פרישת דנציגר: שקד עשויה לחולל מהפכה, והפעם באמת
לאחר ההודעה המפתיעה על פרישתו של שופט העליון, שרת המשפטים יכולה ללכת עד הסוף ולמנות שמרן שייטה את מאזן הכוחות בבית המשפט. בורסת השמות תתחיל בקרוב, כשהעדיפות של שקד היא למנות שופט חרדי
כפי שפורסם היום (ג') בצהריים, שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר החליט לפרוש מכס השיפוט. המשמעות היא כי לראשונה תבחר הוועדה למינוי שופטים שישה שופטים לבית המשפט העליון בתוך פרק זמן של כשנה.לאחר שבחרה בחודש שעבר ארבעה שופטים, בעוד פחות משנה תתכנס שוב הוועדה ותבחר שופט אשר יחליף את דנציגר, ושופט נוסף אשר יחליף את השופט אורי שהם שיפרוש באוגוסט 2018. על מנת לרקוח דיל בין חבריה, ההערכה היא כי הוועדה תבחר את השופטים החדשים בו זמנית למרות הפרשי הזמנים. יוצא כי בכהונתה של שרת המשפטים איילת שקד נקרתה בדרכה האפשרות להשפיע על זהותם של 40% משופטי בית המשפט העליון.
עוד באותו הערב שבו מינתה הוועדה את ארבעת השופטים האחרונים, הבעתי כאן קריאת צינון לאחר הכותרות שבישרו על מהפכה בעליון. גם לאחר שיחות עם גורמים רבים, שונים ומגוונים אני נותר בעמדה זו. עמדה שאומרת שבבית המשפט העליון של ימינו, אם אינך נושא דגל מוצהר של אנטי אקטיביזם, כפי שנושא פרופ' גדעון ספיר, שנפסל על ידי נציגות השופטים בוועדה, גם אם אתה לא אקטיביסט גדול הרי שלשם תהיה דרכך לבסוף.
וכאן יכולה שרת המשפטים שקד ללכת עד הסוף עם ההתעקשות למנות נושא דגל שמרנות משפטית, מכיוון שלאחר מינוי שני השופטים בעוד פחות משנה, המינוי הבא יהיה רק לאחר כשלוש שנים. מינוי של ארבעה שופטים שלא ברורה מידת האקטיביזם שלהם, לצד עוד שני שופטים שמרנים מובהקים שיכולה השרה למנות, עשויה להביא למהפכה, והפעם באמת. ברוח התקופה יאמר הימין לשרת המשפטים "ולו לעת הזאת הגעת".
בורסת השמות תתחיל לרוץ בקרוב כאשר לאחר ששרת המשפטים הצהירה כי המשימה הבאה היא למנות שופט חרדי לעליון, תכלול הרשימה גם מועמדים חרדים. יש לציין שכמעט ואין כאלה. אלא שהמשימה החדשה של שקד לא תתקבל בקריאות שמחה דווקא ברחוב החרדי.
מדוע? כי אם בציונות הדתית ממשיכים לצוץ מאמרים העוסקים בשאלה האם בית המשפט הישראלי נחשב "ערכאות של גויים" או לא, הרי שבקרב גדולי הדור החרדיים התשובה ברורה: כן.
הסיבה לכך היא הוראת התלמוד כי על יהודי להידיין אך ורק בבתי דין בהם שופטים יהודים על פי דין תורה. החזון איש, גדול הדור של הציבור החרדי הכריע כי גם בתי משפט ישראלים בהם שופטים יהודים אך על פי דין אזרחי, נחשבים כערכאות של גויים ויש להימנע מלהדיין בהם.
האמת היא שהשרה שקד אינה הראשונה. בימי נשיאותו, ביקש אהרון ברק למנות לשופט בבית המשפט העליון את אחד מגדולי פוסקי ההלכה החרדיים בימנו - הרב שלמה דיכובסקי. ההזמנה המפתיעה מצאה חן בעיני הרב דיכובסקי שראה בכך הזדמנות להשפיע על בית המשפט העליון, ויותר מכך, בשיטת הסניוריטי - הרי שהיה מגיע היום שהרב דיכבסקי יהיה נשיא בית המשפט העליון.
תארו לעצמכם, נשיא בית משפט עליון חרדי. בסופו של דבר הרב ניגש אל מורו ורבו הרב אלישיב שהורה לו מטעמים הלכתיים לרדת מהעניין. עם זאת יש לציין, כי מינוי שופט חרדי לא תהיה היסטוריה, שכן כבר כיהן בעבר שופט עליון חרדי - ד"ר יצחק קיסטר שישב על כס השיפוט בין 1965 ל-1975.
השופט קיסטר התגורר בבני ברק בסמיכות לחזון האיש ואף היה מבאי ביתו. אותו בית בו נפסק כי בית המשפט הוא ערכאת גויים. השופט קיסטר נהג להתייעץ לא רק עם החזון איש אלא גם עם הרב שך. קיסטר היה בעל אורח חיים חרדי מובהק ואף שלח את ילדיו ללמוד בישיבת פוניבז' הליטאית.
אז כיצד קרה הדבר? שופט חרדי שמחזיק קשרים חמים עם גדולי הדור החרדיים אשר פסקו לאנשיהם שלא ללכת להידיין בבתי משפט אלה? אין בידי תשובה חד משמעית אך אני נוטה לומר כי כפי שהיום פונים חרדים רבים, בהם ליטאים, לקבל סעד מבתי המשפט, כפי שעורכי דין ליטאים מופיעים ומייצגים באותן ערכאות גויים, הרי שכורח המציאות הביא לשופט חרדי שפשוט לא שאל יותר מדי שאלות.
מעניין לציין כי השופט החרדי קיסטר עמד בראש הוועדה שקבעה את כללי הדת בכותל המערבי שלאחר ששת הימים. בקרוב מאוד עתידים שופטי בית המשפט העליון להכריע בשאלה זו בדיוק, זאת בעקבות עתירות של ארגוני הרפורמים בנוגע לאכיפת כללי הדת האורתודוקסית בכותל על ידי רב הכותל החרדי.
אולי לאחר פסק הדין שיהפוך את הוראת השופט החרדי המנוח, תקבל החברה החרדית החלטה שהגיעה העת למנות למוסד אולי הכי חשוב ומכריע במדינה, גם שופט חרדי. ואולי, יעשו זאת פשוט מבלי לשאול יותר מדי שאלות.
