ראשי » חדשות » בארץ

בקרוב: רוצים להתלונן על פרקליט של המדינה? שלמו

ארגון הפרקליטים דורש לחייב אזרחים שמתלוננים נגד עורכי דין של המדינה לצרף תצהיר לתלונתם. המשמעות: מהלך כזה דורש מהאזרחים לשכור שירותים של עורכי דין פרטיים. הפרקליטים: רוצים לצמצם את מספר תלונות השווא

נעלבתם מפרקליט מטעם המדינה? בקרוב תידרשו לשלם כסף כדי להגיש תלונה. ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת מאיצה בימים אלו את הדיונים בנוגע לחוק נציבות הביקורת על הפרקליטות. בדיון שנערך אתמול (ב') בוועדה והמשיך היום, התברר שלחוק עומד להתווסף סעיף חדש שלפיו אזרח שנפגע מפרקליט מטעם המדינה יוכל להתלונן עליו באמצעות עורך דין בלבד.

עוד כותרות ב-nrg:
סיעות הקואליציה הגיעו לסיכום - חוק V15 יקודם
נעצר עיתונאי שחשף נתוני שכר בסוכנות הידיעות שלה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

משמעות הדבר היא שלראשונה יידרש אזרח לשלם כסף כדי להגיש תלונה נגד עובד מדינה. לדוגמה: עד עתה, אם נשפטתם על עבירת תנועה ובמהלך המשפט הרגשתם שהפרקליט מתייחס אליכם בחוסר כבוד - יכולתם להגיש נגדו תלונה. אם הסעיף החדש יתווסף לחוק, תידרשו לשלם לעורך דין פרטי כדי להגיש את אותה התלונה. החשש ממהלך כזה הוא שתוספת לחוק תגרום לאזרחים משכבות מוחלשות לוותר מראש על הגשת תלונה נגד פרקליט של המדינה, והלכה למעשה, תחסום אזרחים מעוטי יכולת ממימוש זכותם להגשת תלונה.

לפי גורם המעורה בפרטים, זהו הסיכום שאליו הגיעה שרת המשפטים, איילת שקד, עם ארגון הפרקליטים, כדי שהחוק יעבור ללא התנגדויות ושביתות. הנוהל החדש, חשוב להבהיר, אינו נדרש אפילו במקרים שבהם אזרחים מגישים תלונות נגד שופטים.
 
יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, מיתן במקצת את דרישת הפרקליטים והציע שהתלונה תוגש ראשית על ידי האזרח באופן עצמאי וללא עורך דין, ותעבור לבדיקה ראשונית אצל נציבות הביקורת. לאחר מכן, ורק אם הנציבות תחליט שיש ממש בדברים - יידרש האזרח להגיש תצהיר חתום על ידי עורך דין. כך, רק אותם אזרחים שתלונתם עברה סינון יאלצו לשלם סכום כסף לעורך דין עבור שירותיו.
 
המתנגדים לתוספת העלו את החשש שאזרח עלול לטעות בפרטי התלונה, ואז להיות חשוף לכתב אישום בגין הגשת תצהיר כוזב או עדות שקר. אמנם מדובר בסבירות נמוכה, אך היא מבהירה את הבעייתיות שבתוספת; המנגנון שאמור לפקח על הפרקליטים ולהקל על האזרחים, עלול לחשוף את האזרחים לאישום פלילי ולהטיב בעיקר עם עורכי הדין, שיזכו לתשלום עבור חתימתם. לטענת המתנגדים, הבעיה היא שההחלטה בדבר הגשת כתב אישום נתונה לפרקליטות המדינה - אותו גוף שהאזרח מתכוון לתבוע.

לטענת הפרקליטים, מטרתם היא להפחית את מספר תלונות השווא שמוגשות נגדם, לחסוך בזמן יקר ולהקל על ביצוע עבודתם. אלא שלפי נתונים שהוצגו בוועדה, אין עומס בתלונות נגד הפרקליטים, וחשוב מכך - לגבי רבות מהתלונות ראתה הנציבות לנכון לפתוח בבדיקה. בשנת 2015, לדוגמה, הוגשו 500 תלונות נגד פרקליטי המדינה ולאחר בחינה ראשונית של הנציבות, הוחלט לפתוח בבדיקה בנוגע ל-344 מהן. אלו 344 אזרחים שהיו נאלצים לשלם לעורך דין על מנת להגיש תצהיר.

בארגון הפרקליטים הדגישו שרק 21 תלונות נמצאו, לבסוף, מוצדקות. אולם מהנתונים עולה עוד כי 43 פניות בלבד נמצאו נגועות בדבר שקר, בעוד שאר התלונות נמצאו נכונות. אלו לא הבשילו לכדי הליך משמעתי מסיבות אחרות.   
 

"הדרישה לצירוף תצהיר נקבעה בדו"ח שערך שופט בית משפט עליון ומבקר המדינה לשעבר, כבוד השופט גולדברג אשר בחן את הסוגיה לעומקה", אמרו בארגון הפרקליטים. "בנוגע לחשש בגלל הפן הכספי, ארגון הפרקליטים העלה הצעה למתן אפשרות חתימה על תצהיר בנציבות ללא תשלום, במידה והדבר מקובל על הנציבות, כדי למנוע מצב של העדר הגשת תלונה בשל בעיה כספית. בכל מקרה ניתן גם לחתום על תצהיר בעלות סמלית בפני מזכיר בתי המשפט או באמצעות לשכות הסיוע המשפטי בבתי המשפט".

בפרקליטות התייחסו גם לתביעה בעקבות תצהיר לא אמין ואמרו כי "אין עוררין על כך שמי שמבקש להתלונן על פרקליט צריך לעמוד מאחורי תלונתו וככל שיאמר אמת הרי שאין לו כל סיבה לחשוש. האפשרות כי נגד מייצג המדינה יוגשו תלונות שווא וסרק שכל מטרתן להרתיע אותו מלבצע את שליחותו הציבורית היא דבר שלא ניתן לאפשר במדינת חוק".