בתחילת חודש ינואר, בעקבות תלונה שהגישה קרן הינד רג'אב (HRF) הפלסטינית, התממש חששם של לוחמי צה"ל רבים כאשר בית משפט בברזיל הורה לעצור ולחקור חייל ישראלי בחשד לפשעים בעזה. בסופו של דבר הלוחם המדובר, ניצול הטבח במסיבת הנובה, הצליח לצאת מהמדינה, אך האיום עליו ועל חבריו – לא חלף. אלפי חיילי צה"ל משוחררים נמנעים היום מלטוס לחו"ל בשל פחד מרדיפות פוליטיות, מעצרים, תקריות אלימות ושיימינג ברשתות החברתיות.
בשבוע שעבר פרסם העיתונאי הקנדי דוד מסטראצ'י בחשבון ה־X שלו כי יצר מאגר של 85 אזרחים קנדיים שהתגייסו לצה"ל ונלחמו בעזה. "זוהי הרשימה הארוכה והמפורטת ביותר שקיימת היום בקנדה", הוא כתב בגאווה. באירופה, המצב דומה ובוודאי לא פחות מדאיג. באיטליה, לדוגמה, "המפלגה הקומוניסטית החדשה" פרסמה רשימה של חיילי צה"ל עם אזרחות איטלקית, ואליה צריפה תמונות עם פנים גלויות ופרטים אישיים של כל חייל וחייל. אירוע חריג ביותר.
"קיימים, נכון להיום, שני ארגונים עיקריים שפועלים באופן אקטיבי נגד חיילי צה"ל, אחד בבלגיה והשני בארצות הברית", מסביר פרופ' ג'ראלד שטיינברג, מייסד ונשיא NGO Monitor – מכון מחקר עצמאי הפועל מאז שנת 2002 בזירה הבינלאומית לקידום ערכי הדמוקרטיה ומנהל תקין, בשיחה עם אתר מקור ראשון. הארגונים המדוברים הם הינד רג'אב שהוזכר למעלה ו־DAWN האמריקני, המציג את עצמו לקהל הרחב כארגון של חוקרים, עורכי דין ופעילים חברתיים שנלחמים עבור החופש של העם הפלסטיני.
"הארגונים האלה מבססים את טענותיהם נגד חיילי צה"ל ומאשימים אותם בפשעי מלחמה, על סמך התכנים שהחיילים מפרסמים בעצמם ברשתות חברתיות. בעיקר סרטונים ותמונות משטח המלחמה", מביהר פרופ' שטיינברג. "זוהי התשתית של כל הפעילויות הפוליטיות שלהם. למעשה, הם מנצלים את השימוש שהלוחמים עושים ברשת כדי לסבך אותם במערכות משפטיות מחוץ לארץ. בניגוד למה שניתן לחשוב, הם בכלל לא אוספים נתונים ועובדים עם מידע סודי, אלא דגים בשפע של תוכן שכבר קיים".
לטענתו של נשיא NGO Monitor, צה"ל היה צריך להקדים תרופה למכה ולא לאפשר שימוש ברשתות החברתיות בזמן פעילות צבאית. "זאת לא הייתה אמורה להיות המלצה, אלא פקודה של ממש – ועוד הרבה לפני 7 באוקטובר", הוא מבקש להבהיר. "היום, לצערי, לא קיים פתרון קסם לתופעה. בעיניי, במקום לפעול כנגד הארגונים עצמם, ממשלת ישראל צריכה ללחוץ על שתי המדינות שבהן הארגונים פועלים, ולבקש שיפתחו בחקירות במטרה לחשוף את קשריהם למימון ולתמיכה בטרור".
לדברי פרופ' שטיינברג, מימון הארגונים הללו מוסתר לחלוטין, וכנראה קשור באופן כזה או אחר לארגוני הטרור השונים. בעיקר לחמאס ולחיזבאללה. יו"ר "הינד רג'אב", דיאב אבו ג'אג'ה, ידוע זה שנים בתמיכתו בחיזבאללה. במאמר בניו יורק טיימס משנת 2003 הוא טען כי הצטרף לחיזבאללה נגד ישראל. "היו לי כמה אימונים צבאיים, אני עדיין מאוד גאה בזה". בנוסף, אחרי חיסול נסראללה הספיד אותו, וכתב כי פגש את מנהיג חיזבאללה ב־2001.
"אני מעריך כי הרדיפה הזו אחרי חיילי צה"ל תמשיך לפחות עוד שנה, אלא אם כן המימון לארגונים המדוברים יופסק לחלוטין", ממשיך הפרופסור. "אני זוכר את התקופה שבה ציפי לבני, תחת איום משפטי, לא יכולה הייתה לבקר באנגליה. ובכן, לקח לא מעט זמן עד שהשלטון הבריטי תיקן את עמדתו בנושא". כפי שמשחזר שטיינברג, ב־2011 יושבת ראש האופוזיציה דאז נחתה בלונדון לראשונה אחרי שנתיים, כשהתובע הכללי הבריטי דחה בקשה לצו מעצר שהוגשה נגדה בגין ביצוע פשעי מלחמה במבצע "עופרת יצוקה" ב-2008, אז הייתה שרת החוץ.
נשיא NGO Monitor עוד ממשיך ומסביר מדוע בעיניו אין וטעם להטיל סנקציות על חברי הארגונים שפועלים נגד חיילי צה"ל. "הרי אף אחד מהם לא באמת מעוניין להיכנס בישראל, כך שלאסור עליהם לבקר בארץ לא באמת ישנה את המציאות", הוא מבהיר. "גם להכניס אותם לרשימה שחורה ישראלית כלשהי לא באמת יעצור אותם וימנע מהם לפעול נגד לוחמינו. רק לחץ פנימי, כלומר לחץ שמופעל על ידי הממשל בארצות הברית וממשלת בלגיה, יכול להביא תוצאות אפקטיביות וקונקרטיות".
כשנשאל באלו מדינות עדיף שחיילי צה"ל לא יבקרו בזמן הקרוב, פרופ' שטיינברג מציד עמדה נוקשה ונחרצת. "קשה מאוד להזכיר את כל המדינות שבהן יש סכנה של תהליכים משפטים", הוא פוסק. "ברוב המדינות במערב יש סכנה ממשית, חוץ מארצות הברית. ואולי הונגריה". עם זאת, כשפרופ' יוג'ין קונטורוביץ', ראש מחלקת משפט בינלאומי בפורות קהלת, התייחס לסוגיה המורכבת בריאיון למקור ראשון לפני כחודש, הוא הציג עמדה הרבה יותר גמישה ומאפשרת.
"כל מי ששירת לאחרונה בלבנון או בעזה, שינסה להימנע מטיסות למדינות עוינות כלפי ישראל, או שההנהגה שלהן מובילה מדיניות אנטי ישראלית מוצהרת", אמר בזמנו פרופ' קונטורוביץ'. "אני הייתי מוותר כרגע על מדינות כמו ברזיל, אירלנד, ספרד, דרום אפריקה וטס במקומן למדינות אחרות לא פחות מופלאות כמו ארגנטינה, אנגליה, הונגריה, גרמניה וכמובן – ארצות הברית. זאת לא נראית לי הקרבה גדולה מדי". איזה מבין שני הפרופסורים צודק, עדיין מוקדם להכריע, אך על דבר אחד שניהם מסכימים: לוחמי צה"ל – אל תפיצו תמונות מהשטח.
