71% מהיהודים: ארגוני זכויות האדם גורמים נזק למדינה
מדד הדמוקרטיה 2016 מצביע על מצב עגום של ארגוני השמאל הקיצוני. עוד מראה המדד כי רק 12% מערביי ישראל מזהים עצמם כפלסטינים בעוד 25% כישראלים. צה"ל מוסיף להוביל במדד האמון כאשר הגופים הפוליטיים - הכנסת, הממשלה והמפלגות - מידרדרים
על פי מדד הדמוקרטיה שמפרסם היום (ב') המכון הישראלי לדמוקרטיה נראה שהשנה האחרונה של ארגוני השמאל הקיצוני בישראל הייתה קשה. על פי הנתונים, 71% מהיהודים בישראל סבורים שארגוני זכויות האדם והאזרח גורמים נזק למדינה. מדובר בזינוק של 15% לעומת השנה שעברה.מעבר לכך, יותר ממחצית (52.5%) מהציבור היהודי, סבורים שיש לשלול את זכות ההצבעה בבחירות ממי שלא מסכים להצהיר שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. לצד זאת 60% סבורים שיש להבטיח חופש ביטוי גם לאנשים שמתבטאים נגד המדינה.
המדד בחן גם את תחושת השייכות והזהות של אזרחי ישראל. אחד הממצאים המפתיעים מעלה כי בניגוד למקובל לחשוב, רק 12% מערביי ישראל רואים עצמם בראש ובראשונה כפלסטינים וזאת לעומת 25% שרואים עצמם קודם כל כישראלים.
בקרב היהודים, בחרו רוב החרדים והדתיים הלאומיים בזהות היהודית (56% ו-62% בהתאם). המסורתיים (הדתיים והלא־דתיים) בחרו במידה דומה בזהות היהודית ובזהות הישראלית. החילונים הציבו בראש, ובצורה חד-משמעית (76%) את זהותם הישראלית. הזהות העדתית התבררה כשולית בכל קבוצות המשנה של הציבור היהודי.
בנושאי שלום וביטחון נמצא כי 72% מהיהודים חושבים שהחלטות גורליות צריכות להתקבל ברוב יהודי בלבד. 62.5% מהיהודים סבורים שבמלחמה בטרור אין מקום לשיקולי מוסר ומותר להשתמש בכל האמצעים, ו-51%
סבורים שאם השב"כ, המשטרה או הצבא חושדים במישהו שהוא מעורב בטרור, צריך לתת להם את הסמכות המלאה לנהל את החקירה, ללא שום מגבלות חוקיות.
כבכל שנה בחן המדד את רמת האמון שנותנים הישראלים למוסדות המדינה השונים. בגזרה הזו נרשמה ירידה באמון כמעט בכל אחד מהגופים שנמדדו. בתחתית הרשימה נמצאים המוסדות הפוליטיים: אמון הציבור בכנסת עומד על 26.5% (לעומת 35% אשתקד), האמון בממשלה עומד על 27% (לעומת 36% אשתקד) ואילו האמון במפלגות עומד על פחות מ-14% (לעומת 19% בשנה שעברה).
גם במוסדות נוספים חלה ירידה: האמון במשטרה עומד על 40% (לעומת 42.5% בשנה שעברה), האמון בבית המשפט העליון ירד ב-6% מאשתקד וכעת עומד על 56%, האמון בנשיא המדינה גם ירד ועומד השנה על 61.5% (לעומת 70% אשתקד) ובאמון הציבור בתקשורת חלה ירידה משמעותית של כעשרה אחוזים משנה שעברה והוא עומד כעת על 24% בלבד. המוסד היחיד השומר על רמת האמון הגבוהה בקרב הציבור, הוא צה"ל שזוכה לאמון בקרב 90% מהציבור היהודי (לעומת 93% אשתקד) ו-82% בציבור הכללי.
רוב הישראלים סבורים שהפוליטיקאים בישראל מנותקים מהבעיות והצרכים של הציבור – הנתון עומד על 7%. 79 אחוזים סבורים שפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר לאינטרסים של הציבור ו-47% סבורים שאין בישראל מפלגה שמייצגת את השקפותיהם בצורה טובה.
רוב (61%) האוכלוסייה הערבית מסכימה שהמנהיגים הערבים דואגים בעיקר לבעיות של הפלסטינים ופחות לבעיות של האזרחים הערבים-ישראלים. כמו כן, 42% מהישראלים סבורים שבכדי להתמודד עם הבעיות של ישראל יש צורך במנהיג חזק שלא יתחשב בכנסת, בתקשורת ובדעת הקהל.
רוב אזרחי המדינה גאים בהיותם ישראלים (86% מהיהודים ו-55% מהערבים). כבעבר, הערכת מצבה הכללי של ישראל נוטה גם השנה לחיוב: 36% מהישראלים סבורים שמצבה הכללי של המדינה טוב, 40% מאמינים שהוא "ככה-ככה" ו-23% סבורים שהמצב רע. בנוסף, (78% מהיהודים ו-60.5% מהערבים) סבורים שמצבם האישי טוב.
