ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

בבית היהודי ובליכוד מתנערים מעמונה: קיבלנו סטירה

סירובם של המתיישבים למתווה גרם לתסכול בממשלה. בשיחות סגורות, השר בנט הביע חשש מהמחיר שגובה היישוב: "אם עמונה הייתה נכללת בחוק ההסדרה זה היה מוביל להחרבת ההתיישבות". וגם: מה יהיה התפקיד הבא של שלי יחימוביץ'?

את תגובותיהם של אנשי הבית היהודי והליכוד, בשעות שאחרי התנגדות היישוב עמונה למתווה המוצע, אפשר להגדיר כחסרות תקדים. המבוי הסתום שנוצר מול תושבי עמונה גרם להם לתסכול רב, שבא לידי ביטוי גם במילותיהם החריפות. התחושה עליה מדברים השרים וחברי הכנסת משתי המפלגות היא של "סטירה בפרצוף"; או כמו שהגדירו זאת כמה חברי כנסת: "ביום שגם בצלאל סמוטריץ' הפך לאיש שמאל, מבחינת כמה אנשים ביישוב, אפשר לסגור את העסק וללכת הביתה".

תושבי עמונה הצביעו נגד המתווה. צילום: יוני ריקנר
 

שרים וחברי כנסת שמתבטאים כרגע רק בשיחות סגורות, תוך דרישה שלא לחשוף את שמם, מדברים על תחושת שבר – על כך שאנשי עמונה איבדו את הצפון והיו מוכנים לסכן את המהלך להסדרת כל ההתיישבות, רק בגלל מצבם האישי. "עכשיו ייפנו אותם", אמר אמש בכיר בבית היהודי, "ושום דבר טוב לא ייצא לאף אחד בעקבות זה".

"אנחנו לא יכולים להסתכל רק עליהם, חובה עלינו לדאוג לכל ההתיישבות", אמר הבכיר. "עשינו את כל מה שאפשר לעשות. סיפור עמונה נגמר. הם בחרו לא להישאר על ההר וזו בעיה שלהם. הפכנו כל אבן למענם והשגנו עבורם מתווה טוב. יש לנו חובה ואחריות לדאוג גם לשאר ההתיישבות. אי אפשר רק לעסוק בעמונה כל הזמן. צריך להציל את יתר ההתיישבות", הבהיר. את השורות האחרונות לא ניתן היה לשמוע מפיהם של אנשי הבית היהודי והליכוד עד לפני שבוע או שבועיים. עכשיו הם מודים שפשוט נמאס להם לחטוף על הראש מאנשי עמונה, במיוחד כשמבחינתם הם התגייסו במלוא המרץ ועשו עבורם כל מה שיכלו.
  
אלא שבשבוע האחרון קרה דבר נוסף מאחורי השיח הפומבי על עתיד ההתיישבות בכלל, ובנושא עמונה בפרט. יו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט ביצע לאחרונה כמה בדיקות מטעמו על מנת לנסות ולקבל תשובה האם הדברים מהם חושש ראש הממשלה בנימין נתניהו בהקשר הבינלאומי אכן "מחזיקים מים", כהגדרתו, או שמדובר רק בניסיונות הפחדה עקרים.

הממצאים שהעלה בחכתו החרידו גם אותו. את הסכנות שארבו לישראל מכיוונה של מועצת הביטחון של האו"ם, באמצעות יוזמות כאלו ואחרות מצד חורשי רעתה של ישראל, הוא הגדיר בשיחות סגורות "כאירוע יוצא דופן וחריג במסוכנותו כלפי ישראל". שוב, לא מדובר בדברים שאומר נתניהו – הדברים יצאו מפיו של מי שהבהיר פומבית שעל ישראל להישיר מבט לעבר העולם ולהודיע לו שתם עידן פתרון שתי המדינות והחל עידן החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון.
  
