ראשי » חדשות » בארץ

ממצא מפתיע: למה הוצב בית שימוש במזבח?

בחפירות ארכיאולוגיות בגן לאומי תל לכיש הופתעו למצוא בית כיסא בן המאה ה-8 לפנה"ס שהוצב במקדש ונועד לטמא את המקום. ביטול מקומות פולחן על ידי הצבת שירותים מוכרת במקרא, אך זו הפעם הראשונה שבה ממצא ארכיאולוגי המאשש זאת

תגלית חשובה ויוצאת דופן נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות בגן לאומי תל לכיש: "מקדש שער" מהמאה ה-8 לפני הספירה, תקופת בית ראשון. קרנות המזבח נופצו ולצדו נמצא בית כיסא. ברשות העתיקות מעריכים: מדובר בעדות לביטול הפולחן במקום בידי חזקיהו המלך, כפי שמתואר בספר מלכים ב'.

עוד כותרות:
העליון: 8 חודשי מאסר נוספים לאולמרט
"אני לוזר?!" האמירות הבלתי נשכחות של פרס

כפי הנראה, הצבת בית השימוש – אבן שעוצבה ככיסא ובמרכזה חור – נועדה להעצים את ביטול הפולחן במקדש ולטמא את המקום, זאת בנוסף לקטימת קרנות המזבח. אבנים מטיפוס זה מזוהות במחקר הארכיאולוגי כשירותים. עדות לביטול מקומות פולחן על ידי הצבת שירותים מוכרת במקרא, בהשמדת פולחן הבעל בשומרון על ידי יהוא. זו הפעם הראשונה שנמצא ממצא ארכיאולוגי המאשש תופעה זו.
 
מבדיקות מעבדה שנערכו במקום בו הוצב בית הכיסא עולה כי לא נעשה בו שימוש. מכאן, ניתן להסיק שהשירותים הוצבו באופן סמלי בלבד. לאחר הצבת בית הכיסא, נאטם קודש הקודשים עד לחורבן המקום. החפירה הארכיאולוגית נוהלה על ידי רשות העתיקות בחודשים ינואר עד מרץ. היא נעשתה ביוזמת משרד ירושלים ומורשת ובשיתוף רשות הטבע והגנים, לטובת המשך פיתוח גן לאומי תל לכיש למבקרים.

חלקו הצפוני של השער נחשף לפני עשרות שנים על ידי משלחת בריטית ומשלחת של אוניברסיטת תל אביב, והחפירה הנוכחית עסקה בחשיפה מלאה של השער. חשיפה זו, העלתה כי מדובר בשער הגדול ביותר המוכר בארץ מתקופת בית ראשון.

לדברי סער גנור, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, גודלו של השער תואם את הידע ההיסטורי והארכיאולוגי, לפיו לכיש הייתה עיר מרכזית – השנייה בחשיבותה אחרי ירושלים. לפי תיאורי המקרא, שערי הערים היו המקום בו "הכל קורה": זקני העיר, השופטים, המושלים, המלכים והפקידים – כולם נהגו לשבת על ספסלי שער העיר. ספסלים אלה נמצאו בחפירה.
  
לצד השער, נחשפו תאים ובהם ספסלים עם מסעדי ידיים, קנקנים, מספר רב של יעים להעמסת תבואה ("סקופים"), וידיות קנקנים שעליהן הוטבע חותם, הנושא את שם הפקיד או חותם "למלך". על שתיים מהטביעות מופיע הכיתוב "למלך חברן", באחת נכתב "למלך" עם תיאור חיפושית שלה 4 כנפים, וטביעה נוספת נושאת את השם "לנחם עבדי" שהיה, כנראה, פקיד בכיר בימי חזקיהו המלך. נראה שהקנקנים הללו היו קשורים להכנות הצבאיות והמנהליות של ממלכת יהודה למלחמה בסנחריב מלך אשור שקרתה בסוף המאה ה-8 לפנה"ס.

בהמשך המבנה נמצא "מקדש שער", שקירותיו טויחו בטיח לבן. לדברי גנור, "אל מקדש השער עלו באמצעות גרם מדרגות אל חדר גדול, בו היה ספסל אשר שימש להנחת מנחות. בפינת החדר, נחשף פתח המוביל אל קודש הקודשים; בחדר זה, מצאנו, למרבה ההתרגשות, שני מזבחות ארבע קרניים ועשרות ממצאי כלי חרס - נרות, קערות וקנים. מעניין ביותר, שקרנות המזבח נקטמו באופן מכוון! זוהי, כנראה, עדות לרפורמה הדתית המיוחסת למלך חזקיהו".
 

שער תל לכיש נחרב בחורבן אלים על ידי סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה"ס. בחפירה נחשפו שכבות חורבן והרס ובהן ראשי חיצים ואבני קלע, המלמדים על קרבות הפנים מול פנים שהתרחשו בשער העיר של תל לכיש. בשלב זה, השער מכוסה לצרכי שימור ואין אפשרות לראותו. בימים אלו שוקדים ברשות הטבע והגנים, בשיתוף עם רשות העתיקות, על המשך פיתוח ושימור האתר ופתיחתו למבקרים.

לדברי השר לירושלים ומורשת והגנת הסביבה זאב אלקין: "התגלית המרתקת החדשה בתל לכיש היא דוגמה אופיינית לכך שחפירות והמשך מחקר באתרי מורשת מגלים לנו, כל פעם מחדש, איך סיפורי התנ"ך המוכרים הופכים לסיפורים היסטוריים וארכיאולוגיים".