יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, טען כי לפי הקוראן, בית המקדש היה ממוקם בתימן.
"בקוראן הנכבד – ואני מאמין שגם בספרים אלוהיים אחרים – נאמר כי בית המקדש [הראשון והשני] היו בתימן", אמר אבו מאזן בנאום ששודר בטלוויזיה במהלך ישיבת המועצה המרכזית ה-32 של אש"ף ברמאללה. "היהודים אומרים, 'זה שלנו, זה היה שלנו…'. לא. זה לא מה שהקוראן אומר", אמר מנהיג הרש"פ, על פי תרגום של נאומו בשפה הערבית על ידי מכון המחקר לתקשורת במזרח התיכון (MEMRI).
חוקרים, כולל נדב שרגאי בספרו משנת 2020 "טרור אל-אקצא – מעלילה לדם", זיהו טענות שקריות לגבי מיקום בית המקדש היהודי בקוראן, כניסיון תיקון היסטורי שנערך לאחרונה על ידי לאומנים פלסטינים שמטרתו להכחיש קשרים יהודיים למקום ולחזק קשרים מוסלמיים או ערביים אליו.
"הניסיונות של מנהיגים פלסטינים כמו יאסר ערפאת או סאיב עריקאת להטיל ספק בקיומו של בית המקדש בהר הבית, או להרחיק אותו ממיקום זה בטענה שאכן היה בית מקדש – אבל בשכם או בתימן – נובעים ממניע אחד ויחיד", כתב שרגאי: "הרצון למחוק מהר הבית נרטיב היסטורי יהודי מתחרה ותודעה היסטורית ודתית מתחרה, שכן אלה עלולים להעכיר את הנרטיב ההיסטורי והדתי שלהם בהר הבית".
קודמו של אבו מאזן, יאסר ערפאת, חזר גם הוא על תיאוריה זו. ב-25 בספטמבר 2003, ערפאת אמר למנהיגים ערבים כי לא היה בית מקדש יהודי בארץ ישראל, אלא בתימן. ערפאת סיפר כי ביקר בתימן וראה במו עיניו את האתר עליו עמד בית המקדש של שלמה המלך. בשנה הקודמת, דמות בכירה נוספת של אש"ף, חאג' זכי אל-גול, הצהיר כי שלמה המלך שלט בחצי האי ערב, וכי שם, ולא בירושלים, בנה את בית המקדש שלו.
פרופסור יצחק רייטר ממכון ירושלים למחקרי מדיניות, במאמר משנת 2011 בכתב העת The American Interest, שרטט את מקורות "הטיעון התימני" לכמאל סאליבי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה האמריקנית של ביירות ולאחר מכן מנהל המכון המלכותי ללימודים בין-דתיים בעמאן. בספר משנת 1985, סאליבי טען כי ירושלים המקראית ממוקמת ברמות נימאס הערביות, באמצע הדרך ממכה לתימן.
ירושלים אינה מוזכרת בקוראן אפילו פעם אחת, אך במשך מאות שנים, חוקרים מוסלמים הכירו בכך שבית המקדש היהודי עמד שם, כולל בכתביהם של אבו ג'עפר מוחמד בן ג'ריר אל-טבארי, מוחמד אל-אידריסי, שביקר בירושלים במאה ה-12, התאולוג טאקי א-דין אחמד בן תיימיה (1263-1328) וההיסטוריון בן המאה ה-14 עבד אל-רחמן בן ח'לדון, על פי שרגאי.
ההכחשה המוסלמית הנוכחית של היסטוריה זו, במיוחד מאז 1967", הוסיף שרגאי, "היא המצאה פוליטית חדשה שמטרתה לפגוע בלגיטימציה של טענות יהודיות ולהצדיק הסתה ואלימות תחת הטענה השקרית ש"אל-אקצא בסכנה".
