי גישה מסורתית נוקשה שלא בוחלת בפמפום משפטים מעוררי בחילה כמו: "בחור צעיר, זה הבית שלנו. כל זמן שאתה גר פה, אתה תתנהג על פי החוקים שלנו! ברור‭."?‬ הוא בהה בה וקלט כל מילה. "ואם לא מתאים לך, אתה מוזמן לחפש בית אחר‭."‬ ואז הגיע משפט המחץ: "עוד מילה אחת מיותרת ואין לונה פארק מחר‭."!‬ אוי.

מוזר, אבל הקטע עם הלונה פארק עבד עליו כמו סיכול ממוקד. מצד אחד, הילד לא היה בלונה פארק בחייו, מצד שני: נראה שצמד המילים (לונה ו-פארק) עורר אינסטינקט שגרם לו לרדת מהעץ הגבוה ולהבין שעליו לרצות אותנו, כלומר: לסגת. להרשות לנו להישאר בבית לפי שעה, ולהיות לאיזה חצי שעה בובה של ילד.
 
אילנה דיין ובנה בלונה-פארק. צילום: טלי ולול
שמור במזוודהשלח לחברהדפסה
הוסף תגובה  עבור לפורוםכתוב לעורך


  
  
  
שמור במזוודהשלח לחברהדפסה
הוסף תגובה עבור לפורוםכתוב לעורך