שלוש בראש: הטריו הירושלמי כובש את העולם
טרם יצאת האלבום השני של ההרכב, הטריו SHALOSH כבר הוגדר כאחד ההרכבים המעניינים בישראל והוזמן להופעות בכל רחבי העולם - עד שנת 2018. בריאיון מיוחד נחשף סוד הקסם המשולש של "שלוש": הילדות בירושלים, האתגר לעשות ג'אז לא סטנדרטי והחברות העמוקה בין שלושת הנגנים, מעבר לשותפות המוזיקלית: "כל פסגה שאנחנו כובשים מספקת פי שלושה"
שלוש שנים, 150 הופעות ברחבי העולם, שני אלבומים, התעניינות תקשורתית בינלאומית ונוכחות מרשימה בסצנת הג'אז העולמית: אלו הם רק חלק מההישגים של שלושת חברי הרכב הג'אז הישראלי SHALOSH, שמונה את גדי שטרן - פסנתר, מתן אסייג - תופים ודוד מיכאלי - קונטרבס.אני ואתם הקוראים, כנראה לא נהיה הראשונים לשאול: למה "שלוש" (SHALOSH), ולא שלושה? "זו השאלה הכי נשאלת בראיונות" קובל גדי שטרן. "השם 'שלוש' מתייחס לעובדה שמדובר בשלוש ישויות. אנחנו פחות חשובים בתור אינדיבידואלים. זה גם מה שמבדיל אותנו מהרכבי ג'אז אחרים. כידוע, בכל הרכב יש בנד לידר (מנהיג להקה) בעוד שאצלנו יש שלושה. כל החלטה אמנותית מקצועית היא של שלושתנו. אנחנו מתראים כמעט כל יום, עושים המון חזרות, וכשאנחנו יוצאים לטורים בחו"ל, אנחנו נמצאים ביחד בדרכים במשך חודשים ארוכים, לעתים אפילו ישנים באותו חדר".
שטרן ואסייג, בני 29, חברי ילדות. הם למדו באותה הכיתה בתיכון לאמנויות בירושלים וגם שמו של האלבום הראשון של ההרכב, The Bell Garden, שואב את השראתו מאותם ימים, שכן בית הספר שוכן בגן הפעמון בירושלים.
"החיבור הראשוני של גדי ושלי היה חברי. כמובן שגם המוסיקה קישרה בינינו. כבר כילדים היה לנו רצון לעשות מוסיקה ביחד", אומר אסייג.
מיכאלי, הצעיר בשלישיה, בן 23. בניגוד לשני חבריו שכבר עזבו את ירושלים, עדיין מתגורר בבירה. שטרן, נכדו של מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, חזר לפני שלוש שנים לישראל לאחר שהות בת שבע שנים בניו יורק. "נסעתי להיות מוזיקאי בניו יורק. גרתי גם כמה חודשים בהוואנה שבקובה. באותה תקופה התגבש בי רצון לעשות פרויקט מוסיקלי קהילתי, אבל פרויקט כזה אינו יכול להתממש בניו יורק, העיר שמקדשת את האינדיבידואליזם. חזרתי לארץ וביחד עם מתן ודניאל בן חורין הקמנו את 'שלוש'. לאחר שדניאל עזב, הראשון שחשבנו עליו הוא דוד מיכאלי שהצטרף אלינו כבסיסט.
"עבדנו חזק מאד על הלהקה וקיימנו ארבע חזרות בשבוע. כעבור ארבעה חודשים היה לנו אלבום מוכן, ובתוך מספר חודשים יצאנו להופעות בחו"ל. ככל שהיו לנו יותר טורים, זרמו עוד ועוד הצעות", מספר שטרן.
תגדיר את המוסיקה שאתם עושים.
"אני לא מגדיר את המוסיקה שלנו כג'אז. ככלל, ההגדרה של ג'אז היא מאד מורכבת. רק אתמול דיברנו במשך שעה על הנושא בתוכנית רדיו. 'שלוש' היא סך כל ההשפעות המוזיקליות על שלושתנו. השפעות של ג'אז, נירוונה, ברהמס, באד פאוול ועוד. מתן בכלל התחיל לתופף בהשפעתו של ג'ון בונהאם, המתופף האגדי של 'לד זפלין'. אבל אנחנו לא נותנים לז'אנר כזה או אחר להכתיב לנו איך תישמע המוזיקה שלנו".
