מחקר שפורסם בכתב עת מדעי בשנת 2024 חושף כי ילדים בישראל מצטיינים בידע רגשי לעומת עמיתיהם מגרמניה. הילדים הישראלים הראו ציונים גבוהים יותר במבדק להערכת ידע רגשי בכל המרכיבים שנבדקו.
המבדק הינו כלי מחקרי שפותח על בסיס מחקרים פסיכולוגיים ומתמקד ביכולתם של ילדים בגילי 3-9 לזהות, להבין ולווסת רגשות, ומכסה מגוון מרכיבים של ידע רגשי.
המחקר נערך בקרב 685 ילדים בגילי 3 עד 7.5 (585 ילדים מגרמניה ו-100 ילדים מישראל). כל ילד ענה באמצעות בחירה של תמונות על 35 שאלות שבחנו מגוון מרכיבים של ידע רגשי. מהמחקר עולה כי בקרב ילדי בית ספר יסודי (כיתות א'-ב') נמצאה רמה גבוהה יותר של ידע רגשי, ובשתי המדינות נמצאו הבדלים ביחס לגילי הילדים. כלומר, ילדים בבית הספר היסודי הראו רמות גבוהות יותר של ידע רגשי לעומת ילדי הגן. נמצא הבדל מובהק בין שתי המדינות: ילדים מישראל הראו ידע רגשי גבוה יותר בהשוואה לילדים מגרמניה בשתי קבוצות הגיל.
במחקר נבדקו מספר מרכיבים, אשר בכולם אחוזי הילדים הישראליים שעמדו בקריטריון עלה על הילדים בגרמניים. כך בזיהוי הבעות פנים (75% מהילדי הגן הישראלים, 65% מילדי הגן הגרמנים. ובגילאי יסודי – 85% לגרמנים לעומת 90% לילדים הישראלים), זיהוי רגשות מעורבים (בגן – 65% לעומת 45% לטובת הילדים הישראלים, ביסודי – 85% לילדים הישראלים לעומת 70% לגרמנים) והבחנה בין רגשות מוצגים כלפי חוץ למורגשים כלפי פנים (60% מילדי הגן הישראליים לעומת 40% מילדי הגן הגרמניים. ביסודי – 90% לעומת 70%, לטובת הילדים הישראלים).
במחקר נבדק רכיב נוסף של זיהוי אסטרטגיות התנהגותיות וקוגניטיביות לוויסות רגשות – 50% מילדי הגן הישראליים הצליחו במשימת זיהוי רגשות לעומת 30% מילדי הגן הגרמניים. בקרב ילדי בית הספר התוצאות היו גבוהות יותר: 85% מהילדים ישראליים הצליחו במשימה לעומת 65% מהילדים הגרמניים.
ד"ר רותם שפירא, חוקרת ומרצה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט: "המחקר מדגיש את החשיבות של ההשפעה התרבותית והחינוכית על פיתוח ידע רגשי בגיל הרך וניתן להסביר את ההבדלים בגורמים התרבותיים והמשפחתיים, כגון גודל משפחה, ערכי משפחה ומעורבות בין-דורית".
