מסמכי שלל שנתפסו על ידי צה"ל במהלך הלחימה ברצועת עזה חושפים תמונה מפורטת של הערכות המצב של הנהגת חמאס בתחילת 2023, על רקע המשבר הפוליטי החריף בישראל סביב הרפורמה המשפטית. המסמכים, שפורסמו לאחרונה על ידי המרכז למודיעין ולטרור, מציגים כיצד בכירי חמאס, ובראשם יחיא סינוואר, איסמאעיל הניה ומוחמד נצר, זיהו בחולשה הפנימית של ישראל הזדמנות נדירה לקדם תוכנית למתקפה צבאית רחבת היקף. המסמכים, שתורגמו ונותחו על ידי החוקר סא"ל במיל' יהונתן דחוח-הלוי, חושפים את התכנון המדוקדק של חמאס ואת ניצול מסגד אל-אקצה כ"נפץ" לגיוס תמיכה אזורית.
המשבר הפוליטי בישראל בתחילת 2023, שהתעצם סביב הרפורמה המשפטית, כלל הפגנות המוניות, קריאות לסרבנות בצבא ומחלוקות ציבוריות חריפות בין תומכי הממשלה למתנגדיה. חמאס עקב מקרוב אחרי ההתפתחויות, וראה בהן סימן להתפוררות פנימית שיכולה לשמש כחלון הזדמנויות. המסמכים חושפים כי חמאס ניתח לעומק את השסעים החברתיים והפוליטיים בישראל, תוך התמקדות בחולשת ההנהגה, תשישות הצבא והתערערות התמיכה הבינלאומית במדינה.
בנאום שנשא ב-14 בינואר 2023 בפני הוועד הפועל של חמאס בדוחה, תיאר איסמאעיל הניה, מנהיג התנועה, את ממשלת הימין בישראל כ"גרועה ביותר" וככזו שמהווה "איום קיומי" על האינטרסים הפלסטיניים, במיוחד בירושלים ובמסגד אל-אקצה. הניה הדגיש כי המשבר הפוליטי בישראל אינו מחלוקת שגרתית, אלא "מאבק שבו כל צד מאשים את זולתו במיטוט יסודות המדינה". הוא ציין: "התבטאויות סותרות והפגנות מעידות על כך שהישות הישראלית מתמודדת מבית עם מציאות חסרת תקדים. ראש ממשלה לשעבר ברק קרא להילחם בכל מקום כדי להפיל את הממשלה, ויש דרישה לעצור את מנהיגי האופוזיציה".
הניה ראה במשבר הזדמנות אסטרטגית, וקבע כי הסכסוך עם ישראל צועד לעבר "התנגשות צבאית רחבה" שתהיה שונה מסבבי הלחימה הקודמים. הוא הוסיף כי התמיכה הבינלאומית בישראל נשחקת, וציין: "קיים שינוי ברור בדעת הקהל הבינלאומית. ישראל אינה עוד הילד המפונק, אפילו בארצות הברית". הניה קרא לחמאס להתכונן לעימות כולל, תוך חיזוק הלכידות הפנימית והרחבת הבריתות המדיניות עם גורמים אזוריים.
בשיחה שנערכה ב-4 באפריל 2023 עם יחיא סינוואר, תיאר מוחמד נצר, חבר הלשכה המדינית של חמאס, את הפילוג הפנימי בישראל כ"מוקש הגדול ביותר שיכול להרוס אותה". לדבריו, המשבר הפוליטי, יחד עם תשישות ההנהגה הישראלית והתערערות התמיכה המערבית, יצרו תנאים אידיאליים עבור חמאס. נצר טען כי "מאזן הכוחות השתנה לטובת הצד הפלסטיני", והדגיש את הצלחת חמאס לכפות "משוואות" על ישראל.
נצר גם האשים את הממשל האמריקני בהתערבות ישירה במשבר הישראלי, וטען כי ממשל ביידן נתן "אור ירוק" למחאה נגד נתניהו. הוא אמר: "המערכת הצבאית והביטחונית הישראלית היא חלק מהמערכת האמריקאית, והשפעתה רבה. אמריקה פעלה בתוך ישראל נגד נתניהו". לדבריו, התערערות התמיכה המערבית בישראל, יחד עם התחזקות בעלות ברית כמו איראן, יצרו תנאים חסרי תקדים לניצול צבאי של המצב.
יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה, העריך באותה שיחה כי המשבר הפוליטי בישראל הוא לא פחות ממלחמת אזרחים, שמובילה להתפוררות "הדבק המלכד" של החברה הישראלית. לדבריו, ניסיונות הגישור של הנשיא יצחק הרצוג בנוגע לרפורמה המשפטית היו "מוגבלים וחסרי השפעה", והמשבר "מכה בעומק הישות הישראלית". סינוואר הזהיר: "המשך המצב הנוכחי יוביל אותם למצב מסוכן, מסוכן יותר ממלחמת יום הכיפורים".
סינוואר הדגיש כי חמאס נערך למתקפה צבאית רחבת היקף, תוך ניצול התשישות של צה"ל, שפועל ביהודה ושומרון עם "51 גדודים ללא מנוחה". הוא ציין כי מסגד אל-אקצה ישמש כ"קלף מנצח" לגיוס תמיכה עממית, אסלאמית וערבית, ואמר: "המוכנות הצבאית שלנו גבוהה, ופיתוח היכולות משמעותי מאוד. בכל מערכה עתידית, חרב אל-קודס (סבב הלחימה במאי 2021, י"א) תיראה כטיול בפארק עבור האויב".
המסמכים חושפים כי חמאס תכנן מתקפה צבאית משמעותית, שכונתה "מערכת רמדאן", ככל הנראה בחודש רמדאן (שהסתיים ב-20 באפריל 2023) או באוקטובר, תוך התייחסות סמלית למלחמת יום הכיפורים שנפתחה ברמדאן 1973. סינוואר אמר: "מערכת רמדאן משמעותה פיצוץ כולל של הזירה האזורית, נפילת משטרים ותקיפת הכיבוש". הוא הביע ביטחון מלא ביכולות חמאס, וציין: "יש לנו את היכולת לשנות את פני המזרח התיכון, בחסדו של אללה. אנו בטוחים שהרוב המכריע של האומה האסלאמית איתנו, וכאשר נכריע את הבחירה האסטרטגית שלנו, הם יהיו איתנו".
מסגד אל-אקצה מופיע כמוטיב מרכזי במסמכים, ככלי תעמולתי ואסטרטגי לגיוס תמיכה ולעורר עימות. הניה וסינוואר הדגישו כי פעולות ישראליות במסגד, כמו ביקורו של השר איתמר בן-גביר בהר, נתפסות כפרובוקציה שיכולה לשמש כ"נפץ" לעימות רחב. סינוואר כינה את המסגד "קלף מנצח", שיאפשר לחמאס לגייס תמיכה לא רק בקרב הפלסטינים, אלא גם בקרב מדינות ערב והעולם האסלאמי.
