מחקר חדש שנערך ברמב"ם בוחן כיצד חוויות קשות בילדות יכולות להשפיע על התסמינים של מטופלות המתמודדות עם סרטן שד. על פי המחקר, חוויות הילדות יכולות לשלוח הדים הרחק על העתיד, ולגרום להשפעות על בריאותנו גם עשרות שנים לאחר מכן. טראומות ילדות משמעותיות, כמו הזנחה הורית, אלימות במשפחה וגם חוסר תפקוד של התא המשפחתי, ידועות כמגבירות את הסיכון למחלות בגילאים מאוחרים יותר, וגם האופן שבו בני אדם מגיבים למשברים בבגרות עשוי להיות מושפע במידה רבה מטראומות הילדות שלהם.
המחקר שנערך בהובלת רופאות וחוקרות מבית החולים רמב"ם ואוניברסיטת חיפה, מצביע על כך שטראומות ילדות יכולות להשפיע על התסמינים של מטופלות המתמודדות עם סרטן שד. ד"ר איילת שי, מנהלת יחידת השד במרכז הרפואי רמב"ם, שהובילה את המחקר מסבירה כי היא ועמיתותיה התמקדו בבחינת האופן שבו טראומות ילדות עלולות להגביר את תחושת הכאב, וגם לגרום לירידה יחסית במדדים קוגניטיביים סובייקטיביים, וכן בגורמים הפסיכולוגיים שמתווכים את ההשפעות אלה.
במסגרת המחקר, 127 מטופלות שאובחנו עם סרטן שד מקומי מילאו שאלונים מתוקפים למדידת חוויות ילדות שליליות, כאב, ירידה קוגניטיבית סובייקטיבית, ומדדים שונים של התמודדות פסיכולוגית, כמו תחושת קוהרנטיות (תחושת מסוגלות וחוסן), תחושת סכנה ומצוקה פסיכו-חברתית. השאלונים ניתנו לפני שהמטופלות החלו בטיפול האונקולוגי. ניתוח הממצאים, שפורסם בכתב העת הרפואי The Breast מצא קשר מובהק בין חוויות ילדות שליליות משמעותיות לעלייה בכאב וירידה סובייקטיבית ביכולת הקוגניטיבית, כשקיומן של טראומות הילדות הסבירו כמחצית מהשונות שנמדדה בין מטופלות מבחינת הרגישות לכאב ויותר מ-40% מהשונות בין מטופלות בדיווח על ירידה ביכולות הקוגניטיביות.
"כיום כשמגיעות חולות חדשות מיד לאחר אבחון, אנחנו לא בוחנים אם הן עברו אירועים קשים בילדותן שעלולים להשפיע על התגובה שלהן לטיפול, או מודדים את התמודדותן הפסיכולוגית. המחקר מצביע על כך שייתכן שמדובר במשתנים שכדאי לבחון לעומק, במטרה להפחית כאב וירידה קוגניטיבית. אם נעשה זאת, אולי נוכל להתערב ולהשפיע על המנגנונים הפסיכולוגיים של טראומה, כאב, וחוסן נפשי וכך לחזק יכולת ההתמודדות של החולות בסרטן שד מקומי עם הבאות", מסבירה ד"ר שי.
במחקר השתתפו, מלבד ד"ר שי, גם פרופ' אפרת שר-צנזור, מומחית להתפתחות הילד בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, ד"ר מרגריטה מקרוב וצוות היחידה למחקר תרגומי באגף האונקולוגי ברמב"ם. "אנחנו מבקשות ללמוד את ההשפעה של אירועי חיים קשים על תופעות לוואי ארוכות טווח של האבחנה והטיפול. מדובר בתוצאות ראשונות של המחקר ואנחנו ממשיכות לעקוב אחר החולות האלה לטווח הארוך", מסכמת ד"ר שי.
