ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר (ליכוד), המבקשת לבלום את המימון הממשלתי הזר לעמותות ישראליות העוסקות בפעילות שמטרתה השפעה על דעת הקהל בישראל. על פי ההצעה, המבקשת לתקן את חוק העמותות, "תרומה שקיבלה עמותה משות מדינית זרה, תהיה חייבת במס בשיעור של 80%; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מתרומה כאמור בנסיבות מיוחדות". עם זאת, המס המוגדל לא יחול "על תרומה למוסד ציבורי, כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, המתוקצב על ידי המדינה או תרומה למוסד ציבורי כאמור שמחזורו השנתי אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים".
סעיף נוסף בהצעה, שנועד למנוע את ריקון החוק מתוכן, קובע כי "לא ייזקק בית המשפט לבקשה שהוגשה על ידי עמותה שעיקר מימונה מישות מדינית זרה, אם אינה מתוקצבת על ידי המדינה".
בדברי ההסבר לחוק נאמר כי "מטרת הצעת חוק זו, היא לצמצם את השפעתן העקיפה של ממשלות וישויות מדיניות זרות על מדינת ישראל. השפעה זו מתבטאת, בין היתר, בתמיכה כספית ישירה בעמותות בישראל, הפועלות כסוכנות שינוי מטעם ישויות אלה. תופעה זו חורגת מגבולות המסגרת הדמוקרטית ופוגעת בריבונותה ובעצמאותה של המדינה בה הדבר נעשה. אם קיימת מחלוקת בין שתי מדינות או יותר, עליהן לנסות לשכנע האחת את השנייה באמצעים דיפלומטיים, שיח ומשא ומתן בין מקבילים, אך לא באמצעות מימון סוכני שינוי וארגונים אשר מטרתם להוביל שינוי מבפנים לטובת האינטרסים הזרים האמורים".
"התרומות לארגונים אלו, זכאיות כיום לפטור ממס, על אף שמדינת ישראל אינה יוצאת נשכרת מכך. על כן, ביחס לארגונים אשר עיקר מימונם מישויות מדיניות זרות ואשר אינן מתוקצבות על ידי מדינת ישראל, מוצע כי יוטל עליהם מס בשיעור של 80% על כל תרומה מישות מדינית כאמור. בנוסף, מוצע כי בית המשפט לא יזדקק לבקשות אשר הוגשו על ידי עמותה שעיקר מימונה על ידי ישות מדינית כאמור, אם העמותה אינה מתוקצבת על ידי המדינה", נאמר עוד בדברי ההסבר.
אלון שוורצר, ראש אגף מחקר ומדיניות בתנועת "אם תרצו" מסר בתגובה:
"אנחנו מברכים את יוזם החוק ח"כ קלנר, על התנעת התהליך לעצירת המעורבות הבוטה של גופים הממומנים בידי מדינות זרות, בנעשה בשטחי מדינת ישראל ובחלק מהמקרים בניסיון לשינוי מדיניות הביטחון של ישראל. הגיע הזמן שהחברה האזרחית הישראלית תחזור להיות של הציבור הישראלי ולא של ממשלות זרות".
כזכור, בסוף השבוע האחרון פרסמנו בעיתון ובאתר מקור ראשון כי חלק ניכר מקמפיין המחאה נגד הרפורמה המשפטית מומן באמצעות תרומות שהגיעו מחו"ל וההתחקות אחרי מקורן מורכבת. ניתוח מסמכיה של עמותה ישראלית בשם "עתיד כחול-לבן" לשנת 2023, כפי שהועברו לידי רשם העמותות, מעלה כי בקמפיין נגד הרפורמה הושקעו בו למעלה מ־120 מיליון שקלים. הכספים שקיבלה "עתיד כחול־לבן" הועברו לארגונים דוגמת "אחים לנשק", "בונות אלטרנטיבה" – ארגון שעמד מאחורי "מצעד השפחות" – וארגוני מחאה רבים נוספים, כולל באקדמיה. בנוסף, מסמך שנחשף באתר מידה מעלה כי "עתיד כחול־לבן" שכרה חברת יחסי ציבור בוושינגטון למשך שלושה חודשים בעלות כוללת של 75 אלף דולר, במטרה לקדם את עמדותיה מול ממשל ביידן.
