חברי הסנאט האירי הצביעו אמש (יום ד') לטובת אישור החוק להחרמת תוצרת המגיעה מיו"ש, ברוב גדול של 30 תומכים מול 12 מתנגדים. מדובר באישור שלב נוסף לקידום הצעת החוק. על מנת לאשרו באופן סופי דרושים הליכים נוספים בסנאט. אמנם הצעת החוק הזאת איננה חדשה, אך היא מקרבת את אירלנד שלב נוסף בדרך להחרמת מוצרים שמיוצרים בשטחי יהודה ושמרון. העובר על החוק צפוי לקבל עונש מאסר של עד חמש שנים.
השר גלעד ארדן אמר כי מדובר ב"הצעה שהיא חרפה לאירלנד ונגועה באנטישמיות", והבטיח לפעול במידה שהחוק יעבור כדי "לחשוף את כל המניעים והדוחפים שלו", כמו גם "למנוע חוקית את יישומו בהתאם לחוקי הסחר הבינלאומיים ובהתאם לחקיקה האמריקנית". עוד אמר כי "הסנאט האירי נתן רוח גבית לארגוני חרם בזויים המקיימים קשרים עם ארגוני טרור ומשתמשים בציניות בביטוי "זכויות אדם", למטרות של הפצת שנאה והעמקת הסכסוך".
בחודש פברואר האחרון, הסנאטורית האירית פרנסיס בלאק, המקושרת למפלגת השין פיין, העלתה הצעת חוק להחרמת מוצרים מיו"ש ואף ביקשה להטיל קנס ו/או מאסר על כל קשר מסחרי בין אזרחים אירים למוצרים או שירותים מההתנחלויות. הסנאטורית בלאק הובילה קמפיין לקידום הצעתה, בשיתוף פעולה עם ארגון החרם הפלסטיני אל-חק, היושב ברמאללה ובעל זיקה עמוקה לארגון הטרור ״החזית העממית לשחרור פלסטין״, לצד ארגוני BDS מקומיים ועם ארגוני צדקה איריים תומכי חרמות על ישראל.
בחודש פברואר ציינה ממשלת אירלנד כי קיימים קשיים חוקתיים בהצעת החוק, משום שעל פי חוקי האיחוד האירופי אין למדינה סמכות לקבוע לבדה עם מי היא מקיימת קשרי מסחר. הממשלה האירית לא תמכה בחוק, בטענה שנושא הסחר הינו נושא ברמת האיחוד האירופי, וכי אירלנד אינה יכולה לקבל החלטות בתחום זה באופן עצמאי. הסיבה היא שהגבלות סחר מצד חברה באיחוד האירופי יכולה לסתור את תקנות האיחוד בנושא זה.
עוד יצוין, כי להחלטה מסוג זה עלולות להיות משמעויות קשות מבחינת אירלנד, בשל העובדה שחברות אמריקניות רבות פועלות במדינה והדבר עלול ליצור בעיה לאותן חברות בשל החקיקה נגד BDS, שעברה ב-26 מדינות בארה"ב.
באירלנד פועלים מספר ארגוני חרם בולטים, בעלי רטוריקה אנטישמית ועם קשרים מדאיגים לארגוני טרור פלסטינים, כך, ארגון החרם ipsc מוביל פעילות חרם אקדמית וכלכלית נגד ישראל והיה מעורב בביטול אירועים ישראלים.
