ארבעה מועמדים ינסו להזיז את ראש עיריית תל־אביב רון חולדאי מתפקידו אחרי 25 שנה, ולהכריז על עידן חדש בעיר העברית הראשונה. שניים שכיהנו כסגניו, שרת כלכלה וחבר כנסת לשעבר – כל אחד מהם ינסה להיכנס לבניין העירייה ב־31 באוקטובר.
חולדאי נכנס ללשכת ראש העיר בגיל 55, ואל הבחירות הקרובות יגיע כשהוא בן 79. רבע מאה אחרי שהתיישב על הכיסא בקומה ה־12 של בניין העירייה, חולדאי מתכונן לקדנציה שישית. עם שבעה מנדטים, סיעתו היא החזקה בעירייה. לפני שלוש שנים הודיע חולדאי כי הוא מתכוון לעזוב את העירייה כדי להתמודד לכנסת, אך לאחר שהסקרים לא האירו לו פנים הוא פרש מהמרוץ ונותר בזירה המקומית.
חולדאי איננו מתרגש מהטענות על שחיקה: "במשך 25 שנה התושבים רואים עשייה בלתי פוסקת והתפתחות מרשימה. העיר בתהליך מסיבי של בינוי ופיתוח, וגם את ענף התרבות אנחנו מקדמים במלוא המרץ". לדבריו, בקדנציה הקרובה הוא מתכוון להשלים את מיזם טיהור הירקון, ולמלא את החלל שהותירה הממשלה בחינוך הגיל הרך. "תל־אביב היא סמל הדמוקרטיה והחיים בהרמוניה, ובראשה צריך לעמוד מנהיג חזק שמכיר את כל השטיקים".
הבחירות בתל־אביב הן ליגה בפני עצמה. בזמן שאצל הירושלמים הבחירות מוכרעות באמצעות דילים בין המגזרים, בתל־אביב אין עסקאות. נוכח המחאה שהפכה לסמלה של תל־אביב והחלטתו של חולדאי להפוך את צומת עזריאלי־קפלן ל"כיכר הדמוקרטיה", עולה השאלה האם התושבים מעוניינים בראש עיר שיטפל בסוגיות הארציות או שיתמקד במתן שירותים מוניציפליים.
"מבחינת התושבים, להיות היום ראש העיר של תל־אביב זה להיות מנהיג הציבור השמאלני־ליברלי, הצד שנגד הממשלה הנוכחית", אומר לנו גורם בעירייה. "תל־אביב מובילה את הטון". לדבריו, זה גם ההסבר להחלטה שהתקבלה ביש עתיד להריץ מועמדת מטעמם מול חולדאי. "מכיוון שיש עתיד רואים את עצמם כאלטרנטיבה שלטונית לליכוד, אז מבחינתם הם צריכים לעמוד בראש העיר".
שש שנים אחרי שעברה לתל־אביב, החליטה בכירת יש עתיד השרה אורנה ברביבאי להתמודד על ראשותה, והיא אכן עושה זאת גם על גלי המחאה נגד הרפורמה המשפטית. "בימים אלה שבהם קיים איום ממשי על הדמוקרטיה, ישנה חשיבות יתרה לשמירה על תל־אביב־יפו ליברלית, פלורליסטית, עם ביטוי למגוון הקולות והאוכלוסיות", היא אומרת לנו השבוע.
לפי הסקרים והקולות ברחוב, היא היחידה שמציבה איום מסוים על חולדאי. השבוע הודיע איש העסקים עמוס שפירא כי הוא פורש מהמרוץ לראשות העיר ומעביר את תמיכתו לברביבאי. "רק התושבים יחליטו מי יוביל את תל־אביב־יפו בשנים הבאות. אני מאמינה שבחלוף 25 שנים הגיע הזמן להעביר את העיר לידיים הנכונות", אמרה השבוע ברביבאי.
היא דוחה את זיהויה כ"חיילת של יאיר לפיד". לדבריה, "ההחלטה להתמודד נבעה מרצון אישי להיות במקומות שבהם ביכולתי לתרום ולהשפיע. זו העיר שבה אני גרה, עיר נפלאה עם פוטנציאל בלתי מוגבל שצריך לממש. תל־אביב היא העיר היקרה ביותר בארץ. היא הפכה לעיר שקשה לחיות בה, בעיקר בשל גובה השכירות. נדרשת תוכנית רב־שנתית שתיתן מענה לדיור בר־השגה ושתשאיר את הצעירים בעיר, נדרשת תמיכה בבעלי העסקים שמהווים הכוח המניע של העיר, והשקעה בחינוך דור העתיד".
ציפי ברנד, בעברה עיתונאית ובמאית, מכהנת כחברת מועצה עשר שנים, וכעת מתמודדת על ראשות העיר. יחסיה עם חולדאי ידעו עליות ומורדות. לאחרונה הוא פיטר אותה מתפקידה, לא בפעם הראשונה, והיא הכריזה על התמודדות לתפקיד ראש העיר. גם בבחירות הקודמות היא התמודדה, אך לבסוף פרשה ותמכה באסף זמיר.
