"טראמפ רוצה לגרש את הפלסטינים מעזה. בגדה המערבית, המתנחלים ממשיכים לפעול באלימות. אנחנו, יהודי איטליה, אומרים לא לכיבוש ומבקשים מממשלת איטליה שלא תהיה שותפה לפשע הזה". זוהי הכרזה שפורסמה הבוקר (ד'), דווקא ביום הכואב שבו מדינת ישראל קוברת את שירי ביבס ואת שני בניה אריאל וכפיר, בעמוד הראשון של העיתון "לה רפובליקה" – הגדול והמוביל בארץ המגף. עליה חתומים 200 יהודים איטלקים, שמבקשים להשמיע את קולם של "כל יהודי איטליה". שקר.
המיעוט המדובר (200 יהודים מתוך 30 אלף שחיים כיום באיטליה) פועל בשם ארגון שקורא לעצמו "המעבדה היהודית נגד הגזענות", האחראי לקמפיין השחרה אנטי ציוני רחב היקפים ברשתות החברתיות ובעיקר לכמה מההפגנות נגד ישראל הקולניות ביותר שנראו באיטליה בשנה האחרונה. ובכן, הכרזה עוררה סערה של ממש דווקא בתוך הקהילה היהודית המקומית, שביקשה מיד להתנער מהאמירות המקוממות ולגנות בתוקף את היוזמה המסוכנת.
להיפך, אמש מאות יהודים מצוידים בבלונים כתומים ובדגלי ישראל התכנסו בפיאצה דה לה סקלה שבלב העיר מילאנו כדי לזכור יחד את שירי, אריאל וכפיר ביבס, ובפרט כדי להפגין בעד זכותה של מדינת ישראל להמשיך להילחם בטרור – לא רק בשם עצמה, אלא בשם כל יהודי התפוצות שחוששים על חייהם בצל טבח השבעה באוקטובר והתעצמות האנטישמיות בעולם. עם זאת, "המעבדה היהודית נגד הגזענות" היא לא הארגון היהודי היחידי בעולם שפועל נגד "הכיבוש הציוני".
בצרפת, לדוגמה, "הארגון היהודי־צרפתי בעד השלום" פועל כדי לעלות מודעות באשר לסבלו של העם הפלסטיני – עוד הרבה לפני השבעה באוקטובר. "עלינו להפעיל לחץ על מנת שרצח העם בעזה יסתיים. עלינו לפעול על מנת לעצור את האפרטהייד הציוני בפלסטין", כותבים חברי הארגון באתר האינטרנט שלהם. בנר הראשון של חנוכה, הם פרסמו פוסט שהשווה בין המכבים לפלסטינים – שני צבאות קטנים שמנצחים אויב גדול וחזק – וציינו כי "זה הזמן להילחם על הצדק".
בין הפעילויות הרבות שמציע הארגון היהודי־צרפתי, ישנם מעגלי שיח שבהם קבוצה של יהודים ומוסלמים – כמובן כולם עטופים בכאפייה ובדגלי פלסטין – משוחחים יחד על "השימוש באלימות שעושה המשטר הציוני" והאופן שבו ניתן לעצור אותו. כן, דווקא בצרפת, אחת המדינות שבהן היהודים סובלים יותר מאנטישמיות ומבקשים לעלות בהמוניהם למדינת ישראל, קיים ארגון קטן אך רועש מאוד שמחזק בפועל את ידו של האויב. ידו של הטרור.
גם בבריטניה קיים ארגון דומה, אם לא זהה. "נעמוד" שמו, והוא הוקם ב־2018, אך קיבל תאוצה לאחר שפרצה מלחמת חרבות ברזל. "תנועתנו ההולכת והגדלה מורכבת מיהודים בריטים המבקשים לשים קץ לתמיכת קהילתנו באפרטהייד ובכיבוש הציוני, ולגייס את משאביה לטובת מאבק לחופש העם הפלסטיני", מעיד הארגון על עצמו. בין היוזמות שקידם במהלך השנה האחרונה, הפגנות רבות נגד צה"ל והפגנה אחת נגד שגרירת ישראל בממלכה המאוחדת ציפי חוטובלי בשל היותה, לטענתם, "גזענית".
הארגון היהודי האנטי ציוני הגדול ביותר בעולם הוא "קול יהודי לשלום" היושב בארצות הברית, אך פועל בכל רחבי העולם. הארגון שם לנגד עיניו "שותפות בין ישראלים לפלסטינים", אך משום מה שוכח תמיד את הצד הישראלי שבשותפות המיוחלת. "אנחנו פועלים למאן זכויות הפלסטינים דווקא כי אנחנו אוהבים את העם היהודי ואת היותנו יהודים", כותב הארגון שכולו אהבה באתר האינטרנטי שלו. "העתיד היהודי שאנחנו נלחמים עבורו הוא עתיד של פתיחות ואחדות רב תרבותית".
זוהי דוגמה ומופת למקרה קלאסי של "תסמונת השנאה העצמית" או, ליתר דיוק, של "אוטואנטישמיות": מונח המגדיר תופעה חברתית־פסיכולוגית במסגרתה אדם ממוצא יהודי מפגין עוינות אובססיבית כלפי בני עמו. הראשון שטבע את המונח הזה היה אנטון קו בספרו "יהודים וגרמנים", שראה אור בברלין בשנת 1921. בהמשך אימץ את המונח תאודור לסינג, אשר שלוש שנים לפני עליית הנאצים לשלטון פרסם ספר שעורר הדים רבים בשם "השנאה העצמית היהודית", בו ניסה להסביר את התופעה המוזרה והמסוכנת.
80 שנה אחרי, נדמה כי ישנם יהודים שעדיין לא למדו את הלקח. ארגונים רבים בעולם שמנוהלים על ידי יהודים, פועלים היום נגד קיומה וביטחונה של מדינת היהודים. בעקבות פרסום הכרזה נגד "הכיבוש הציוני" בעיתונות האיטלקית, ד"ר אנג'ליקה קלו ליבנה, שבשנת 2005 נבחרה להיות המועמדת הישראלית לפרס נובל לשלום בשל עשייתה לטובת הדיאלוג בין העמים, התראיינה בעיתון היהודי־איטלקי "שלום" ואמרה: "זה הזמן לבכות את בנינו, לא את אויבנו". פשוט ככה.
