יש לא מעט דברים שנדרשים כדי לבנות טיל באופן עצמאי: סנפירים אחוריים, שרף פנולי, טבעות מכניות, רכיבים אלקטרוניים, ואלה רק כמה מן המרכיבים. אחר כך צריך גם מישהו שיודע לחבר את הכול יחד. את החות'ים, לפחות, כבר אין צורך ללמד איך עושים זאת. אם בעבר היו המורדים התימנים תלויים באיראן לאספקת מערכות נשק מוגמרות ומוכנות לשימוש, כיום הם מסוגלים לייצר בעצמם, כמעט לחלוטין, נשק בשיטת "עשה זאת בעצמך".
אחד המפתחות להבנת השינוי הזה נמצא, בעקיפין, בסין - או ליתר דיוק, ברכיבים שמגיעים ממנה לתימן. בחודש יולי האחרון נתפסה בנמל עדן שבדרום המדינה ספינת סוחר שהייתה בדרכה לחודיידה, עיר הנמל שעל חוף הים האדום שבשליטת החות'ים. מדוע? ובכן, תכולת המכולות שעל סיפונה עוררה מיד את חשדם של החוקרים: סנפירים אחוריים וחלקים נוספים הדומים לרכיבים המשמשים להרכבת טילים בליסטיים איראניים. לצדם נמצאו גם שרף פנולי, חומר עמיד בחום המשמש בתעשיית הטילים, ורכיבים נוספים שניתן להשתמש בהם לייצור טילים וכטב"מים.
החות'ים בתימן בהפגנת תמיכה במשטר האיראני | צילום: EPA
"כשראיתי את התכולה בפעם הראשונה, היה ברור מיד שהמשלוח הזה שונה מכל מה שראינו קודם", אמר פוואז אל־בססי, המנהל הכללי של מחלקת הנמלים היבשתיים, הימיים והאוויריים בעדן. המחלקה פועלת במסגרת היחידה ללוחמה בטרור בעיר, שהיא חלק ממנגנוני הביטחון של ממשלת תימן המוכרת בזירה הבינלאומית ונלחמת בחות'ים.
הכי מעניין
החומרים שעל סיפון הספינה נשלחו מסין. לפי בלומברג, אין ראיות לכך שהחברות הסיניות שהיו מעורבות בעסקה ידעו מהו היעד הסופי של מוצריהן. עם זאת, המטען ממחיש כיצד התרחבה התעשייה הצבאית של החות'ים, בין השאר באמצעות ציוד ורכיבים שמקורם באסיה. הנתונים מחזקים את התמונה הזו. לפי מכון המחקר Century International, כ־35% מהחומרים שנתפסו במשלוחים שיועדו לחות'ים בין 2021 ל־2025 היו ממקור סיני, לעומת 21% שמקורם באיראן.
לוחם משמרות המהפכה האיראניים על סיפון ספינה הבריטית שנחטפה במיצרי הורמוז, ארכיון | צילום: AFP
גם משרד האוצר האמריקני הצביע על קיומה של רשת הקשורה לחות'ים, שלפי טענתו רכשה נשק וחומרים רגישים מרוסיה. התפיסה ביולי התרחשה בעיתוי רגיש במיוחד. בזמן שהרשויות בדקו את המטען, החות'ים נשאבו באופן ישיר יותר לעימות בין ארצות הברית לאיראן. במקביל הם נערכו לשיגור טילים וכטב"מים, שבתוך שבועות אחדים פגעו בתשתיות הנפט של ערב הסעודית, וריכזו כוחות לקראת אפשרות של התקדמות לעבר החופים המשקיפים על מצר באב אל־מנדב האסטרטגי.
כזכור, עד אמצע חודש ספטמבר השתלטו החות'ים על כל רצועת החוף התימנית של הים האדום, ובכלל זה על האיים השולטים על דרכי הגישה לבאב אל־מנדב. ההתפתחות הזו דחפה את ערב הסעודית לבקש את תמיכת ארצות הברית. בהמשך טען ארגון הטרור כי הפיל מטוס קרב סעודי באמצעות טילים שהגיעו, לדבריו, לגבהים שלא הושגו קודם לכן בידי ארגונים אחרים החברים ב"ציר ההתנגדות" האיראני. אלא שמאז הלך המצב רק הלך והסלים.
