כותרת עמוד יחידה מסוגה בעולם, המעוטרת במנורה בעלת שמונה קנים בת יותר מ-1500 שנה, תיחשף לראשונה לקהל בקריה הלאומית לארכיאולוגיה בירושלים לכבוד אירועי העצמאות. הכותרת, העשויה אבן גיר, נחשפה בשנת 2020 בחפירות רשות העתיקות לפני הקמת הכניסה החדשה לעיר, במימון חברת נתיבי ישראל. מאז, היא נחקרה ברשות העתיקות ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
הכותרת – פריט ארכיטקטוני נדיר שאין לו מקבילות ארכיאולוגיות, התגלתה במבנה מהתקופה הביזנטית (מאה 7-6 לסה"נ) כשהיא מונחת הפוכה על רצפת החדר. החוקרים סבורים, שהכותרת הוצבה במבנה בשימוש משני – בשינוי ייעודה המקורי, ושבמקור, היא עיטרה מבנה קדום יותר.
לדברי ד"ר עוזי עד ואנה אייריך, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "נראה שהכותרת עמדה בראש עמוד במבנה מפואר או ברחוב, ביישוב ששכן במקום בתקופה הרומית המאוחרת (המאה 4-2 לסה"נ). מדובר ביישוב שאיכלס, ככל הנראה, צאצאים של פורשי הצבא הרומי. אם כן, מה עשתה שם כותרת שעליה עיטור מנורה – סמל יהודי מובהק? מדובר בתעלומה".
בתקופות הקלאסיות, כותרות אדריכליות שניצבו בראשי עמודים, נועדו לתמוך בקורות אשר שהחזיקו את תקרות המבנים. לרוב, הן היו מעוטרות בעיטור צמחי, ולעתים גם בסמלים שונים – במקרה זה, במנורה; חלקו העליון כל אחד מארבעת צדדי הכותרת עוטר במנורה בעלת שמונה קנים, וחלקה התחתון של הכותרת עוטר בשמונה עלים – כאשר מעל חלקו העליון של העלה האמצעי בכל פן של הכותרת, גולף אלמנט אנכי, הנראה כרגל של המנורה.
לדברי ד"ר אורית פלג-ברקת מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שחוקרת את הפריטים האדריכליים מהאתר: "כותרות קורינתיות מעוטרות בעלים חלקים נפוצות באזורינו, החל מסוף ימי הבית השני ולאורך התקופה הרומית והביזנטית, אולם הכותרת שנתגלתה במוצא היא בעלת מאפיינים ייחודיים. נראה שעל אף איכות הגילוף הטובה של האבן, היא גולפה בידי אמן, שהעיטור של מבני הציבור של הערים הגדולות אינו מוכר לו היטב. בחלקה העליון של הכותרת, במקום בו לרוב מגולף דגם פרח, מופיע דגם הנראה כמנורה סכמתית בת שמונה קנים. מנורות (שבעת קנים) מופיעות בדרך כלל על כותרות שעיטרו בתי כנסת מהתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית, כדוגמת בית הכנסת בכפר נחום ובקיסריה, ואולם כאן לא נתגלו עדויות לקיומו של בית כנסת קדום, דבר שמעלה תהיות על שימושה המקורי של הכותרת. עם זאת, ייתכן שמגלף הכותרת כלל לא התכוון לתאר מנורה, אלא פרח. אפשר שהיכרותו המוגבלת עם הדגם המקובל הובילה אותו ליצור דגם הדומה למנורה סימטרית בעלת שמונה קנים".
לדברי ד"ר יובל ברוך, סמנכ"ל ארכיאולוגיה ברשות העתיקות וחוקר סמל המנורה, "כותרת האבן ממוצא שבהרי ירושלים, המעוטרת בדגם של מנורת שמונת קנים, היא ממצא ייחודי ונדיר, ובשל מקום מציאתה אין להפריז בחשיבותו. כמה עשורים לאחר חורבן הבית הפכה המנורה לסמל המובהק של העם היהודי, הן בתפוצות הן בארץ ישראל ומציאתם של חפצים מעוטרים במנורות, קל וחומר פריטי אבן כבדים, מהווה אינדיקציה לקיומו של יישוב יהודי. בתוך כך, חשוב לציין כי לפי נתונים היסטוריים הנתמכים במחקר הארכיאולוגי, היישוב היהודי ביהודה – ובמיוחד בהרי ירושלים, נפגע קשה ביותר במרד בר כוכבא, ולמעשה חוסל לגמרי. בשל כך, יש להציע שהכותרת הובאה למוצא ממקום מרוחק, ושימשה כחומר גלם לבנייה בשימוש חוזר. על פניו, לא ניתן להסיק ממציאתה באתר במוצא, על זהות האנשים שגרו במקום, או על תכלית דתית או לאומית הקשורה בסמל עצמו".
לדברי שר המורשת, ח"כ הרב עמיחי אליהו: "גילוי כותרת העמוד המעוטרת במנורה הוא עדות מוחשית לקשר העמוק והבלתי ניתן לערעור של העם היהודי לירושלים ולארץ ישראל לאורך אלפי שנים. ממצא ארכיאולוגי נדיר זה, שאין לו מקבילות בעולם, מהווה גשר בין עברנו המפואר לבין חידוש עצמאותנו במדינת ישראל".
"אנחנו מזמינים את הציבור להגיע לסיורים מודרכים בקריה הלאומית החדשה לארכיאולוגיה בירושלים, ולהתרשם מהפריט הנדיר", אומר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "כותרת האבן תוצג לציבור כחלק מהמחויבות של רשות העתיקות להנגיש את נכסי התרבות של ארץ ישראל. אין זמן מתאים יותר לחשוף את הממצא הזה לציבור מאשר בימים לאומיים אלה. החיבור לשורשים ולערכים הוא מקור הכח שלנו".