ובכל זאת, למרות שהוא עדיין דבק במסר הזה, גם בנט מודה שהפעם מדובר במקרה אחר, שגם דורש התייחסות אחרת. מתברר שבשבוע האחרון שיתף בנט בשיחות סגורות את המידע שהגיע אליו במסגרת הבדיקות שביצע גם עם כמה חברי כנסת במפלגתו.

"אם סעיף עמונה היה נכלל בחוק ההסדרה, כפי שאנשי היישוב דרשו, התוצאה המידית של זה הייתה החלטה במועצת הביטחון, בתמיכת ארה"ב, שכל מפעל ההתנחלויות אינו חוקי", עדכן השבוע בנט את מי שעדכן. "אני לא הולך להחריב את כל ההתיישבות בגלל דבר כזה. אני לא אהיה אחראי במו ידיי לגול עצמי כזה. היינו רגע לפני אסון אמיתי להתיישבות. השנאה הזו להתיישבות במקומות מסוימים ברחבי העולם היא פשוט בלתי נתפסת".
 
לדבריו, גם אם ממשל דונלד טראמפ היה רוצה לפעול לביטול החלטה כזו, רגע לאחר שייכנס לבית הלבן, לא הייתה לו שום אפשרות אמתית לעשות כן. הווטו שיש לארה"ב קיים רק בשלב קבלת ההחלטה. לא כשמדובר בביטול החלטה שכבר התקבלה. באותן שיחות מודה בנט שגם עכשיו, ללא סעיף עמונה בחוק, לא הוסר עדיין באופן מוחלט האיום מעל ההתיישבות. "חמישים, חמישים", הוא מנתח באוזני שומעיו. אמנם נותר רק חודש אחד לקדנציה של ברק אובמה, אבל זה הולך להיות חתיכת חודש.

עד כמה גימיקים חשובים יותר מעבודה פרלמנטרית אמתית, לפחות עבור חלק מחברי הכנסת שלנו, אפשר ללמוד מסיפור מחאת העוזרות הפרלמנטריות בעקבות אכיפת קוד הלבוש בכנסת. בעיצומה של ההפגנה שקיימו העוזרות הפרלמנטריות, רובן משתייכות למפלגות האופוזיציה, פנתה יו"ר סיעת המחנה הציוני ח"כ מרב מיכאלי לכמה מראשי הסיעות האחרות בכנסת, ביניהם גם יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן.

בפיה של מיכאלי עמדה הבקשה הבאה: בואו ונחרים את דיוני מליאת הכנסת ונודיע שהחרם לא יוסר כל עוד אותן עוזרות פרלמנטריות אינן מורשות להיכנס לכנסת בלבוש שנבחר על ידן. זמן לא רב לאחר מכן, צלצל שוב מכשיר הטלפון של ח"כ פולקמן. הפעם הייתה על הקו ח"כ יעל גרמן מיש עתיד, ח"כית נוספת שדאגה להיות מצולמת באזור המחאה, בסמוך לשער הכניסה לכנסת. "אי אפשר ככה", נזפה גרמן בפולקמן, ודרשה ממנו להצטרף למאבק ולהתגייס ליוזמה שמבקשת לצפצף בפומבי על קוד הלבוש שנאכף על ידי אנשי משמר הכנסת. פולקמן מצדו ענה לכל המטלפנות שהוא ישמח לעזור ולגשר בין הצדדים, ולסייע במציאת פתרון או הבנות לנושא קוד הלבוש, אך בפסטיבל היחצ"ני שמתנהל מחוץ לשערי הכנסת הוא אינו מעוניין להשתתף.

מחאת העוזרות הפרלמנטריות:
 

ח"כים נוספים ששוחחו עם כמה מחברות הכנסת שתידלקו את המחאה שאלו אותן האם הן פנו למנכ"ל הכנסת, אלברט סחרוביץ', והציעו להידבר סביב הסוגיה. לטענתן, המנכ"ל התחמק מהטלפונים שלהן. בדיקה מהירה גילתה שלא היה ממה להתחמק, מאחר ושום פנייה מצד הח"כיות מהשמאל לא הגיעה ללשכת המנכ"ל.

