המדינה הפלתה קייסים ורבנים אתיופים, ותפצה אותם
16 קייסים ורבנים אתיופים, תבעו את המועצות הדתיות והמדינה לאחר שהופלו בשכרם לעומת רבני שכונות אחרים. בימ"ש לעבודה פסק כי המדינה תפצה אותם במאות אלפי שקלים: "זו תמונה מצערת שאינה מתיישבת עם עקרונות השוויון כעולה ממגילת העצמאות"
המדינה תפצה במאות אלפי שקלים קייסים ורבנים בני העדה האתיופית, לאחר שבית הדין לענייני עבודה קבע כי הופלו במשך שנים בתנאי העסקתם על ידי המועצות הדתיות והמדינה. בנוסף, יקבל כל אחד מאנשי הדת רטרואקטיבית את הכספים שלא שולמו לו בגין הפרשי השכר לאורך השנים.עוד כותרות ב-nrg:
• ועדת השחרורים תדון בשנית בקיצור מאסרו של קצב
• "בגלל הדת": מוסלמי סירב להסיע עיוורים
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
מדובר בתביעות שהגישו 16 קייסים ורבני קהילות יוצאי אתיופיה, שעבדו במועצות דתיות ברחבי הארץ, נגד המועצות הדתיות והמשרד לשירותי דת. לטענתם, הם לא השתכרו באופן שווה לשכר רבני שכונה אחרים שאינם בני הקהילה האתיופית, וזאת על רקע מוצאם. אפליה זו, כך לפי כתב התביעה, באה לידי ביטוי בשכר נמוך יותר שקיבלו, חרף הבטחות כי שכרם יושווה לזה של עמיתיהם, וכן בכך שהמועצות הדתיות לא העבירו אליהם את מלוא התקציב שהועבר בפועל לטובת שכרם מהמדינה.
קייסים אתיופים (למצולמים אין קשר לידיעה) צילום: לירון מולדובן
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יוחנן כהן, קבע בפסק הדין כי טענות התובעים הוכחו, ואלו זכאים לתשלום שכר מהמדינה והמועצות הדתיות (שהן המעסיקות במשותף) לפי שכר רבני שכונות, וזאת רטרואקטיבית החל ממועד מינויים. בנוסף, המדינה תפצה כל אחד מהם בגין פגיעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך 50 אלף שקל. השופט כהן קבע בנוסף כי שלושה מהתובעים זכאים בנוסף גם לתשלום פנסיה תקציבית מתחילת עבודתם.
בית הדין לא חסך בביקורת על התנהלות המדינה והמועצות הדתיות בעניינם של התובעים, וציין כי התנהלות המדינה נגועה בחוסר תום לב. "מתוך הראיות ובכלל זה מהעדויות התרשמנו במידה לא מבוטלת כי התובעים הופלו לרעה בדרך קבלתם לעבודה וביחס הכללי כלפיהם", נימק השופט כהן.
לפי השופט, מדובר ב"אפליה שמצאה את ביטויה בראשית הדרך באי קבלתם כעובדים במועצות הדתיות, ובאי ההכרה במעמדם הדתי. למדינה שלכאורה ניסתה למצוא פתרון למצב העגום, לא היה את הכוח לכפות על המועצות את העסקת הרבנים והקייסים יוצאי אתיופיה, ככל הרבנים האחרים. במקום לאזור אומץ ולמצוא פתרון לעיוות שנוצר, הרי שהמדינה הנציחה את האפליה ואת הפער, כאשר התנערה מהתחייבויותיה לתיקון המעוות, בעיקר בהצגת טענות 'מפולפלות' של התיישנות, פרשנות ההתחייבות והפניה לסעיף בחוק יסודות התקציב וכדומה. התמונה שהתגלתה בפני בית הדין היא תמונה מצערת שאינה מתיישבת עם עקרונות השוויון כעולה ממגילת העצמאות".
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית »