בתי הספר הציוניים במוכר שאינו רשמי טוענים כי משרד החינוך מפלה אותם לרעה ולא מעביר להם את התקציבים המגיעים להם על פי חוק. "אנחנו לא באים לבקש טובות". אומרת מנהלת בית ספר בירושלים רות צרויה, "אנחנו רוצים בסך הכל שיממשו את החוק. ח"כ אבי מעוז ניסה לעזור לנו אבל שר החינוך אמר לו בפה מלא שהם לא יממשו את החוק. אנחנו לא חרדים, אנחנו מלמדים ליבה ויש לנו 97 אחוז של אבות משרתי מילואים, אין שום סיבה שלא נקבל את מה שמגיע לנו על פי חוק. הילדים שלנו נפגעים מזה באופן ישיר, זה מחדל".
נסביר שמשרד החינוך מחולק לשלושה חלקים, הממלכתי, החמ"ד – בתוכו גם נמצא הממ"ח, והמוכר שאינו רשמי. בתי הספר במוכר שאינו רשמי מחולקים לשני חלקים, הרשתות ובתי הספר העצמאיים. על פי חוק, משרד החינוך צריך לתקצב בתי ספר במוכר שאינו רשמי רק ב-70 אחוזים, אולם בשנים האחרונות משרד החינוך שינה את שיטת התקצוב לכלל בתי הספר בארץ וכפועל יוצא מזה מועברים לבתי הספר במוכר שאינו רשמי רק כ-40 אחוזים מהתקציבים – מדובר על פער של כ-2,800 ש"ח לילד לשנה. במוסד הקטן של צרויה נוצר מהפער הזה גירעון של 800 אלף ש"ח בשנה. לטענתה ללא הפער הזה בית הספר היה מתנהל כשורה בזכות תשלומי ההורים. "ההורים יודעים שיש לנו עצמאות אבל יש לזה מחיר, והוא תשלומי הורים גבוהים, בסביבות 600 ש"ח לילד בחודש". היא מסבירה, "אבל האידיאל של ההורים זה חינוך כזה והם מוכנים להשקיע בו את מיטב כספם".
יש להדגיש כי בתי הספר החרדים המעוגנים ברשתות לא סובלים מהבעיה, לדברי צרויה "הם השיגו את הדרך לקבל תקציב אפילו גדול יותר. אנחנו בעד החרדים, אבל לא יכול להיות שאנחנו שמוסרים את הנפש בחזית לא נקבל אפילו חצי מהתקציב המגיע והם מקביל את ה־110".
היא מנהלת את בית הספר ברובע היהודי ורוב תלמידיה הם מההתיישבות היהודית במזרח ירושלים אבל מאחוריה עומדים עוד שישה בתי ספר לבנות בעיר, שמאגדים מעל 2,000 תלמידות. "מדובר על כמות של תלמידים שעבור משרד החינוך דורשת מעט משאבים".
למה שלא תכנסו לממ"ח?
"לפני כמה שנים לא רצו אותנו בממ"ח כי לא רצו להכניס ציונות דתית לשם, אבל בלי קשר יש לנו תלמידי חכמים שהחליטו שנשאר במוכש"ר והציבור לא יזוז מזה. היינו נכנסים לאחת הרשתות אבל הם לא מוכנים לפתוח את הדלת ומשרד החינוך לא מאפשר להקים רשתות חדשות אז אין לנו אפשרות להתאגד כרשת".
תגובת משרד החינוך: "בהתאם לקביעת החוק, משרד החינוך מעביר למוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים תקציב של 65% עד 75% מתקן השעות הבסיסי. באשר לשכר המורים – הוא נקבע על פי הסכמים קודמים לרפורמת "אופק חדש". החוק אינו מבחין בין בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים על פי זהותם או אופיים, והתקצוב ניתן באופן שוויוני לכולם על פי אותם כללים שנקבעו בחוק ובתקנותיו".