"על דברים קטנים בהרבה פונות חברות הכנסת מיכאלי וגרמן ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ודווקא כאן הן לא טרחו להגיש פנייה ולחפש פתרון", טענו ביומיים האחרונים רבים מחברי הכנסת שבחרו שלא לקחת חלק במחאה הלא ספונטנית שהתארגנה. "זה בגלל שהן כלל לא היו מעוניינות בפתרון, אלא בעיקר רצו את הרעש התקשורתי".

כמויות המידע המסולף והלא נכון שהוזרם לעבר כלי התקשורת מהצד של המפגינות הגיע לממדים בלתי נתפסים. כך לדוגמה, נטען שמדובר בקוד לבוש שמכוון נגד נשים ומתמקד בהן. אלא שבדיקה פשוטה גילתה שכבר בחודשי הקיץ האחרונים הופעל קוד הלבוש דווקא ביחס לכמה גברים, בהם גם עיתונאי, שביקשו להיכנס לכנסת במכנסיים קצרים. כניסתם נמנעה בשל העובדה שלבושם לא תאם את קוד הלבוש המקובל.
  
אגב, קוד הלבוש שרוענן לאחרונה, קיים באותה מידה גם ביחס לעובדי ועובדות הכנסת, וכך גם בנוגע למאות ואלפי המבקרים והמבקרות שפוקדים את שערי הכנסת מידי שבוע. ובכל זאת, לא נשמעו תלונות על אכיפה קיצונית של קוד הלבוש מכיוון אותן קבוצות. רק חבורת העוזרות הפרלמנטריות, והח"כיות שהתייצבו מאחוריהן, השמיעו קול בעניין.

אך האבסורד הגדול מכולם הוא ההישג שהציגו לראווה מובילי המאבק, בשעות שאחרי פרובוקציית החצאיות ביום רביעי בבוקר. מהו בדיוק אותו הישג גדול? צוות שיוקם מטעם הכנסת יבחן את כל נושא קוד הלבוש, תוכנו ויישומו. העניין הוא שבערב שלפני מפגן הפרובוקציה, ולמרות הטענה שכביכול הכנסת לא מוכנה להידבר איתם, הוזמנו נציגי היועצים והיועצות הפרלמנטריים ללשכתו של מנכ"ל הכנסת. במהלך הפגישה הציע המנכ"ל בדיוק את אותו "הישג" בו נפנפו ביום שלמחרת – הקמת הצוות המדובר, בהשתתפות נציגות של העוזרות הפרלמנטריות. סחרוביץ' גם הציע שאת המהלך תוביל אישה ולא מנכ"ל הכנסת.
  
"אני רק מבקש מכן למנוע פגיעה בכבוד הכנסת ולוותר על הפרובוקציה", התחנן המנכ"ל בערב שלפני. נציגות העוזרים הפרלמנטריים הבטיחה לחשוב על זה, אך לא טרחה אפילו לחזור עם תשובה. בהודעה שהוציאו בערב שלפני מפגן המחאה לא הזכירו המוחים והמוחות, אפילו לא בחצי מילה, את ההצעה שהגיש להם מנכ"ל הכנסת בדבר הקמת צוות שיבחן את קוד הלבוש. כן, אותו צוות שלמחרת יהפוך להיות גולת הכותרת של תוצאות המאבק, על פי נציגות העוזרים הפרלמנטריים.

