ראשי » חדשות » בארץ

מחאה בבית אבות בב"ש: "צוות שלא ראוי לטפל בחיות"

מאות אנשים הפגינו מחוץ ל"נווה שבא", בית אבות ובי"ח גריאטרי שמתעלל בקשישים, כך לדברי המפגינים. אחת המשתתפות: "אבא שלי אמר שהוא מעדיף למות ולא להישאר שם". הנהלת המקום: "דוחים לחלוטין טענות לאלימות והזנחה"

סיפורי האימים על התעללות בקשישים מסרבים לגווע: כ-200 מפגינים התאספו הערב (א') מול בית האבות "נווה שבא" בבאר שבע, במחאה על התעללות כלפי הקשישים המאושפזים במוסד, לטענתם. המשתתפים בהפגנה אמרו כי מטפלים בבית האבות, המתפקד כבית חולים גריאטרי ושיקומי, התייחסו בזלזול ואף באכזריות כלפי המטופלים, חלקם אף הורים של מפגינים.
 
מארגנות ההפגנה, ציפורה חלפון ובת אל ביטון, סיפרו כי ההחלטה למחות החלה לאחר שהן גילו כי הוריהן חוו התעללות מהצוות המטפל במוסד. חלפון, שאביה היה מאושפז במוסד לפני כחודשיים, אמרה ל-nrg ו-360 כי המטפלים השאירו את אביה ללא תזוזה למשך כמה שעות כשהוא סובל מפצעי לחץ. לדבריה, למרות תלונותיו הוא לא קיבל עזרה – ואף חמור מכך: בתגובה לתלונותיו אחת האחיות אמרה לו לשתוק וכינתה אותו משוגע.

"אחרי יומיים וחצי שאבא שלי היה שם גיליתי את זה, ונאלצתי לחפש מקום אחר שיוכל לקבל אותו", סיפרה. חלפון, שאביה נפטר לפני כשלושה שבועות הוסיפה כי "גם ההורים של בת אל עברו שם התעללות, והחלטנו שאנחנו יוצאות למאבק הזה ביחד. זה לא מאבק שהולך להיגמר ביום אחד. אני מניחה שאנחנו נמשיך להוביל את המאבק מחוץ לכותלי הדרום, כי מישהו חייב להתעורר".

בת אל ביטון סיפרה מצדה כי נאלצה להוציא את אמה מהמקום לאחר תשעה ימים בלבד, זאת בשל היחס שקיבלה מהצוות המטפל. "אמא שלי הייתה אמורה לקבל כאן טיפול ושיקום", אמרה, "אבל סיממו אותה. נתנו לה כדורים, ובגללם היא אפילו לא היתה יכולה להחזיק את הראש ישר". לדברי ביטון, "אף על פי שביקשתי שלא יתנו לה כדורים, נתנו לה בלי שידעתי.
 
"למרות שהרופאים הוציאו הנחייה מפורשת לא לתת לה כדורים הצוות המשיך לתת לה, ואחרי שהתלוננתי שוב ושוב, אני כבר הוצאתי אותה משם בכוח, נלחמתי באח שלא נתן לי להוציא אותה". עוד סיפרה ביטון: "עבד במוסד בחור סודני שאחראי על הניקיון. פעם אחת מצאתי אותו מחליף לאמא שלי טיטול וממש כעסתי. הסבירו לי שכאשר אין כוח אדם הוא נותן יד ועוזר. אין לו שום הסמכה לכך, ואמא שלי הייתה אחרי ניתוח גב מאוד קשה. כל תזוזה לא נכונה יכולה היתה לגרום לה נזק בלתי הפיך" ביטון הוסיפה כי "ההנהלה לא היתה עושה שום דבר עם התלונות שלי".

זיווה נגר, אחת המפגינות שאביה היה מאושפז במוסד לפני ארבע שנים, סיפרה גם היא בדמעות: "אבא שלי הגיע לבית האבות אחרי חבלת ראש, עם פגיעה תפקודית, והעבירו אותו למחלקת שיקום. אבל אין באמת שיקום, אולי איזה פעם בשבוע יש חצי שעה פיזיותרפיה. רוב היום יושבים ולא עושים כלום. קשרו את אבא שלי למיטה ודיברו אליו בצורה לא ראויה, צעקו עליו, וכשהוא היה משתמש בזמזם קראו לו בשמות גנאי כמו 'מטומטם' ומילים שאני אפילו לא יכולה לחזור עליהן.

"כל יום שהייתי באה לבקר, אבא שלי היה אומר שהוא מעדיף למות ולא להישאר במקום הזה. אבל אז התקשרו והודיעו שהוא במצב קשה, והוא נפטר. בגלל זה חשוב לי לבוא לכאן, גם כשאבא שלי כבר לא בחיים, בשביל אנשים אחרים. המטפלים שם לא ראויים לטפל בחיות".
 
הילה סרור, מפגינה נוספת, סיפרה שהיא נדהמה לגלות את התנאים בנווה שבא, כאשר דוד שלה היה מאושפז במוסד לפני שלוש שנים. "כשבאנו לבקר אותו, עלינו לקומה הראשונה וקפאתי. הוא היה שרוע בלי בגדים, עם טיטול. המילים לא יצאו לי מרוב שהייתי בהלם. מצאנו אותו במצב שידענו שזה עניין של שעות, הוא הלך כמו כלב... צריך לבוא למקום הזה ולסגור אותו".

מנווה שבא נמסר בתגובה: "בבית האבות מאושפזים כ-200 קשישים במצב סיעודי מדרגות שונות. אנו אמונים על טובתם ורווחתם הנפשית כמו גם הגופנית, ורואים לנגד עינינו בראש ובראשונה את הצורך להעניק להם אווירה רגועה ומוגנת.

"כמי שמכבדים את החוק בישראל, אנו מכירים בחשיבות הזכות של חופש ההפגנה, ובה בעת אנו מצפים כי ההפגנה תתקיים בהתאם לנהלים המתבקשים, על מנת שלא להפריע לרווחת הקשישים וכדי להימנע מתופעות העלולות לפגוע בשלוותם ובבריאותם הנפשית והגופנית".
 

באשר למקרה של אביה של ציפורה חלפון, מסר בית האבות כי "אנו מצרים על אובדנה של הגברת אך לעצם העניין, אנו שוללים ודוחים לחלוטין טענות לאלימות, הזנחה וזלזול. במבחן המציאות אנו נאלצים להתמודד עם מטופלים המגיעים אלינו במצב מורכב ביותר, פיזית ונפשית. הצוות המקצועי מיומן ומוערך מאוד על ידי משפחות רבות שיקירן נמצאים אצלנו. ההנהלה והעובדים עושים ככל יכולתם לנהוג בחמלה, בכבוד ובמקצועיות כלפי כל מטופל ומטופל".

עוד לטענת המוסד, "הניסיון להעצים טענות ללא התייחסות ספציפית עושה עוול גדול לעובדי המקום, אשר מבצעים את עבודתם הקשה בצורה נאמנה ובהשקעה עצומה".