כמו כן, שני שליש מהישראלים אופטימיים לגבי עתידה של ישראל. פילוח לפי מחנה פוליטי (בקרב האוכלוסייה היהודית) מראה כי רק בשמאל שיעור הפסימיים עולה על שיעור האופטימיים. פילוח לפי דת (בקרב האוכלוסייה הערבית) מראה רוב גדול של אופטימיים בקרב הנוצרים והדרוזים.
רוב היהודים (71%) מסכימים עם הקביעה שישראלים תמיד יכולים לסמוך על ישראלים אחרים שיעזרו להם בעת צר. מנגד, הציבור הערבי חצוי בשאלה זו (42% מסכימים עם האמירה ו-44.5% אינם מסכימים איתה).
החרדים והדמוקרטיה הישראלית
החרדים מעריכים את מצבה הכללי של ישראל (וכן את מצבם האישי) כטוב יותר מהציבור היהודי הלא־חרדי. בעוד שבציבור היהודי הלא־חרדי ההערכה השכיחה של מצבה של ישראל היא "ככה־ככה", בקרב החרדים השיעור הגבוה ביותר מעריכים את מצבה כטוב (45%). בשלושת הזרמים החרדיים (החסידי, הליטאי והספרדי) קיים רוב ברור למשיבים המעידים על עצמם שהם גאים בישראליותם (68%, 59% ו-79.5% בהתאמה). יתרה מזו, כשני שלישים מהמרואיינים החרדים הצהירו כי הם רואים את עצמם חלק מן המדינה ובעיותיה.
על פי מדדים בינלאומיים, מיקומה בעולם של הדמוקרטיה בישראל אינו נמוך, אם כי בתחומים מסוימים יש מקום לשיפור. מתוך 12 מדדים בינלאומיים, ישראל ממוקמת ברבעון העליון במדדי ההשתתפות הפוליטית, תפקוד הממשלה, שלטון החוק, תפיסת השחיתות, איכות הרגולציה והפיתוח האנושי; ברבעון השני בזכויות פוליטיות ואזרחיות, חופש העיתונות, ייצוג ואחריותיות וסיכון פוליטי.
במדדי הזכויות האזרחיות נמצאת ישראל ברבעון השלישי בלבד ובמדד היציבות הפוליטית והיעדר אלימות וטרור ממוקמת ישראל ברבעון התחתון. "החלוקה למגזרים שונים, כמו גם החיים בתוככי מרחב גיאוגרפי לא דמוקרטי, ההתמודדות עם אויבים מבחוץ, מתקפות טרור ומדינות עוינות, מציבות את הדמוקרטיה הישראלית במבחנים מורכבים", אמר נשיא המדינה ריבלין.
"לצערנו היום עצם השייכות למחנה פוליטי מסוים, נחשבת מילת גנאי. האמירה שיריב פוליטי הוא סמולני בסמ"ך כמובן, או ימני, מספיקה היום כדי לקעקע את הלגיטימיות שלו. זה שיח איום שלא מגן על הפלורליזם ועל הצמיחה של אלטרנטיבות פוליטיות, אלא מנסה לחנוק אותם.
"המדדים הנמוכים של אמון הציבור מטרידים, ומוטל על כל הגופים לעשות בדק בית ולבחון מה צריך לעשות כדי שהציבור ימשיך להאמין שהמוסדות הדמוקרטיים שלנו משרתים אותו והוגנים כלפיו", סיכם.
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה הוסיף כי "הירידה של אמון הציבור במוסדות השלטון - הכנסת, הממשלה והמפלגות, משקפת מגמה עולמית. כמובן שלישראל יש את המאפיינים הייחודיים לה, שחלקם נעוצים בשיטת הממשל. עלינו לזכור מדינה שאזרחיה אינם נותנים אמון במוסדותיה תתקשה לגייס אותם למאמצים קולקטיביים והמשטר בה יאבד בהדרגה את הלגיטימיות הציבורית שלו".
מנכ"ל תנועת "אם תרצו" מתן פלג הגיב למדד הדמוקרטיה לשנת 2016 שקבע כי 71% מהציבור היהודי בארץ משוכנע כי השמאל הקיצוני מזיק למדינת ישראל: "נתון זה מצביע על שינוי מגמה ברור שחל בציבור הישראלי ומעיד כי קול הזעקה שהושמע לפני שנה בקמפיין "השתולים" אומץ על ידי רוב החברה בישראל. ארגוני השמאל הקיצוני הפועלים נגד מדינת ישראל מבפנים במימון ממשלות זרות והקרן החדשה נחשפו לעיני כל ומכאן כבר אין דרך חזרה. "אם תרצו" תמשיך לפעול כדי לחשוף את פעילותם המסוכנת ולהרחיקם ממוקדי ההשפעה בארץ."