איך הגדיר זאת דווקא אחד מחברי הכנסת של המחנה הציוני שבחר שלא לקחת חלק בהפגנה? "כל מה שחיפשו אותן ח"כיות ועוזרות פרלמנטריות שארגנו את כל הדבר הזה זה לעשות סיבוב תקשורתי ופוליטי על גבה של הכנסת". כשחברות הכנסת מיכאלי וגרמן יתלוננו בעתיד על כך שהציבור והתקשורת בזים לכנסת ולחבריה, כדאי שמישהו יזכיר להן את הפגנת החצאיות שנערכה השבוע. היא תרמה רבות לחיזוק הדימוי הזה.

לו רצתה ח"כ שלי יחימוביץ' לכבוש את ראשות מפלגת העבודה בפריימריז שיתקיימו בחודש יולי הקרוב, ישנם סיכויים לא מבוטלים שהיא כנראה הייתה עושה זאת. יש במפלגת העבודה כאלו שטוענים שהיא אפילו הייתה עושה את זה בקלות. "אבל אז מה יקרה?", שואלת יחימוביץ' בכמה שיחות שערכה עם חברי כנסת וגורמים נוספים במפלגה שמקורבים לה.

הדבר שמעיק על ליבה בנוגע לבחירות הפנימיות על ראשות המפלגה אינו קשור לבחירות עצמן, אלא ליום שאחרי. כדי להביא את מפלגת העבודה לעמדת הנהגה לאומית, אנשיה סוברים שהיא זקוקה לשתי קדנציות רצופות בראשות המפלגה. מדובר כמובן בלוקסוס שאינו עומד בקנה אחד עם הוויית מפלגת העבודה, שבה אחרי שנה-שנתיים הולכים הביתה. זה מרווח הזמנים.
   

במצב כזה מתקשים יחימוביץ' ואנשיה לראות איך בבחירות לכנסת הם מסוגלים להביא יותר מאותם 15 מנדטים שהביאה יחימוביץ' בפעם הקודמת שהנהיגה את המפלגה. המסר שהיא מעבירה באותן שיחות (לאו דווקא במילים האלו) הוא שאין לה שום רצון להיבחר לראשות המפלגה ולאחר מכן לתת ליש עתיד לאכול לה את הראש, או לחילופין לחוות חוויה קולינרית דומה מצד מפלגתה שלה, כפי שאירע בפעם הקודמת.

זו הסיבה שלפחות לטענת כמה חברי כנסת במפלגת העבודה, יחימוביץ' למעשה כבר החליטה שלראשות המפלגה היא לא תרוץ בפעם הבאה. עכשיו נשאר לה לבחור באחת משתיים – לרוץ לראשות ההסתדרות, ולקוות שמשם יגיע הניסיון הביצועי שהיא כה זקוקה לו ושייחלה שיגיע מעמדה של שרה בממשלה, או להישאר חברת כנסת מן המניין ולקוות שמשהו אחר יקרה, מתישהו.

מהדוברת של שלי יחימוביץ׳ נמסר בתגובה: "יחימוביץ׳ נמצאת עכשיו בצומת קבלת החלטות, האם להתמודד לראשות ההסתדרות או לחילופין לראשות המפלגה. היא בוחנת את כל האפשרויות באופן מאוד יסודי ונפגשת עם הרבה גורמים במערכת הפוליטית ומחוצה לה, כדי שאם תחליט להתמודד לראשות המפלגה, זה יהיה מלווה במהלך אסטרטגי מכפיל כוח.

יחימוביץ׳ כתבה בניוזלטר האחרון שלה שחולשת המפלגה כרגע לא מרתיעה אותה, אלא להיפך, מהווה כר למהלכים חדשים. בכל מקרה היא מתכוונת להוביל מהלכים ולחולל אותם. כיוון שסיכוייה הם הגדולים ביותר בהתמודדות על ראשות העבודה ואף המחנה הציוני, טבעי שיהיו כאלה שמקווים שהיא לא תתמודד, אבל תחושת האחריות שלה גדולה מכדי שתישאר ח״כית פאסיבית מהשורה. זאת לא יחימוביץ׳".