 |
/images/archive/gallery/106/103.jpg רוביק רוזנטל
צילום: נועם וינד  |
|
|
|
|
|
|
| המדור שעסק בהשפעת הגרמנית על העברית ("תנו לפיינשמקר שניצל", 7.5) הוליד גל תגובות, רובן מובאות להלן |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איל בר-און כותב: "בהיותי דובר עברית וגרמנית הזדמן לי לגלות בהזדמנויות שונות מושגים נוספים מגרמנית שצצו בדיבור שוטף בעברית. המושג הראשון הובלט בתדרוך לפני ניווט בקורס הקצינים: 'כדאי לכם ללכת בדוך מהפיסטין הזה עד לסוף'. נדמה לי שמקור מילת הסלנג הישראלית 'דוך' הוא
מ'durch', שפירושה בגרמנית מעבר או פריצה דרך משהו. הביטוי מצא את דרכו גם לעולם הפרסום והזוהר החומוסאי: 'בדוך
או בסיבוב'. מושג נוסף הוא 'קונץ' - 'מה שאתה עושה זה לא ממש קונץ'. נראה לי כי המקור הוא מ'kunst' שפירושה אמנות''.
איל צודק חלקית. ''דורך'' היא אכן מילה בגרמנית, אך ככל הנראה הגיעה לעברית מן היידיש. ''קונץ'' היא קיצור של הביטוי הגרמני kunststuck: מעשה פלאים. השערה אחרת, שסבירותה נמוכה, היא ש''קונץ'' הוא שיבוש יידי של המילה העברית קונדס.
הגולש ספי כותב: ''חוץ מהמונחים המקצועיים וחלקי החזיר, רוב המילים והביטויים נכנסו לשפת עבר מיידיש ולא מגרמנית''. לעומתו כותבת יהודית ירדני: ''שמתי לב שהשמטת מילה חשובה ביותר שהשתרשה בשפה העברית מאותו המקור: 'לפרגן', שמקורה מהמילה הגרמנית 'vergoenen'''.
ספי וכותבים אחרים מעלים בעיה: מה הגיע לשפת הדיבור העברי מגרמנית ישירות, ומה דרך היידיש. ''שוויצר'', ''פראייר'', ''שלוק'' ו''דורך'' שנזכר לעיל הן אכן מילים שמקורן בגרמנית אך אל העברית הגיעו מן היידיש, כמו גם ''פארגינען'' שאליה מתייחסת יהודית. הגרמנית השפיעה מעט ישירות על העברית. אחת הסיבות לכך היתה שעולי גרמניה לא התערו בקלות בתרבות ובשפה העברית. יש מילים שברור כמעט לגמרי שהגיעו ישירות מהגרמנית כמו ''קיטש'', שהפכה מילה בינלאומית, יש מילים המייצגות את ההווי המיוחד של הייקים כמו ''שטרודל'' ו''שלאפשטונדה''. הגרמנית הורישה לעברית מילים רבות בתחום השיפוצים, הבניין, הנגרות, האינסטלציה והחשמל (בקרוב יובא מדור מיוחד העוסק בשפת השיפוצניקים, מונחים והערות יתקבלו בברכה וישולבו במדור). גם שפת המוסכים, שמקורה בעיקר באנגלית, מכילה ביטויים בגרמנית. בעניין המוסכים מספר זאב המגדיר עצמו ייקה: ''כשהיתה לי תקלה במכונית הישנה שלי אמר לי המכונאי הערבי: 'אתה צריך להחליף את הדרוקלאגר. אתה יודע מה זה דרוקלאגר?'''.