ירושלים גם השפיעה?
"בטח. לירושלים, המקום בו גדלנו שלושתנו, יש השפעה רבה על המוזיקה שלנו. אנחנו לא למדנו כמו מוסיקאים אחרים ב'תלמה ילין' עם מורים שמעורים בג'אז. גדלנו בבועה ירושלמית לפני היות האינטרנט. דווקא מיעוט האינפורמציה שיחק לטובתנו מבחינת היצירתיות, ודחף אותנו למצוא דרכים חדשות לכתוב ולנגן.
"כיום יש לנו שירים שהם מולחנים לכל אורכם, ללא סולואים, שזה מאד לא סטדנרטי בג'אז. הכוונה שלנו בלהקה היא לשבור את מסך הריחוק שנוצר במוזיקה אינטלקטואלית. אצלנו, כמו שאומרים לנו בכל הופעה: 'אני לא אוהב ג'אז אבל מאד נהניתי מהמוזיקה שלכם'. אנשים פוחדים מג'אז אבל מתחברים ל'שלוש'. כי למרות שהשירים מורכבים מבחינה ריתמית והרמונית, יש בהם רגש. אנחנו רוצים להתרגש בעצמנו והחיפוש הזה משליך על החוויה של המאזין. הופענו גם במועדוני רוק וטכנו בחו"ל ובארץ בפסטיבל יערות מנשה. אנחנו מחפשים את קו התפר".
"במהלך ההאזנה לו, קשה לעתים להבין איך השכיל הטריו לחבר באופן כה הרמוני שלושה נתיבי זמן ומקום שונים. ג'אז ישראלי חי וחכם, ומרתק באופן יוצא מן הכלל", נכתב ברשימת אלבומי השנה תשע"ד של "מארז תרבות". האלבום הראשון של הטריו נוגן עשרות אלפי פעמים ברשתות האינטרנט השונות ונמכר היטב בחנויות ובעיקר בהופעות בכל רחבי אירופה: אנגליה, גרמניה, צרפת, צ'כיה, פולין, בלגיה, אוסטריה, שוויץ, איטליה, אלבניה, לטביה, הולנד, טורקיה וגם ביפן ובקוריאה.
הם לא רק עושים את המוזיקה שלהם, הם עושים הכל בעצמם. מפיקים את האלבומים, עורכים את הקליפים, יוצרים את עטיפות הדיסקים, קובעים את מסלול ההופעות וכיוצא בזה. "זה עושה לנו טוב. אנחנו לומדים את התעשייה ברגליים, עושים כל מה שצריך לעשות, מגוף ראשון, ללא מנהל שמחליט בשבילנו", אומר אסייג.
טורי ההופעות שלהם מזכירים טורים של להקת רוק. כל השלושה נוסעים בוואן גדול מארץ לעיר, מפסטיבל לפסטיבל וממועדון למועדון כשהנחשב שבהם Ronnie Scotts בלונדון והם המוזיקאים הישראלים היחידים (למעט אבישי כהן הבסיסט) שהופיעו במועדון היוקרתי.
ועכשיו יוצא האלבום השני של הטריו, Rules of Oppression, שמשוחרר במקביל בשני לייבלים בינלאומיים באירופה: Contemplate Records – להפצה בגרמניה, שוויץ ואוסטריה, ובלייבל הצרפתי Jazz Family להפצה בשאר מדינות אירופה, כמו גם בארה"ב ויפן. בחודשים מרץ-יולי 2017 ההרכב ישיק את האלבום בסיבוב הופעות בינלאומי, ומחר, חמישי ה-26 בינואר, תתקיים הופעת השקה חגיגית לאלבום במועדון "האזור" בתל אביב בהשתתפות זוהר פרסקו ועמית פרידמן.
