התנועה למשילות ודמוקרטיה חשפה אמש (ג') באירוע חגיגי את המחקר המלא הבוחן כיצד בג"ץ מעצב את מדיניות הביטחון של ישראל.
המחקר, שנערך בשנה וחצי החולפות על ידי התנועה למשילות ודמוקרטיה, מציג ניתוח מעמיק של מעורבות בג"ץ בקביעת מדיניות הביטחון של מדינת ישראל לאורך העשורים האחרונים. ממצאי המחקר מתבססים על סקירת אלפי הליכים משפטיים, פסיקות בג"ץ, וניתוחי מקרים, מהם עולה כי בית המשפט העליון יצר מנגנון השפעה רחב היקף, המשפיע באופן ישיר ועקיף על ניהול הלחימה, הוראות הפתיחה באש, הסיוע ההומניטרי לאויב, הריסת בתי מחבלים, מדיניות הכליאה של מחבלים, ואף חקיקה בתחום הביטחון הלאומי.
בכנס החשיפה השתתפו מלבד אנשי התנועה גם מומחים מעולמות המשפט, הביטחון והצבא, שחלקם היו שותפים בכתיבת ועריכת המחקר.
הממצאים המרכזיים העולים מהמחקר:
1התערבות ישירה ועקיפה של בג"ץ בהחלטות ביטחוניות
המחקר מצביע על כך שבג"ץ אינו מסתפק רק בפסיקות ישירות, אלא מפעיל מנגנונים נוספים כמו "דיאלוג מנחה" עם המדינה, הנחיות ביניים, הוצאת צווים ארעיים והפעלת לחץ משפטי לא-פורמלי המביא לשינויים משמעותיים במדיניות הביטחונית עוד לפני קבלת החלטות שיפוטיות סופיות.
2הריסת בתי מחבלים – עתירות שדחו אך עיכבו הרתעה
למרות הסמכות הנתונה למפקד הצבאי והסמכות האיזונית שניצנה לשר הביטחון בתקנה 119 המחקר מציג כיצד התערבות משפטית מתמשכת של בג"ץ הובילה לעיכובים ממושכים בהריסה – מה שמנע הרתעה אפקטיבית. זאת לצד איסור הריסה או הוראות אטימה חלף הריסת בתי מחבלים. בג"ץ נכנס לנעלי המפקד הצבאי ולסמכות שר הביטחון ופתח את שעריו להיקף גדול של עתירות משפחות מחבלים לעתור שוב ושוב נגד הריסת הבתים, דבר שגרם לעיכובים של חודשים ואף שנים, שבמהלכם נפגע האפקט ההרתעתי.
3סיוע רפואי למחבלי חמאס ובני משפחותיהם
המחקר מציג מקרים בהם בג"ץ כפה על המדינה לאפשר לפעילי טרור לקבל טיפול רפואי בישראל, למרות התנגדות הדרג הביטחוני. בשנת 2018, לדוגמה, חייב בג"ץ את ישראל להכניס קרובות משפחה מדרגה ראשונה של מחבלי חמאס לטיפולים רפואיים, אף על פי שהוחלט על ידי הדרג הביטחוני למנוע זאת מטעמי לחץ וקלף מיקוח על חמאס לשחרור גופותיהם של חללי צה"ל אורן שאול והדר גולדין ז"ל.
4 הגבלות על צה"ל במבצעי חיפושים ומעצרים
המחקר מציג כיצד בג"ץ הוביל להגבלת סמכויות כוחות הביטחון בפעולות חיפוש ומעצרים באיו"ש, תוך חיוב המדינה לבצע שינויים בהליכי האכיפה. אחד המקרים שהודגש הוא עתירה משנת 2021, בה נאלצה המדינה לשנות את שיטות הפעולה של צה"ל במעצרים, למרות התנגדות גורמי ביטחון שטענו כי הדבר מקשה על המאבק בטרור.
5 כניסת ערביי יו"ש ועזה לישראל לטקסי זיכרון משותפים
בג"ץ דן בעתירות נגד החלטת המדינה למנוע מערביים יו"ש ועזה להיכנס לישראל כדי להשתתף בטקסי זיכרון משותפים עם ישראלים. בפסקי דין בין השנים 2018–2023 בג"ץ קבע כי על המדינה לאפשר את כניסת המשתתפים, למרות עמדת הדרג הביטחוני כי הדבר עלול להוות סיכון ביטחוני.
לדברי עו"ד יסכה בינה, ראש התנועה למשילות ודמוקרטיה ומחברת המחקר: "מחקר זה מראה כיצד בג"ץ נטל לעצמו סמכויות בעיצוב מדיניות הביטחון של ישראל, תוך עקיפת הרשות המבצעת והמחוקקת וללא נשיאה באחריות להשלכות החלטותיו. פעמים רבות בג"ץ לא מקבל את העתירות, אלא באמצעות דרישת תגובות מהמדינה, קיום דיונים הוצאת צווים, אמירות מנחות ולחץ שיפוטי, הוא מביא בפועל לשינויים מהותיים שמשפיעים על דרגי קבלת ההחלטות בצבא ובממשלה. זוהי שיטת בג"ץ. חשוב לציין כי התערבות זו בסוגיות מדיניות ביטחוניות התרחשה גם ביתר שאת במהלך מלחמת "חרבות ברזל", בזמן שחטופינו נמקים באכזריות במנהרות ולוחמנו מחרפים את נפשם בשטח. העתירות המוגשות בשיטתיות לבג"ץ ושאותן בג"ץ לא דוחה על הסף מהוות חלק מהלוחמה המשפטית נגד ישראל (במימון ממשלות זרות) וגרמו ללחץ נוסף על מקבלי ההחלטות לרבות צווים שניתנו נגד המדינה בהיקף נרחב בעתירות, בין היתר, על קלפי מיקוח להשבת החטופים והחטופות במשא ומתן שניהלה ישראל".
