ראשי » חדשות » בארץ

סכין בידי הילדים: דור הטוויטר יוצא לשפוך דם ברחובות

בני נוער פלסטינים ניזונים מסרטונים ברשת, וכשהמצב באל אקצא מתחמם הם יוצאים לפגע. היום נהרג מחבל בן 13 ושני קטינים נוספים נעצרו: "המדינה תצטרך לחשוב איך להתמודד עם זה". הלילה אושרו 2 הצעות חוק בנושא בקריאה ראשונה

ילדים בחסות הטרור: בגל הטרור האחרון החלו לצאת לרחובות ולנסות לפגוע בישראלים גם ילדים מתחת לגיל 18, לעיתים ילדים ממש. רק היום (ראשון) יצאו שלושה נערים כשסכין לגופם, דקרו ישראלים ופצעו אותם. אחד הפלסטינים, בן 13, נורה למוות בידי כוחות הביטחון, ושניים אחרים נפצעו קשה. משפטנים מבהירים שהחוק הרגיל לא חל במקרה הזה – ובמקביל, אושרו אמש (שני) בקריאה ראשונה שני חוקים שמחמירים את הענישה מולם, בניסיון לשפר את ההתמודדות המשפטית מול התופעה המורכבת.


עוד כותרות ב-nrg:
"פגישה בין נתניהו ואבו מאזן תסיים את המשבר"
ביקורת בדרום: "זו גדר מצ'וקמקת, לא קו אדום"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מרבית המפגעים כיום, בכללם זורקי אבנים ובקבוקי תבערה, נע סביב גיל 17. הצעירים והצעירות נעדרי עבר פלילי, מבצעים את הפיגועים ללא הכוונה מסוימת, בהתאם למתרחש במסגד אל אקצא. בנקודות החיכוך עם כוחות הביטחון נעצרים ילדים בני 13 ואף צעירים יותר, שמיידים בקבוקי תבערה ואבנים על כוחות הביטחון. לרוב זו הפעם הראשונה שהם לוקחים חלק בפעולות אלימות מהסוג הזה.
 
עו"ד פרופסור אביעד הכהן, פרופ' למשפטים ודיקן במרכז האקדמי "שערי משפט", הסביר כי במקרה של מחבל בגיל 15, כפי שקרה היום, ישנה בעיה חוקית קשה להעמידו לדין על פי החוק הרגיל. "המדינה תצטרך לשקול היטב את ההתמודדות במקרה הזה וכיצד להעניש ילד בגיל כזה", הוא אמר. "כמובן שהוא לא ייכלא לתקופה ארוכה ולא יוכנס לכלא רגיל. אצל ישראלים ישנו כלא לנערים מיוחד ליד נתניה שבו הם מוחזקים ומשוקמים. במקרה שלפנינו יהיה צורך בפתרון ייחודי".

מרבית ההסתה שמעודדת את המשך הטרור מועברת ברשתות החברתיות. בעידן הסמרטפונים תמונות וסרטונים מאירועי הדקירה מועברים במהירות לפייסבוק ולטוויטר ומעודדים צעירים וצעירות נוספות לקום ולעשות מעשה. בדומה לטרור הדריסות לו היינו עדים בעבר, גם בפיגועי הסכינאות הגורם של ניסיון החיקוי הוא גורם מתסיס שמוציא צעירים לפגע ביהודים.

"זה שני ילדים!". פיגוע הדקירה היום בפסגת זאב.
 

הקושי להתמודד עם הסיטואציה המשפטית והאנושית הסבוכה מול בני נוער, הוביל את הכנסת לאשר חקיקת בזק בתחום. היום, מיד עם חזרת חברי הכנסת לפעילות, אושרו בקריאה ראשונה שתי הצעות, שקוראות להחמרת הענישה של נערים פעילי טרור ושל הוריהם. ״החוק שיזמתי הוא חלק משורת צעדים שאימץ הקבינט במסגרת המאבק בטרור. יהיו צעדים נוספים", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו.
 

ההצעה הראשונה קוראת לשלול גמלאות מהורי ילד שהורשע בעבירת ביטחון או בעבירה של יידוי אבנים, שבוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, בתקופה שהילד נמצא במאסר עקב הרשעה. "אנו נקטע את האבסורד לפיו ההורים ממשיכים ליהנות מהטבות כלכליות לטובת ילדם המורשע", אמרה היום ח"כ איילת שקד, יוזמת החוק.

במקביל, ההצעה מבקשת לקבוע עונש מינימום למיידי אבנים ובקת"בים, שרבים מהם נערים וצעירים כאמור, כך שהעונש שיוטל לא יפחת מחמישית מעונש המרבי שנקבע לעבירה. ההצעה נוגעת לשימוש בקליע, סכין, אבן או נשק מסוכן או פוגעני אחר. בנוסף, לא ישולמו לאסיר גמלאות במהלך כל תקופת מאסרו.

ההצעה השנייה מבקשת להטיל קנסות על הורי קטינים שעברו עבירה והורשעו בגינה. כיום, הטלת הקנסות מהווה פתרון ביניים מרתיע עבור קטינים שלא הורשעו – אך החוק החדש מבקש לאפשר לבית המשפט לתבוע פיצויים מהילד או מהוריו גל כאשר הקטין הורשע, בין היתר על מנת לערב את ההורים.

"כשביקשתי לאחרונה לבחון את רף הענישה הנהוג אצלנו בבתי המשפט, ביחס לעבירות של יידויי אבנים ובקבוקי תבערה, נדהמתי לגלות את הסלחנות כלפי הקמים להורגנו", הסבירה ח"כ שקד.

קביעת עונש המינימום עשויה לשנות את המצב, כאשר כיום קטינים מתחת לגיל 18 מוגנים גם מתוקף "אמנת זכויות הילד", עליה חתומה ישראל. "הן מבחינת אמנות בינלאומיות להגנה על ילדים והן מבחינת החוק הפלילי הישראלי, ישנה בעיה קשה מאד להעמיד לדין בני נוער", הסביר עו"ד פרופ' הכהן. "גם אם לא מדובר בטרור, וגם הגיל מבוגר יותר כמו רוצחי נהג המונית דרק רוט שהיו בגיל 16, הנאשמים לא נשפטים כעבריינים רגילים".