האלבום השני הוקלט בסשנים במהלך טור ההופעות. "הקלטנו בארץ ואז היינו נוסעים לטור ומנסים את השירים בהופעות, חוזרים לאולפן ושוב מקליטים", מספר שטרן ומגלה גם שהאלבום מוכן כבר מזה שנה אבל המתין ב(חוסר) סבלנות לצאתו בשל תיאומי הפצה.
באלבום תשעה קטעים ובהם "פואם אוף דה בול" (שיר הפר) של לורקה, ובו מתארחים נגנים מהתזמורת הפילהרמונית (שטרן: "זה היה חלום שלי. זה אחד השירים שאני גאה בהם"). בקטע אחר מתארחת זמרת האופרה טל גנור, ויש גם קאבר לשיר Don't you want me של להקת The Human League הישר מהאייטיז, וקאבר ל-Video Games הלהיט הראשון של הזמרת לנה דל ריי משנות האלפיים.
"עוד בחזרות התחלנו לשמוע את הסאונד של התופים בתוך האלבום", אומר אסייג. "האלבום הזה קשור הרבה יותר לחיים שלנו בדרכים ולסיטואציה הנוכחית שלנו בישראל וככזה הוא יותר כבד, אפל ויותר קשוח. הוא מדבר על דיכוי לא רק פה אלא בעולם, ויש בו קטעים של תקווה וחלקים של אסקפיזם".
Rules of Oppression רק יצא, והם כבר עובדים על האלבום השלישי וממשיכים במסע ההופעות לשנת 2017 ואפילו יש להם מועדים סגורים להופעות ב-2018, זאת בזמן כשכל אחד מהם הוא גם אמן עצמאי שעסוק בפרויקטים ושיתופי פעולה עם אמנים אחרים. "'שלוש' היא העיקר והיא תמשיך להתקיים עוד שנים רבות. כשנגדל יהיו לנו פחות הופעות אבל אלה יהיו הופעות גדולות. כעת אנחנו מצויים בשלב בו עלינו להופיע הרבה. אנחנו מביטים קדימה, כשהבסיס הוא ישראל.
"יש קהל גדול בישראל ובעולם לג'אז. המוזיקאים הישראלים נחשבים היום ל'קובנים החדשים' של עולם הג'אז. יוצאת מפה המון מוזיקה טובה", מעיד שטרן.
יש אפשרות לקיים זוגיות או שאתם חיים בשלישיה?
אסייג: "עזבי, אמא שלי לא תאהב התייחסות שלי לעניין הזה. מאז שסיימנו לעבוד על האלבום הנוכחי לא היינו חודשים רצופים בארץ".
שטרן: "אנחנו מנהלים סגנון חיים שהוא קשוח לזוגיות. יש לי חברה מוזיקאית שהיא גם יוצאת לטורים ומבינה את זה. אבל זה קרבן שאנחנו כנראה מוכנים להקריב".
איך שורדים בדרכים?
שטרן: "טורים זו סיטואציה לא קלה. בטור הזה נסענו 20 אלף ק"מ בוואן עצום. היינו בקופסה אחת כמעט 24 שעות ביממה. ברור שזה קשה לעתים, אבל מצד שני - אם זה לא שובר אותך זה מחזק. למדנו להיות ביחד. יש ויכוחים אבל מתן יודע לדבר לעניין ודוד יודע להתווכח ולעמוד על שלו. המוזיקה היא סך כל הדעות של שלושתנו. יש לנו אמון זה בזה והמטרה היא ההצלחה של הלהקה ושיפור המוזיקה.
"חוץ מהשותפות המוזיקלית, הקשר בינינו מבוסס על חברות עמוקה. לכן הכל מהנה הרבה יותר, כי אפשר לחוות, לשמוע ולראות הכל דרך העיניים והאוזניים שלך ושל שני חבריך, מה שמעצים את ההתרגשות. כל פסגה שאנחנו כובשים מספקת פי שלושה".
הטריו SHALOSH ישיק את האלבום החד בהופעה מיוחדת במועדון 'האזור' תל אביב, בתאריך 26.1.17.
