העבודות להקמת בית החולים השיקומי במתחם בית החולים פוריה בטבריה יחלו בעוד כשלושה חודשים. בנייתו תסתיים בעוד שלוש שנים, לפי התכנון, אך מתברר שטרם נקבעו תקני רופאים או צוותי סיעוד מוכשרים לטיפול בשיקום, שיאיישו ויפעילו את המרכז הרפואי עם חנוכתו. בבית החולים הסבירו שמשך ההכשרה של רופאים למסלול שיקומי אורך כארבע שנים, מה שעלול לגרום לכך שהמבנה יעמוד ריק במשך לפחות שנה לאחר השלמתו.
הבעיה עלתה בישיבה שערך בשבוע שעבר יו"ר שדולת הצפון בכנסת, ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), עם מנכ"ל בית החולים ד"ר ארז און ועם המנהל הלוגיסטי שלו שמעון סבח. יוגב פנה לשר האוצר משה כחלון ולסגן שר הבריאות יעקב ליצמן בדרישה שיפעלו לממן תקנים לרופאים שיוכשרו לשרת במרכז השיקום. החשש הוא שבלא קביעת התקנים מוקדם, יהיה קשה מאוד לגייס בבוא העת רופאים המוכשרים לשיקום שמוכנים לעבוד בצפון. ד"ר און ביקש מיוגב לסייע בייצור מסלול הכשרה במימון בית החולים פוריה, בתמורה להתחייבות הרופאים לעבוד בבית החולים.
נדמה שהקשיים בהקמת המרכז הרפואי הראשון מסוגו בגליל לאחר עשרות שנות מאבק אינם נגמרים. בפועל הושג כבר תקציב ניכר לבניית בית החולים, אך אין עוד תקציב לרופא שירכז את הצוות ויכשיר את הרופאים להפעלת המרכז. השיקום הרפואי נועד לשפר תפקודים מוטוריים שנפגעו, כמו יכולת תנועה, או לתקן הפרעות קוגניטיביות, ובהן נזק ליכולת הדיבור בעקבות פגיעה מוחית. מטרת השיקום היא הקלה במוגבלות הנגזרת מליקוים כאלה, המגיעה לעיתים עד מצב של חוסר אונים ותלות.
"כשנכנסתי לעומק בסוגיית בית החולים השיקומי פדה פוריה, מצאתי שלאיש לא כואב הראש מכך שחסרים 50 מיליון שקלים לבנייתו ושאין רופאים לאייש בו את התקנים", אומר ח"כ יוגב, שהתגייס לסייע להקמת המרכז השיקומי בצפון. "צריך לדחוף את המשרדים לטפל במציאות הקשה שבה ילדים נאלצים להסיע את הוריהם הקשישים לבתי חולים במרכז לטיפולי יום ואשפוזים קצרים. אנו דוחפים את משרד הבריאות ליותר אחריות, וכעת להשלמת תקני הרופאים השיקומיים". יוגב דורש משרי הבריאות והאוצר לעמוד באחריותם ולתקצב מיד לפחות ארבעה תקנים לרופאים שיכשירו את עצמם וישמשו בסיס לכוח האדם הרפואי שייצבר בשנים הקרובות.
במשרד האוצר נמסר בתגובה כי לא התקבלה כל פנייה בנושא מהגורמים המקצועיים במשרד הבריאות. "אם תתקבל היא תיבחן לפי הקריטריונים המקצועיים המקובלים", אומרים שם. "לא מקובל להקצות כוח אדם רפואי לשירות כמה שנים בטרם תחילת הפעלתו. הדבר מוביל לפגיעה בשירות במקומות אחרים, שבהם כוח האדם נחוץ לאספקת שירותם לציבור". מקור במערכת הבריאות הגיב בחומרה לדברי אנשי האוצר: "מי שאמר את זה לא מבין מהחיים שלו. האוצר מוביל לדרך לקויה ופסולה, ובמקום לתת תקנים מראש הוא יוצר מצב של קניבליזציה – ברגע שבית החולים נפתח הוא חייב 'לגנוב' צוותים מבתי חולים אחרים".
דוגמה מוחשית לכך ניתנה עם פתיחת בית החולים אסותא באשדוד ביולי 2017. המוסד החדש משך אליו כוח אדם רפואי מבתי החולים האחרים בארץ, ובהם קפלן וברזילי. "בתי החולים הללו נאלצו לצמצם שירותים רפואיים כי אסותא באשדוד פשוט גנב את הצוות", הסביר המקור במערכת הבריאות. לדבריו, כדי שבעוד שלוש שנים יהיו רופאים ואחיות לשיקום בצפון צריך כבר עכשיו לאייש את התקנים, לאתר את הרופאים ולשכנע אותם להתמחות בתחום. "גם כך יש מחסור בישראל ברופאים מומחים לשיקום, ואין שום סיכוי להביא אותם לצפון אלא אם נכשיר אותם כתנאי למקום עבודה מובטח ולהכשרה על חשבון פוריה".
ממשרד הבריאות נמסר: "במסגרת הקצאת תוספת תקני מתמחים יוקצו תקנים גם למרכז השיקום. אופן ההקצאה והמימון עודו במחלוקת עם האוצר, אך המשרד מקווה שהתקנים יוקצו עד 2019".
מרכז השיקום לצפון אמור בסופו של התהליך לכלול 162 מיטות בחמש מחלקות אשפוז; שיקום ילדים, שיקום נוירולוגי, שיקום גריאטרי, שיקום אורטופדי ושיקום לב־ריאה. לצד אלו יותקנו גם 36 מיטות לאשפוז יום. בשלב הראשון נדרשים להקמתו כמה עשרות תקני רופאים ואחיות. הקמתו היא בהתאם להחלטת ממשלה, שמטרתה לצמצם את הפער בין איכותם וזמינותם של שירותי השיקום בצפון לאיכותם וזמינותם במרכז הארץ.
