האבא גילה: בנו נמסר לאימוץ ללא ידיעתו
עובד זר פנה לבית המשפט בבקשה שישיב לו את בנו בן ה-9 שנמסר לאימוץ ללא ידיעתו, לאחר שפקידי הרווחה לקחו אותו לפני 4 שנים מאמו
הילד נולד בשנת 2001, בעקבות מערכת יחסים אינטימית בין אישה נשואה לבין העובד הזר, מ', אשר התגורר כדייר משנה בדירתה ושהה באותו זמן בארץ באופן לא חוקי. מכיוון שהאם הייתה נשואה במועד הלידה, נרשם הילד כבנו של בעלה.
העובד הזר מתגורר בישראל משנת 1997 ומשנת 2001 שוהה בארץ באופן בלתי חוקי. תחילה סייע לאם לטפל בילד ובכלכלת הבית. הוא התגורר בביתה ומילא כלפי הילד את חובותיו כאב. בשנת 2003 עזב את הבית, אך המשיך להיפגש עם הילד בסופי שבוע בבית האם, ולהביא לה מצרכים עבורו. הוא קיווה, לדבריו, שהאם תעדיפו על פני בעלה, אך הדבר לא קרה.
לאחר תקופה, נותק הקשר ביניהם, מאחר שלטענתו האם מנעה ממנו ביקורים ולא מסרה מידע על מקום מגוריה. העובד הסביר כי חשש מאיומיה שתודיע לשלטונות על היותו עובד זר - אז יגורש מהארץ - ולכן נרתע מלפנות לשלטונות בעניין ילדו.
שנתיים אחר כך, בשנת 2005, נלקח הילד במפתיע על ידי פקידי הסעד, לאחר שהאם ובעלה הגיעו שיכורים לאסוף את הקטין מהמעון. הילד הועבר לפני כשנתיים וחצי לידי משפחה אומנה, שנקשרה לילד וביקשה לאמצו.
הרשויות פתחו בהליך אימוץ בלי שטרחו לאתר את אביו הביולוגי. על פי חוק אימוץ ילדים, אם "אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר את דעתו",
אלא שמתברר כי אף שהיו בידי פקידי הסעד פרטים על האב הביולוגי - כבר בשנת 2002 דיווחה פקידת הסעד על שמו המלא של האב הביולוגי - הרשויות דיווחו לבתי המשפט כי האב "לא ידוע". לפיכך, אישר בית המשפט את האימוץ, בלי לדעת שלילד יש אב המתגורר בישראל.
מספר שבועות לאחר האימוץ סיפרה האם לעובד הזר כי בנו אומץ. בתגובה הוא הגיש, כבר בשנת 2007, באמצעות עו"ד יעל מסטבאום כץ, תביעת אבהות לבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע ועתר לביטול האימוץ. הוא ביקש שאם תידחה תביעתו, ייקבע שהילד יהיה במסגרת של "אימוץ פתוח", כך שיוכל לראות את בנו.
"מעולם", הבהיר. "לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למוסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי מהי טובת הילד, ולבסוף צו האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית בעוד הוא עצמו נוצרי".
פסיכולוג מומחה, שבדק את האב, הגיע למסקנה שהוא אדם נורמטיבי, אך החליט כי לטובת הילד יש להשאירו אצל המשפחה המאמצת. לאור כך, בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת האב וגם פסל את האפשרות ל"אימוץ פתוח". האב ערער לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שנענה לו והפך את ההחלטה בדצמבר 2008.
השופטים הנדל, צפת וברנט מתחו ביקורת נוקבת על רשויות הרווחה ופסקו שההחלטה על האימוץ ניתנה שלא כדין ויש לבטלה. הם הורו לבית המשפט לענייני משפחה לבחון מחדש אם האבא מסוגל לדאוג ולגדל את בנו. אלא שמשרד היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות עו"ד מיקי חשין, ערער על החלטת המחוזי לבית המשפט העליון. כעת יידרש הרכב של שבעה שופטים להכריע מי יקבל את הילד.
נא להמתין לטעינת התגובות