נשיא סין, שי ג'ינפינג | צילום: EPA
המצב נעשה רגיש עוד יותר לאחר חסימת התנועה במצר הורמוז בידי איראן וארצות הברית, ועל רקע החשש מפני סגירה ממושכת של מצר באב אל־מנדב בידי החות'ים. ומה לכל זה ולבייג'ינג? לכאורה, לא הרבה. אלא שבמהלך ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם ביולי, הפנתה ארצות הברית אצבע מאשימה כלפי סין. בהתייחסה למשלוחים הסיניים לתימן, טענה וושינגטון כי "יותר מ־70% מהפריטים הדו־שימושיים האסורים או המוגבלים שנתפסו בין ינואר 2025 לאפריל 2026 הגיעו מסין".
החומרים שנתפסו מסייעים להבין כיצד הצליחו החות'ים, בתוך קצת יותר מעשור, לבנות ארסנל רחב ומתקדם. לפי אתר "אל־חורה", הארגון עבר מכוח שהתבסס בעיקר על נשק קל ומערכות בקליבר בינוני, לכוח המסוגל להפעיל טילים בליסטיים וטילי שיוט, טילים נגד ספינות, כטב"מים, כלי שיט בלתי מאוישים ומערכות הגנה אווירית.
אנשי צוות של הספינה "צ'י ג'י-גואנג" (Qi Jiguang) – ספינה של הצי מהצבא הסיני | צילום: AFP
חלק משמעותי מהקפיצה הזו התאפשר לאחר שב־2014 השתלטו החות'ים על בסיסים ומחסנים של צבא תימן. לידי החות'ים הגיעו אז טנקים, מערכות ארטילריה, משגרי רקטות, טילים בליסטיים ומערכות הגנה אווירית. אלא שמאז המשיך הארסנל שלהם להתרחב, בין השאר בזכות טכנולוגיה, ציוד וידע שהגיעו מחוץ לתימן. עלי אל־בוח'ייתי, חבר לשעבר בחות'ים שערק לשורות האופוזיציה, סיפר כי הארגון קיבל מערכות טילים מאיראן, וכי מומחים איראנים וגורמים המזוהים עם חיזבאללה סייעו לשדרג חלק מהטילים שנתפסו מצבא תימן - בעיקר באמצעות הגדלת הטווח ושיפור מערכות ההנחיה והבקרה.
במקביל פיתחו החות'ים יכולת להסב כטב"מים מסחריים ולהרכיב רחפני FPV, תוך שימוש ברכיבים שמקורם באסיה ומגיעים לידיהם באמצעות ערוצי אספקה רשמיים וחשאיים כאחד. כך נוצר מצב שבו הם לא תלויים עוד רק באספקת מערכות נשק שלמות. היכולת המבצעית שלהם נשענת יותר ויותר על רכישת רכיבים, חומרי גלם, מכונות וידע טכני, שאותם הם מסוגלים לשלב במערכי הייצור שבשליטתם. במקביל התרחבה גם שרשרת האספקה מעבר לאיראן, ולפי הדיווחים כוללת כיום גם את סין.
עוד כתבה בנושא
בסופו של דבר, הסיפור החות'י מלמד עד כמה השתנתה מפת האיומים במזרח התיכון. ארגון טרור כבר לא חייב להחזיק תעשייה צבאית עצמאית במובן המסורתי, וגם לא להיות תלוי לחלוטין בפטרון מדינתי אחד. בעידן של רכיבים דו־שימושיים, שרשראות אספקה גלובליות וידע טכנולוגי נגיש, המרחק בין מחסן אזרחי למפעל נשק הולך ומצטמצם - והגבול בין מי שמוכר רכיב לבין מי שמסייע לבנות טיל נעשה מטושטש יותר מאי פעם. בעולם הזה, החומה הסינית כבר לא באמת מפרידה בין בייג'ינג לצנעא.