דו"חות העמותה מגלים כי בשנת 2023 זינק מחזור הכספים של העמותה, והתקרב ל־160 מיליון שקלים. 120 מיליון שקלים מהתקציב נועדו למאבק הציבורי ברפורמה המשפטית שהוביל השר יריב לוין. כך למשל, ממסמכי העמותה עולה שכ־56 מיליון שקלים שימשו להוצאות הסברה, קמפיינים, דוברות וייעוץ תקשורתי. סכום נוסף, כ־50 מיליון שקלים, שימש ל"פעילות שטח לחיזוק הדמוקרטיה". 2.2 מיליון שקלים הוקצו לסיוע משפטי – חלקו לעצורי המחאה, 2 מיליון שקלים למשכורות, 1.8 מיליון להוצאות לוגיסטיות של מחסנים ושכירות, 680 אלף שקלים לניהול והפקת מיזמים שונים, וכ־300 אלף שקלים נועדו לטיסות לחו"ל.
עם זאת, עיון במסמכי העמותה ברשם העמותות לא מצליח לשפוך אור על שאלה חשובה: מה מקור הכספים שקיבלה העמותה? רוב המימון הגיע מארה"ב, כאשר סך התרומות שהועברו אליה מחו"ל עמד על יותר מ־83 מיליון שקלים. כך למשל, סכום התרומה הגדול ביותר שקיבלה "עתיד כחול־לבן" עומד על קרוב ל־64 מיליון שקלים, שמקורם בגוף אמריקני בשם "PEF ישראל". אלא ש"PEF ישראל" היא עמותה שכל תפקידה לשמש צינור להעברת תרומות מוכרות לצורכי מס מארה"ב לישראל, כך שקשה לדעת מה מקורם של אותם 64 מיליון שקלים. סכום משמעותי נוסף, למעלה מ־14 מיליון שקלים, הגיע מארגון אמריקני בשם Middle East Peace Dialogue Network (MEPDN). ארגון זה הוא אחד התורמים הקבועים של "עתיד כחול־לבן" כבר שנים אחדות, אולם בשנים הקודמות העביר סכומים של עשרות עד מאות אלפי שקלים. ב־2023 הסכום זינק ל־14 מיליון שקלים.
האתר האמריקני Data Republican, העוקב אחרי הוצאות ממשלתיות בארה"ב ומנתח להיכן הגיעו, טוען כי MEPDN שימשה צינור להעברת כספים מהארגון הממשלתי האמריקני USAID לשלל גופים ברחבי העולם. באתר מבהירים כי כספי הממשל לא הועברו ישירות ל־MEPDP אלא התגלגלו אליו דרך שלל גופים אחרים, מה שמקשה על זיהוי מקור הכספים. כך או כך, ב"עתיד כחול־לבן" טוענים שלא קיבלו ולו דולר אחד מ־USAID או מכל גוף ממשלתי אחר בארה"ב.
מ"עתיד כחול־לבן" נמסר בתגובה כי העמותה "לא קיבלה ולו דולר אחד מארגון USAID או מכל גוף ממשל אמריקני אחר. מדובר בחדשות כזב".
בסביבתו של יוזם הצעת החוק, ח"כ קלנר, מציינים כי הם מודעים לקושי לוודא את מקורן של תרומות המגיעות מחו"ל, ולסווג אותן בהתאם למקורן, פרטי או ממשלתי. בהמשך הליכי החקיקה צפוייה ההצעה לכלול מנגנונים שימנעו את טשטוש מקורו של מימון ממשלתי זר באמצעות גורמי ביניים.
