 |
/images/archive/gallery/123/172.jpg פרופ' שמעון שטרית
צילום: אתר הכנסת  |
|
|
|
|
| החלטה על סגירת תיק דורשת אומץ רב יותר מאשר להחליט להעמיד אדם לדין ולשלוח אותו להליך משפטי ארוך |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
פרופ' שמעון שטרית
15/6/2004 20:38 |
|
|
|
|
|
|
|
יש לשבח את היועץ המשפטי לממשלה על אומץ לב ועל שיקול דעת מקצועי נבון, למרות הלחצים הציבוריים בהם עמד. דרוש אומץ לב גדול יותר ליועץ משפטי לקבל החלטה לסגור תיק, מאשר להחליט להעמיד לדין ולשלוח אדם לתהליך משפטי ממושך לבירור חפותו בבתי המשפט. מזוז ראוי לשבח שבעתיים לאור העובדה שהמלצת הצוות בראשות פרקליטת המדינה הייתה בכיוון ההפוך.
היועץ המשפטי מצא שאין ראיות מספיקות להעמדה לדין של אריאל שרון ובנו, ובהעדר ראיות מספיקות, החליט לסגור את התיק. היועץ מציין כי בהעדר ראיות מספיקות, אין סיכוי סביר להרשעה, ואין הצדקה להעמדה לדין.
בשיח הציבורי שקדם להחלטה, וכן בהמלצות שהוגשו על ידי הצוות בראשות פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל, משתקפת גישה התומכת בהפעלת המשפט הפלילי ככלי לקביעת נורמות ציבוריות. זאת, במקום לאפשר למערכת הפוליטית והציבורית לעסוק בקביעת נורמות ציבוריות ואתיות. בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה, בפרשיות השונות שבחן, משתקפת עמדה שהמשפט הפלילי אינו הכלי הראוי, אלא במקרים שקיימות גם ראיות מספיקות וגם קיים סיכוי סביר להרשעה, ולא כך היה בפרשיות הללו.
היועץ המשפט לממשלה דן בשאלה בהנחה שדין ראש הממשלה כדין כל אדם. הוא לא הפעיל מבחנים מיוחדים להעמדה לדין של ראש הממשלה, והוא לא שקל את ההשלכות שיכולות היו להתרחש כתוצאה מהעמדתו לדין (האפשרות שיהיה עליו להתפטר לפי פסק הדין הנגבי, למרות שהוראות חוק יסוד הממשלה אינן מחייבות התפטרותו אלא לאחר פסק דין סופי). עמדה זו בדבר שוויון בין ראש הממשלה לכל אדם תמנע התדיינות בפני הבג"ץ בעילה שיכלה הייתה להכביד על אישור פסיקתו של היועץ המשפטי לממשלה. מזוז פעל על יסוד הנחת שוויון בין ראש הממשלה ובין הנוסע באוטובוס ברחוב אלנבי בקו 4. כך, אגב, צריך לכנות את המבחן ולא "מבחן בוזגלו" כפי שנהוג לכנותו.
לי אישית נראה שהמבחנים שחלים על ראש ממשלה וגם הפרוצדורה של הבדיקה חייבת לקחת בחשבון את העובדה שראש הממשלה הוא ראש הרשות המבצעת ואיננו הנוסע באוטובוס בקו 4 ברח' אלנבי. רוב הדברים שעליהם התנהלה החקירה נבעו מתפקידו הציבורי ולא מפעילותו האישית ועל כן נראה לי שההנחה המתייחסת בשוויון גמור לראש הרשות המבצעת ולנוסע בקו 4 אינה הנחה נכונה. בפועל גם הוקם צוות מיוחד על ידי היועץ המשפטי, אשר קיבל בעצמו את ההחלטה ולא פרקליט.
כעת צפויות עתירות שיתקפו את החלטת היועץ המשפטי לממשלה. על פי הניתוח של פסק הדין יהב בשאלת התערבות בג"ץ בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה (בפרשת מינוי בראון ליועץ משפטי על ידי נתניהו), נראה שבג"ץ לא יתערב בהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה. החלטה זו נראית סבירה ומוצדקת. העובדה שהחלטת היועץ המשפטי לממשלה נגדה את המלצתה של פרקליטת המדינה, נותנת לעתירות נקודת התחלה מסוימת, אולם, בדברי ההנמקה של עו"ד מזוז יש תשובה מלאה לעמדתו והסבר ראוי ומלא למסקנותיו.
הכותב הוא פרופ' למשפטים ושר לשעבר
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
