הנהלת בתי המשפט יוצאת נגד המחקר שפורסם בסוף השבוע במקור ראשון ומוכיח לכאורה מניעים אסטרטגיים בקביעת זהות השופטים אשר דנים בעתירות המגיעות לבית המשפט העליון. "המאמר רצוף באי דיוקים ובכשלים אמפיריים וכי הנתונים המוצגים בו הינם חלקיים", הגיבו בהנהלת בתי המשפט. מדובר על תגובה ראשונית בלבד של בתי המשפט, כאשר בהמשך יגבשו גם הם, ככל הנראה, מסמך מפורט שאמור להפריך, לדעתם, את טענות המחקר.
בתגובה ארוכה ומפורטת, הנפרסת על פני שלושה עמודים, דוחה הנהלת בתי המשפט את המחקר שפורסם בסוף השבוע שלפיו הרכבי שופטי העליון נקבעים על פי שיקולים אסטרטגיים. ראשית, אומרים בהנהלת בתי המשפט, אין מדובר במחקר אשר עבר ביקורת אקדמאית, אלא טיוטה בלבד: "מדובר בשלב מאוד מקדמי, שבו טרם נבדקו הנתונים וטרם נבדקו הטענות. להבנתנו, המאמר כלל לא הוגש לפרסום בשלב זה באחד מכתבי העת, וממילא לא התקבל לפרסום. על כן, ההתייחסות לטיוטת המאמר כאל מחקר אקדמי היא שגויה. מדובר בטיוטה של מאמר – שלא נבדקה, לא הוכחה ולהבנתנו לא התקבלה לפרסום".
בכל הנוגע לממצאי המאמר, אומרים בהנהלת בתי המשפט כי עתירות אשר נידחות על הסף הן כלל לא עתירות שהדחייה או הדיון בהן הוא מהותי, מדובר בעתירות שנפל בהן טעות טכנית שגרמה לפסילתן ולכן לא ניתן לגזור מכך תובנות מהותיות, שיקולים אסטרטגיים או אידאולוגיים. "פעמים רבות עתירות המוגשות לבג"ץ נדחות על הסף, ללא דיון באולם, ומבלי שמתקיים דיון מהותי בעתירה עצמה", הם מסבירים, "כך קורה למשל כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי לעותר יש סעד חלופי. למשל, כי עליו לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים; כאשר העתירה הוגשה בשיהוי; או כאשר העותר לא מיצה הליכים לא פנה לרשות המנהלית לפני שהגיש את העתירה. במקרים מסוג זה העתירה נדחית על הסף מבלי שהשופטים דנים בטענות לגופן. ההכרעה – אינה מהותית".
נסביר, כי החוקרים במאמרם גוזרים את משמעות ההרכבים בהליך דחיה על הסף ולומדים מהם על הליכים אחרים מהותיים. "נתוני המחקר מתייחסים רק למסלול הטיפול הראשון, שכן במסלול הטיפול השני מי שקובע את ההרכבים הוא ככלל יומן בית המשפט ללא מעורבות של מי מהשופטים", טוענים בהנהלת ביהמ"ש, "פסקי דין שניתנים במסלול הטיפול הראשון אינם מבוססים כאמור על נימוקים מהותיים אלא רק על נימוקים טכניים המצביעים על ה'פאול הטכני' שנפל בעתירה. בעתירות כאלה אין שום הכרעה 'אידיאולוגית', כפי שנטען במאמר או כל הכרעה 'מהותית'. בעתירות שבהן עוסק המחקר ואשר נדחות על הסף לא נפסקים תקדימים ואין פיתוח של ההלכה. על רקע זה כלל לא ברורה איזו סיבה 'אסטרטגית' יכולה להיות לשופט פלוני, לשבת דווקא עם שופט אלמוני בעתירות הנדחות על הסף. אם החוקרים היו בודקים את הנתונים לעומק הם היו מגלים שהטעמים לדחייה על הסף משותפים בעיקרם לכל שופטי בית המשפט העליון ומכאן שאין כל משמעות 'אסטרטגית' לבחירת שופט פלוני על פני שופט אלמוני. לכן, נקודת המוצא של המאמר כאילו שופטים 'אקטיביסטיים' – תיוג שאנו חולקים עליו – בוחרים לצרף להרכב וירטואלי שופטים אשר דומים להם מבחינה אידיאולוגית אינה אלא כשל לוגי שבבסיס המאמר".
