לפני כ־12 שנה רכשו בני זוג צעירים דירה בגבע־בנימין, אדם, שמצפון לירושלים. הם לא דמיינו שהעסקה הזאת תהפוך לסיוט של חייהם, ותמנע מהם בעתיד לסיים בטוב את הליך הגירושין שלהם, ופשוט להניח את העבר מאחוריהם. כשניסו בני הזוג לחלק את רכושם המשותף ולהעביר את הזכויות על הבית לידיה של האישה, נתקלו בבעיה: מתברר ש"הקו הכחול" עובר ממש בתוך ביתם, זה שקנו כחוק וכדין, על פי כל ההיתרים.
הקו הכחול מגדיר את גבולות אדמות המדינה, כפי שקבעה אותם בשעתה הפרקליטה הבכירה בשירות המדינה, פליאה אלבק ז"ל, אחרי עבודת מדידה מאומצת. אלא שאלבק שרטטה את הקווים בטוש, כמנהג הימים ההם, ותרגומם לשפה הדיגיטלית בימינו גרע עשרות מטרים משטחי היישוב, ומבנים לא מעטים נמצאו פתאום בצד הלא נכון ולא חוקי לכאורה של הקו.
"מדובר בעוגמת נפש קשה מאוד שנגרמה לבני הזוג", אומר עו"ד אסף טמזורטי, שייצג את בני הזוג. "כל עניין הקו הכחול עיכב אותם מלהתגרש. הגירושין נתקעו מסיבה אחת: בית המשפט לא יכול להחריג את השטח שנמצא מחוץ לקו כחול – מה שהיה חלק מהרכוש המשותף, ועם קבלת הגט אמור להיות שייך לאישה".
הסיפור הזה אולי קיצוני מאחר שבמרכזו עומדים בני זוג בהליכי גירושין, אבל באמצעותו אפשר להבין את עוצמת המלכוד המשפטי האבסורדי שנקלעו לתוכו משפחות רבות ביו"ש. ביישוב אדם לבדו יש כ־30 משפחות שנתונות בבעיה דומה, ובכל רחבי יו"ש – אלפי משפחות.
דניאל שיימס, שכנם של בני הזוג, כועס מאוד: "הבית שאנו גרים בו משנת 2000 ועד היום נבנה כחוק בגבולות תב"ע מאושרים ובתוך קו כחול מאושר ומוכר. לפני שלוש שנים קיבלנו היתר להשלמת קומה נוספת לבית לפי התב"ע המאושרת של המגרש שלנו. שולמו אגרות ההיתר כחוק, ואז התברר שיש קו כחול חדש שחותך את הבית. מתברר שנגרענו מתחומי הקו הכחול ואף אחד לא יידע אותנו".
שיימס: "בשנת 2011 התחלנו לעבוד עם אדריכלית ומהנדס על שיפוץ, מהלך שנמשך עד 2014. כשהגשתי את כל הטפסים, אמרו לי במועצה: 'שכחת להביא לנו אישור זכויות'. פניתי למנהל, ואז נזכרו להגיד לי שיש לי בעיה של הקו הכחול. לקח לי עוד חודש להבין מה קורה, אבל זה בלתי נתפס: אם במנהל ידעו על הבעיה כבר ב־2010, מדוע הוא לא הודיע לנו? מדוע אף אחד לא פנה אלינו? משכו בכתפיים. אמרו 'אין לנו מערכת להגיע אליכם', 'המחשב לא יודע'. מאז אני במכתבים לכל העולם".
ואכן, הבעיה באדם אובחנה כבר בשנת 2010, אבל את בעלי הבתים הנוגעים לדבר איש לא טרח ליידע. לא המועצה האזורית מטה בנימין ולא המנהל האזרחי. בשנת 2015 נאמר להם ש"הנושא נמצא אצל היועץ המשפטי לממשלה". מאז עברו כשלוש שנים, ופתרון הבעיה עדיין אינו נראה באופק.
"למי לא פנינו?", מתרעם שיימס, "לח"כים, למשרד הביטחון, למועצה. ושום דבר לא קרה. חומה בצורה. יש פה הרבה חלם. היועמ"ש מנדלבליט אמנם כתב שעל סיפור אדם אפשר להפעיל את סעיף 5 של תקנת השוק, הקובע שאין לפגוע באנשים שבנו את הבתים שלהם לאחר קבלת היתר מהשלטונות, אבל הוא לא מנחה את היועמ"ש של המנהל האזרחי לטפל בזה. זאת, אף שזה כתוב בסיכום דיון שעסק בנושא. מאז ועד היום לא קיבלנו הוראה מפורשת ליישם את סעיף 5, מה שיכול לפתור את הבעיה שלנו".
"זו פשוט שערורייה בקנה מידה מדהים", אומר גם פנחס ולרשטיין, העומד בראש צוות הסדרת מאחזים ובתים ביו"ש, "כל אחד רוחץ בניקיון כפיים, ואף אחד לא מסתכל בעיניים של התושבים ומנסה לעזור.
"כשמוניתי לתפקיד, חשבתי שהבעיה העיקרית תהיה רק כל אותם שכונות ומאחזים ובהם כ־3,000 יחידות שיש להסדיר. למעשה יש מספר דומה ואף גבוה מכך של משפחות הגרות ביישובים קיימים, שקיבלו אישורים כחוק, שקנו את ביתם ממשרד השיכון או חכרו את הקרקע ישירות ממנהל מקרקעי ישראל, והיום מוצאות את עצמן בעקבות המעבר ממיפוי ידני למיפוי ממוחשב, מול שוקת שבורה. הבית שלהם הפך מחוקי ללא חוקי לכאורה".
ולרשטיין, הנשמע מתוסכל מאוד, פועל – בינתיים בלא הצלחה – להחלת תקנת השוק על הבתים באדם שהוצאו אל מחוץ לקו הכחול אחרי שהיו בתוכו. "זה מקרה קלסי של תקנת שוק", הוא משוכנע. בינתיים, כאמור, הגורם המוסמך מתמהמה לנצל את סמכותו ולהחיל את התקנה.
מלשכת היועץ המשפטי לממשלה נמסר בתגובה: "במסגרת עבודת צוות קו כחול קרו מקרים שבהם נמצא כי בתים שנבנו מלכתחילה בשטחים והוכרזו בעבר כאדמות מדינה, מצויים למעשה מחוץ לקו הכחול המתוקן. במסגרת בחינת נושא מורכב זה נערכו ישיבות רבות במשרד המשפטים, לרבות בראשות היועץ המשפטי לממשלה, והופצו מספר סיכומי דיונים, כולל אישור פרטני במקרים מסוימים שנדונו בהליכים משפטיים (עפרה, מצפה כרמים, נילי). כחלק מהליך הבחינה התבקשו נתונים עובדתיים ומקצועיים על אודות היקף התופעה ומאפייניה, וכן התבקשו חוות דעת הגורמים השונים הרלוונטיים לעניין, לרבות בהיבטים משפטיים שטרם סוכמו באופן סופי. בעת האחרונה התמקד השיח באופן היישום של תקנת השוק באזור יהודה ושומרון. חוות דעת בעניין זה צפויה להתקבל בפרק זמן קרוב. לכשתגובש חוות הדעת, היא תתייחס לנושא באופן רוחבי ותהיה ניתנת ליישום במקרים שונים".
