בעוד הנושאים הבוערים ביותר בדוכן הכנסת על רקע העברת התקציב הם החינוך וגיוס החרדים, במטה ליצירה הישראלית מבקשים לחשוף איום נוסף: הפגיעה האנושה, לדבריהם, ביצירה ישראלית מקורית. לקראת ההצבעות על תקציב המדינה, המטה פרסם מתווה ובו הזהיר כי אם לא יינקטו צעדים משמעותיים, תעשיית הטלוויזיה הישראלית תמשיך להידרדר, תפנה את מקומה ליצירות מחוץ לארץ, וכך היצירה המקומית תימחק.
לטענת אנשי המטה, כיום מי שמחויב להשקיע את הכנסותיו ביצירות מקור ישראליות, הם גופי השידור שמשדרים בלוויין או כבלים, וכמובן תאגיד השידור הציבורי. אך בשנים האחרונות, על המסך הביתי שולטות חברות הסטרימינג, שנתמכות בידי אינטרנט, ולהן אין שום מחויבות כזו.
"בשנים האחרונות קמו גופי שידור שלוקחים נתח משמעותי מההכנסות בתעשייה. סלקום ופרטנר TV. הם גם נהנים מההכנסות וגם לא מחויבים בכלל להשקיע ביצירה ישראלית. גם yes ו-HOT בדרך לשם, מה שיפתור אותם גם מהחובה שלהם להשקיע שמונה אחוז מההכנסות ביצירה ישראלית", מסביר מנכ"ל איגוד התסריטאים, ליאור תמאם.
"יצירה ישראלית, לצערנו, היא לא דבר ששווה לעסוק בו בעולם המודרני. יש לנו שפה ונושאים ייחודים, אז קשה למכור אותם לשאר המקומות בעולם. לכן אם ישראל רוצה שתהיה לה יצירה מקורית בעברית שמיועדת אליה, עליה לחייב גם את גופי השידור שלה. זה משהו שהבינו בכנסת עוד בהקמת הערוץ הראשון. יש אמנם חוק שדורש על חברות כבלים וכמובן על התאגיד להשקיע ביצירה מקורית ישראלית".
עם כל הנושאים שבוערים עכשיו, יש מקום גם למאבק על היצירה המקומית?
"זה לא רק הפרנסה שלי או של יוצרי קולנוע. התרבות שלנו בסכנה ובעיקר מול השאלה במה יצפו הילדים שלנו. אני יכול להגיד לך שילדים שבבית שלהם מנויים לפרטנר לא צופים בתוכניות בעברית. מאז הוקמו אותם גופי שידור, אנחנו כבר עשור בלי טלוויזיה ישראלית. את הפגם הזה אנו רוצים לתקן. נחמד שיש סדרות ישראליות שמצליחות בעולם, אבל בכל שנה עשרות תוכניות נמחקות, יוצרים עוברים מדינות, סיפורים שלא יסופרו. התעשייה המקומית תצטמצם. רק יוצרים שהצליחו מאוד יעבדו ונקבל סדרה אחת מצליחה בכל שנה. אני לא רואה עתיד טוב ליצירה הישראלית, אם לא יתעשתו".
לצד הרצון לשמור על פיתוח הסדרות הישראליות, המטה דורש גם למנוע פגיעה בתאגיד השידור הציבורי וכן לשמור על חופש הביטוי בתקשורת הישראלית. "גם גופי השידור שמחויבים ליצירה ישראלית, חושבים קודם כול על רווחים. התאגיד מיוחד מהבחינה הזו. אבל מול כל הדיונים כרגע בוועדת כלכלה ניכר שתעשיית התקשורת בישראל נמצאת בצרה גדולה. שר התקשורת צריך להפסיק להתעסק בדברים שמניבים המון רעש אבל לא יצילו את התקשורת המקומית ולהתגייס לעשות את הדברים הנכונים".
אתה יכול להבין את הטענות נגד תקצוב התאגיד מכספי ציבור?
"בוודאי. לי יש את האג'נדה שלי, שבמדינה מערבית דמוקרטית, המימון הזה הוא חשוב, אבל יש ויכוחים על האם התאגיד עושה את עבודתו נכון, ואני שותף להם. יש דברים שאני מסכים עליהם, כמו הדיווח לוועדת הכלכלה על תקציב התאגיד. זה נשמע אפילו הכרחי, ואני אשמח לדיון כזה שבו אשמיע את טענותיי. אבל להפסיק את התקצוב לגמרי? זה לשרוף את הבית במקום לתקן אותו".
אתם מרגישים שמקשיבים לכם בממשלה?
"כשאנחנו יושבים עם שר התקשורת ואנשיו הם מאוד נחמדים, מביעים רצון לעזור ומבטיחים שישמרו על היצירה הישראלית. מצד שני ההצעות שעולות על השולחן עלולות לפגוע בתאגיד, בחופש הביטוי של התקשורת והיצירה. בגלל זה ובגלל היעדר מיקוד בהצעות, מתעורר אצלי ספק האם יש בכלל עניין לעשות דברים מעבר לכותרות. התקציב עובר עוד רגע והנושא הזה לא חשוב לאף אחד".
