כולם ממחזרים
הגנרלים, הפוליטיקאים וגם בתרבות: עוד חוזר הניגון, אבל הדרך ממש לא נפקחת
לפני כשבוע החלטתי שגם אני הולך להיות ירוק וממוחזר. אספתי את הבקבוקים הריקים שלי והלכתי לכלוב הסמוך שישב עליו חתול רזה ומפחיד. דקה אחרי הפעולה האקולוגית הזאת ראיתי גבר מבוגר שולף את הבקבוקים שלי בעורמה מחורי הרשת ונעלם באיזו סמטה אלמונית.
לא יודע למה, אבל חשבתי שאולי יש לזה איזה קשר עם הסתלקותו טרם עת של יעקב אלפרון. הרי הוא היה האיש של הבקבוקים. ועכשיו מה? כמו הבקבוקים, גם משפחות הפשע ממוחזרות.
אתה מפחד מהן ומבין שלא מדובר בל"ו הצדיקים, אבל כשאחד מהם מת עושים לו כבוד עם כתבות אופי משובחות ומוזיקה מ"הסנדק". ואתה יודע היטב שבעוד שבועיים יתפוצץ עוד מישהו ובגלל שיש כל כך הרבה סרטי המשך תמיד תהיה לנו מוזיקה ללוות את הדון קורליאונים הממוחזרים שלנו.
בקשר למחזור הפוליטי, בעיקר טרם בחירות, אני לא מקנא בבעלי טורים כמוני שצריכים לכתוב שוב ושוב על אותם פרצופים נידחים שאומרים שוב ושוב את מה שכבר אמרו בסיסמאות שדופות שכבר מזמן לא נוגעות ללבנו.
למשל ציפי לבני, ואנשים המקורבים למקורותיי יודעים שאני דווקא אוהב את האישה הזאת, אבל למה היא צריכה להפחיד את הציבור עם מבט מודאג שמרוח עליו המשפט שכבר נכתש עד דק על ידי כל הפוליטיקאים הממוחזרים: "ציפי לבני טובה למדינה". האם לא הגיע הזמן שאיזה קופירייטר נועז ימציא משהו בלי המדינה שהיא ממש לא משהו.
למה לא, לעזאזל: "ציפי לבני טובה לבני האדם?"
והנה הם באים השדים האדומים. אלה שהפרצוף שלהם מרוח לנו על המסכים עשרות שנים; אלה שלא יודעים להחזיר ציוד אבל יודעים להוליך את הארץ הקולוניאלית והמשפילה הזאת אחורה; האלופים הפאתטיים שחשבנו שכבר מיצינו ואני בטוח שהם נמאסו כבר גם על עצמם; אהלן בוגי, הכל כמו אז, יא מופז .יהיה בסדר, פואד, איתם ודיכטר לעמוד כולם דום ולשיר את ההמנון עם מירי רגב ועמי איילון בליווי הגבעטרון.
האנשים שלעולם לא משתחררים מהצבא ולא משחררים אותנו מהנוכחות הזקופה של אלה שיודעים להגיד מבוקר עד ערב את המילה "שלום", אבל לא יודעים להגיד "שלום, אני פושט סופית את המדים וחוזר הביתה לאזרחות ולנכדים".
אתה לא שומע מילה אחת של תקווה, אבל הם נותנים לך לחשוב שיש להם באיזה מקום חשוך את המצרך הזה, דעות כולם כאחד מזכירים לי את הנשיא (לשעבר ! ) בוש: "יש לי דעות נחרצות אבל אני לא תמיד עומד מאחוריהן", "עוד חוזר הניגון", כמו שכתב אלתרמן, אבל שום דרך לא נפקחת לא לאורך ולא לרוחב ובעיקר לא לעומק.
כמו באיזה מערבון הזוי אתה פתאום רואה את כל האנשים החמושים האלה ששולפים מהר ויורים רק במטרות מסומנות, ושואל את עצמך את שאלת המערבונים הידועה: who are those guys?
איך, בשם אלוהים, הם הצליחו לכתר אותנו שוב, חונטת הגנרלים העייפים והממוחזרים האלה, עוטפי ביבי בחאקי הידוע, השוקלים אופציה נגד איראן וממחזרים את הטקטיקה הכובשנית שלהם עד שאתה כבר לא יודע מה הוליד את מה: הקסאמים את המבצע הקרקעי החדש בעזה או ההפך.
כמעט 40 שנה ועדיין יש לנו מפקדים ולא מנהיגים. בשנות השבעים כתבתי שיר שנקרא "יהיה טוב" ובו המשפט "ממשלה של גנרלים מחלקת את הנוף לשלהם ולשלנו ולא רואים את הסוף".
ומאז, מה השתנה? מובן שכבר
כמו שהגנרלים טובים למלחמות ורעים לשלום, כך גם הכלכלה שלנו מיטיבה עם העשירים ושונאת את העניים.
שוב חוזר הניגון הצורם: דוחפים אותנו לקיר, ההסתדרות תעשה בלגן או שניים, וימציאו מילה חדשה די שזה לא ייראה ממוחזר מדי: "רשת ביטחון" כלומר - יש פחות עשרה אחוז עניים אבל הם עניים יותר מהעניים הקודמים.
האם זה טוב? רע? מה שבטוח זה שזה ממוחזר כהוגן. הפנסיונרים בתשואה שלילית, מה שזה לא יהיה, ורק אחרי גיל 60 תוכל להוציא את הכסף שלך מקרן הפנסיה, ואני כל הזמן ידעתי את זה אחרת לא הייתי ממהר כל כך להיות בן 60. הייתי בהחלט מחכה קצת עם זה.
גם בתרבות אנחנו ממחזרים יותר מאשר יוצרים משהו מעניין וחדש. התאטראות יודעים שאנחנו אוהבים מיוזיקל וחומר ידוע שאפשר לזמזם אותו עם הגנרלים, משפחות הפשע והפנסיונרים הגזולים? למה לעשות צ'כוב אם אפשר לתת לציבור את כנר על הגג ואת סלאח שבתי? ולמה להתאמץ לכתוב שירים חדשים וטובים כשאפשר לדפוק קאברים של שירים שכבר הוכיחו את עצמם?
הרי ממילא, למרות שציפי לבני טובה לנו, המדינה הזאת היא כבר מזמן קאבר של מדינה דמיונית אחרת שאיבדה את דרכה וממחזרת את עצמה לדעת.
יש לי כמובן עוד מה לומר בנושא, אבל הצטברו אצלי יותר מדי בקבוקים ריקים ואני הולך לכלוא אותם בכלוב המחזור הסמוך לאזור מגוריי; ורק אם אראה כמה גנרלים כלואים בתוך רשת הביטחון, ומשחקים עם אחד הבקבוקים אמת או חובה, ארשה לעצמי איזו אופטימיות מינימלית ואולי אפילו אשקול להרשות לברוזה לשיר חופשי את "יהיה טוב", אבל רק בזריחה, ורק בבית המריבה. אמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