בהנהלת בתי המשפט מסבירים כי הממצאים במאמר, שלפיהם שופטים בוחרים להרכב אלה באלה באופן חוזר ועקבי הוא בשל סיבות טכניות: "לעתים מדובר בשיקולי נוחות גרידא בשל סמיכות פיזית בין הלשכות. כך לדוגמה, בתקופה הרלוונטית למאמר לשכותיהם של השופטים חיות, פוגלמן, ברק-ארז ומזוז היו סמוכות אחת לשנייה באותו מסדרון; ולשכות השופטים דנציגר, עמית וזילברטל היו אף הן סמוכת אחת לשנייה במסדרון המקביל".
עוד אומרים בהנהלת בתי המשפט כי הנוהל לפיו שופט בוחר את חבריו להרכב כבר בוטל. "המאמר מצניע משום מה את העובדה כי נוהל העבודה הקיים בבית המשפט העליון בשנה האחרונה בקביעת ההרכבים הווירטואליים אינו נוהל העבודה שהיה בתקופת עריכת המחקר. על מנת למנוע כל טענה בעניין, בחודש נובמבר 2017 – ממש לאחר כניסתה לתפקיד הנשיאה – החליטה הנשיאה חיות לקבוע נוהל שלפיו ההרכבים הווירטואליים לא ייקבעו עוד לפי שיקול דעת השופט התורן המטפל בעתירה, וכי זהותם תיקבע בהתאם לסדר התורנות בבית המשפט, בהתאם למועד הפצת פסק-הדין. שיטה זו הופכת את שיבוץ ההרכבים לאקראית ומונעת כל טענה בעניין. חשוב להדגיש כי רשימת סדר התורנות נקבעת באופן אקראי על ידי היומן, אחת לחצי שנה, ללא מעורבות של הנשיאה או מי מהשופטים".
באשר לטענה כי נשיאת העליון חיות בוחרת גם היום את חבריה להרכב השיפוטי, אומרים בהנהלת בתי המשפט כי "אין שחר לטענה לא מבוססת זו. המחקר מציג כאמור גם בהקשר זה נתונים חלקיים. ראשית, המחקר 'העלים' מבדיקה זו שישה שופטים של בית המשפט העליון שמונו בתקופת כהונתה של השרה שקד: השופטים וילנר, קרא, אלרון, מינץ, גרוסקופף ואלרון. כאשר בודקים את הנתונים המלאים מגלים שאין בסיס כלשהו לטענה כי הנשיאה בוחרת באופן אסטרטגי את השופטים שיושבים עמה בהרכבים. לעניין זה בדקנו בעצמנו את מספר הפעמים שכל אחד משופטי העליון ישב עם הנשיאה בהרכב בשנה האחרונה".
הנהלת בתי המשפט העבירה לידנו טבלת נתונים, שבה נראה כי אין קורלציה בין הרכבי השיפוט שבחרה חיות בהיותה שופטת תורנית לבין הרכבי השיפוט בהיותה נשיאה. אם מחברי המחקר טענו כי מקורביה של חיות, השופטים ברק-ארז, מזוז ופוגלמן, יושבים עמה גם היו בשיעור ניכר בהרכבים, הטבלה שמציגה הנהלת בתי המשפט מראה תמונת מצב שונה.
"נתונים אלה מפריכים את הטענה שהועלתה במחקר כי הנשיאה 'דואגת' להעדפת שופטים מסוימים על פני שופטים אחרים", אומרים בהנהלת בתי המשפט, "הנתונים מראים כי אין שונות מובהקת במספר ההרכבים המשותפים לנשיאה עם שופטי בית המשפט העליון. כך, אין הבדל מהותי בין השופטים פוגלמן ואלרון שישבו עם הנשיאה ב-11 הרכבים בשנה האחרונה, לבין השופטים ברון, עמית, הנדל, ברק-ארז, מזוז, סולברג ומינץ שישבו עמה ב-8 עד 9 הרכבים בשנה האחרונה. לפנינו מחקר אשר כל כולו ניסיון להעלות טענות מופרכות כנגד בית המשפט העליון ונשיאת בית המשפט העליון, מבלי לבסס אותן בעובדות".