"פוטרתי על ידי חולדאי כי הוא לא הסכים לקבל את הביקורת על כך שהעיר תקועה, חפורה ולא מנוהלת", מאשימה ברנד. "הוא לא הסכים לקבל את הביקורת על כך שהלך לכנסת ואמר 'את התפקיד שלי בתל־אביב סיימתי'. הוא השאיר את העיר בתקופת הקורונה, כשהתושבים מרגישים שאין קשב אליהם. כשהשמעתי ביקורת הסביבה שלו החליטה לערוף לי את הראש. אני תמיד הייתי שם בשביל התושבים ולא פזלתי לכנסת גם כשהציעו לי. עשר שנים אני פועלת בעיר ושום דבר אחר לא מעניין אותי".
ראובן לדיאנסקי הוא סגן נוסף של חולדאי שפוטר עם ההודעה על כוונתו להתמודד לתפקיד ראש העיר. לדיאנסקי עומד בראש סיעת "חי – חילונים ירוקים", שלה שני מנדטים במועצת העיר. הוא חבר מועצה 15 שנים, ומכהן כסגן ראש העיר חמש שנים.
אסף זמיר, לשעבר שר החקלאות וקונסול ישראל בניו־יורק, שהתפטר מתפקידו זה על רקע הרפורמה המשפטית, ניהל עד לאחרונה מגעים אינטנסיביים על שותפות פוליטית עם חולדאי, על בסיס העבודה המשותפת והדמיון האידיאולוגי. אתמול הודיעו השניים על ריצה משותפת. ההנחה היא שחולדאי לא ירוץ לקדנציה נוספת ב-2028, ומעורבות של זמיר בניהול העיר לצד חולדאי עשויה להוות העברת שרביט ולסלול את דרכו להיבחר בפעם הבאה.
עו"ד יובל צלנר (45), יזם נדל"ן, שימש במשך כשנה וחצי חבר כנסת מטעם מפלגת קדימה. "אני מתמודד כדי לנצח, מבחינתי אין אופציה אחרת", הוא אומר. "אני יודע להעריך את העבודה שנעשתה לקידום העיר, ומאמין שצריך לעדכן גרסה ולהוביל את תל־אביב באחריות וביצירתיות כדי לתת מענה לתושבים. אחרי חצי יובל של השלטון הישן, הגיע הזמן לשינוי ולקידום העיר. בלי ספק הגיעה העת שלתפקיד ראש העיר יתייצב איש מקצוע צעיר ואנרגטי עם ניסיון עשיר ורלוונטי, שינהיג את העיר קדימה".
גם הוא קושר בין הבחירות למחאה, ומייחס משמעות פוליטית לזהות ראש העיר. "אנחנו נלחמים על הבית שלנו, על אורח החיים שלנו ועל עתיד הילדים שלנו. כעיר שמובילה את ערכי הליברליות והדמוקרטיה בישראל, תפקיד ראש העיר הוא הרבה מעבר לניהול השוטף", סבור צלנר. "האחריות לאפשר לתל־אביב להמשיך ולהוביל את הערכים האלה, לטובת תושביה ולטובת מיליון האנשים שפוקדים אותה מדי יום ביומו, מונחת על כתפיו של ראש העיר הבא. אם יהיה עייף ופסיבי, התוצאה תהיה בהתאם". עם זאת, הוא מוסיף, "אסור לראש העיר לחלק את העיר ולהתעלם מהכאבים והצרכים של כלל הלקוחות, כלומר תושבי העיר. אנחנו משלמים הון כדי לחיות כאן, והגיע הזמן שזה ישתלם לנו".
חולדאי מוביל קואליציה רחבה הכוללת את יש עתיד, הליכוד, ש"ס, מרצ וחד"ש, וסיעת "מאמינים" הדתית־לאומית. האם גם בקואליציה שתרכיב ברביבאי יהיה מקום לנציגים הדתיים והימניים? לא בטוח. "יהיה מקום למגוון נציגים שתפיסת עולמם והנושאים שברצונם לקדם מתיישבים עם התפיסה הליברלית של 'חיה ותן לחיות' – שוויון זכויות לנשים, הכרה בזכויות הקהילה הלהט"בית לצד שמירה על צביון העיר כיהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות", היא משיבה לשאלתנו בנושא.
חיים גורן הוא יו"ר סיעת "מאמינים", המחזיקה בשני מנדטים במועצת העיר. "אני לא חושש שלא ניכנס לקואליציה", הוא אומר. "ראש עיר מעוניין לנהל קואליציה רחבה ככל האפשר, עם כמה שיותר גורמים שיכולים לשבת ולהחליט יחד. מספר שתיים של ברביבאי הוא חבר טוב שלי, ויש בינינו שיח מצוין".
מבחינת גורן, הציבור הדתי־לאומי הוא חלק מתל־אביב. "קרוב לשליש מהעיר נמצא במצב בעייתי מול האג'נדה שהמיינסטרים התל־אביבי מוביל. זה לאו דווקא ימין ושמאל, אלא הזיקה ליהדות, למסורתיות וללאומיות. השנה האחרונה חידדה הבדלים ופערים בין הציבורים השונים שחיים בעיר, וזה מדגיש את החשיבות שיש למפלגה כמונו. כל הציבור הדתי־לאומי בעיר צריך להתכנס ולחזק את הכיוון הזה, שגם לנו יש מקום חשוב בתוך העיר, שקולנו יישמע ושהצרכים שלנו יבואו לידי ביטוי".