צבי תמרי כותב: ''הביטוי 'אומר ועושה' (שצוין במדור בהתייחסות לביטוי בגרמנית gesagt - getan) הינו ביטוי עברי מוקדם, המתייחס במקורו לקב''ה. בתלמוד בבלי מסכת ברכות נאמר שמי שרואה מקום מסוים בבבל שנוטלים ממנו עפר מברך: 'ברוך אומר ועושה'. הביטוי מופיע גם במדרשים ובתפילת שחרית''. המדור הלך כאן בעקבות אבן שושן הרואה בביטוי מוצר של העברית החדשה, אך במחשבה שנייה הצדק עם צבי וקוראים נוספים שהעירו בעניין.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
עוד תגובות
|
|
|
 |
|
|
|
אביב שרון כותב: ''המילה 'שיבר' בהוראתה כמידת אורך הגיעה מן הערבית, והיא זכורה לי מסיפור בערבית שלמדתי השנה במסגרת לימודי הערבית בכיתה י''א מאת מחמוד תיימובר. הוא עוסק בעני שלרוע מזלו בתו ההרה עמדה על סף מוות, או בלשון הסיפור 'שיבריים מן המוות'''.
תודה לאביב. ''שיבר'' היא אכן מקרה נדיר בעברית של הומופון סלנג דו לשוני: מילה זהה שלה שתי משמעויות נבדלות ממקורות שונים: ברז ראשי (גרמנית) ומידת אורך (ערבית), מוגדרת במילונים ''טפח'' או ''זרת''.
אסף מאלי מביא ביטויים נוספים שעברו מגרמנית לעברית באמצעות תרגום שאילה: דמי שתייה: trinkgeld (לפני הטיפ והתשר); זה בסדר: das ist in ordnung; לתת תשובה: geben antwort; אין להם מושג ב...: sie haben keine ahnung von; מסילת ברזל: eisenbahn.
מיקי בבלי כותב: ''הביטוי האנגלי break a leg, 'שבור רגל', כברכה למזל, הגיע מן הביטוי הגרמני המקביל bruch halz und bein: שייקרע גרונך ותישבר רגלך. מקורו של הביטוי הגרמני ככל הנראה מהגרסה היידית של 'הצלחה וברכה': 'הצלוחה אונד ברוכה', שבשיבוש פונטי הפכה ל'האלץ אונד ביין ברוך', משם לאנגלית וחזרה לעברית בצורה המשובשת''. בבלי מזכיר גם את ההשערה כי המילה הגרמנית heiraten, להתחתן, באה מ''הרי את''. ואולם, על פי חקר האטימולוגיה הגרמנית מקור heiraten הגרמנית אינו עברי.
אלישע פרוינד כותב: ''הגרמנית לא פסחה גם על חדרי הניתוח, וכך מקובל לשמוע עד היום את המונח ''טוך קלמה'' לציון Clip towel או ''אוחז חיתול''.
מיכאל אלמז כותב: ''לביטוי 'יבוא' במשמעות היכנס אין קשר עם יה-וול שבגרמנית. אני עצמי בהיותי ילד קטן הייתי עונה על נקישה בדלת ב'יבוא'. זה היה בשנות העשרים, לפני שהייקים נראו בארץ''.
דינה ברסלאואר כותבת: ''יש לי הרגשה שהכינוי 'ייקה' בא מהסלנג הגרמני ואולי הברליני, שבו jeck פירושו טיפש''. והגולש אבוטבול מביא מדרש משלו: ''יקה זה גם 'ישראל קדושים הם'''.
ישראל פרנד מקנח בבדיחותיים. האחת ליודעי גרמנית. ''ייקה מפתיע את אשתו בחידוד ששמע בעברית: 'גרדה, זאג ואס'. עונה לו גרדה: 'ואס?', עונה הייקה: 'קארטופל', ומתפוצץ מצחוק''. תרגום: ''ואס'' פירושו ''מה'', ''קארטופל'': ''תפוח אדמה''. ובדיחה ליודעי ייקית: ''מורה ייקה יוצא עם תלמידיו לטיול בחורף ואומר: 'חברים, הפוץ מגיע כימט עד הברכיים, ואם לא נסתרס לא נגיע בזמן'''.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | דעתן ובעל טור ב"זמן תל אביב". מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית, שמנסה לחבר את "אחלה סבאבי" עם הרמב"ם וקהלת. חובק תשעה ספרים, כתב-עת, חמישה בנים ומכונית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
