יותר מאובחנים עם אוטיזם – אך המענה לא מספק
שיעור האנשים המוכרים עם אוטיזם באוכלוסייה גדל פי שלושה בתוך עשור, בין היתר בשל העלייה ביכולת האבחנה ובמודעות. למרות הוספת תקציב ו-110 תקנים לעו"ס, נראה שיש צורך בתקנים נוספים
שיעור האנשים המוכרים עם אוטיזם באוכלוסייה גדל פי שלושה בתוך עשור, מ-3,949 הרשומים במשרד העבודה והרווחה בשנת 2007 ל-14,269 בשנת 2016, כך עולה מנתוני אגף המחקר במשרד המתפרסמים הבוקר (א'), היום הבינלאומי למודעות לאוטיזם. שיעור האנשים הרשומים עם אוטיזם עלה מ-5.5 לעשרת אלפים נפש בשנת 2007 ל- 16.9 לעשרת אלפים נפש.
אוטיזם הוא שם כולל לקשת של הפרעות נוירולוגיות-התפתחותיות המתבטאות בקשיי תפקוד ניכרים בשני תחומים – התקשורת והאינטראקציה החברתית – ובדפוסי התנהגות שחוזרים על עצמם ותחומי עניין מצומצמים.
ההפרעות יכולות להופיע על הרצף שבין הפרעות קלות לבין חמורות ביותר, וליצור פרופילים תפקודיים מגוונים. להבדיל מלקויות אחרות, לא ניתן לאבחן אוטיזם במהלך היריון או מיד לאחר הלידה, אלא רק בסביבות גיל שנה וחצי. אבחון בגיל מוקדם מאפשר התערבות מוקדמת אפקטיבית, ואילו אבחון בגיל מאוחר יותר פוגע בסיכויי ההצלחה של הטיפול.
קצב העלייה במספר הרשומים בשנים האחרונות גדל גם כן, כך שבשנת 2013 עלה מספר הרשומים ב-970, בשנת 2014 עלה מספרם ב-1,323, בשנת 2015 עלה מספרם בכ-2,074 ובשנת 2016 ב-1,739. אחד הגורמים לעלייה החדה במספרים הוא ככל הנראה העלייה ביכולת האבחנה ובמודעות לאוטיזם, ולכן עלייה זו מתועדת גם בארצות מפותחות אחרות.
עוד עולה מהנתונים כי כ-80 אחוז מכלל האנשים עם אוטיזם המוכרים למשרד הם זכרים. בנוסף, בשל העלייה במודעות ובאבחון, מתוך האנשים עם אוטיזם, 80 אחוז הם ילדים, בני נוער וצעירים בטווח הגילים 24-0.
כמו כן עולה מהנתונים כי שיעור גבוה באופן יחסי של אנשים עם אוטיזם בשנת 2016 נרשם במחוז תל אביב והמרכז – 20.6 לעשרת אלפים נפשות במחוז, ואילו שיעור נמוך יחסית נרשם במחוז חיפה והצפון – 12.6 לעשרת אלפים. שיעורים בינוניים ודומים זה לזה במחוזות ירושלים – 15.8 לעשרת אלפים, ובאר שבע והדרום – 15.3 לעשרת אלפים.
ממצא נוסף המאשש את ההנחה שלפיה בפריפריה החברתית והגאוגרפית פחות אנשים מאובחנים באוטיזם, הוא שכיחותם העולה של אוטיסטים באוכלוסייה בהתאם למצבם הכלכלי. כך, ככל שדירוג האשכול החברתי-כלכלי גבוה יותר, עולה שיעור האנשים עם אוטיזם מקרב כלל התושבים השייכים לאשכול זה.
על פי הנתונים, שיעור האנשים עם אוטיזם הרשומים במשרד העבודה והרווחה ביישובי אשכול 9 גבוה פי שלושה משיעור זה ביישובי אשכול 1: 9.1 מתוך עשרת אלפים איש באשכול 1 לעומת 29 מתוך עשרת אלפים איש באשכול 9. ביישובים באשכולות 5–8 עומד שיעורם של המאובחנים עם אוטיזם על כ-20 איש מתוך 10,000.
עד שנת 1999, היה הטיפול באנשים עם אוטיזם בישראל באחריות משרד הבריאות. משנה זו, עברה האחריות על הטיפול החוץ-ביתי באנשים עם אוטיזם לידי השירות לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. השירות אחראי לקביעת מדיניות המשרד ולפיתוח ומתן שירותים בקהילה ובמסגרות דיור לילדים, למתבגרים ולבוגרים המאובחנים על רצף האוטיזם (ASD). אנשים עם אוטיזם המוכרים בשירות זכאים לקבל מגוון שירותים מטעמו.
ממשרד הרווחה נמסר כי "בהתאם לגידול באוכלוסייה, בשנת 2017 הגדיל משרד העבודה והרווחה את תקציב דיור וקהילה לאנשים עם אוטיזם ב-51 מיליון שקלים, וצפוי להגדילו שוב ב-51 מיליון שקלים נוספים בשנת 2018. כמו כן בשנת 2016 הגדיל השר את מספר התקנים לעובדים סוציאליים לשירות אנשים עם אוטיזם מ-7 ל-117 תקנים".
על פי הנתונים, כיום כל עובד סוציאלי מטפל ב-122 אנשים עם אוטיזם ומופקד על הטיפול בהם, על השמה במסגרות ועל שילובם באוכלוסייה. לכן חרף הגידול הדרמטי במספר העובדים – לא נראה כי מדובר במענה מספק.
שר העבודה והרווחה חיים כץ מסר כי "בשנתיים האחרונות הכפלתי את התקציבים הייעודיים לאוטיזם ושיפרנו דרמטית את איכות הטיפול באוכלוסייה זו, כאשר הוספנו 110 תקנים חדשים של עובדים סוציאליים שמקדישים את כל מרצם לטובת הנושא. עכשיו כשיצרנו את התשתית יש לקדם כבר השנה את חוק האוטיזם של ח"כ אורלי לוי שיעגן את כל זכויותיהם בחוק".
