בכל שנה, עם התקרב חודש רמדאן, נדרכים מגדלי הבקר והצאן ומגבירים את השמירה על העדרים, והשנה יותר מתמיד. החיבור שבין עונת ההמלטות וחודש רמדאן, שיחל בסוף החודש, לצד עליית מחירי הבשר, מגבירים את הסיכון לגניבות של עגלים, טלאים וגדיים לצרכי שחיטה ומכירת בשר בשוק השחור.
"אמנם ברוב העדרים בארץ פריסת ההמלטות היא על פני שמונה חודשים", מבהיר אורי סתרי, רכז מבצעי צפון של השומר החדש, "אבל יש עדרים שמשוטטים בשטחי מרעה ויש להם עונת המלטות חורפית. כבר יש לא מעט עגלים בשטח, והעגלים האלו הם מעין פרצה שקוראת לגנב. קל יותר לגנוב עגלים מאשר את בקר בוגר, ועל רכב פרטי אפשר להעמיס אפילו 5-4 עגלים צעירים, כך שאיום הייחוס שלנו הופך להיות רחב הרבה יותר".
"הרמדאן תמיד מייצר ביקוש לבשר בגלל ארוחות האיפטר", הוא מוסיף, "אבל הביקוש גדל גם כי מתקרבים לאביב שהוא תחילת עונת החתונות. השנה בנוסף יש את הסיפור של הח'ותים, שבגלל הפעילות שלהם במצרי הים האדום גדלה עלות המשלוח וזה משפיע בסוף גם על מחירי הבשר. במציאות כזאת, הגניבות נעשות כדאיות עוד יותר מהרגיל לגנבים, שמבחינתם עגלים וטלאים רכים הם כמעט כמו כסף שמפוזר על הרצפה".
במאמץ לשמור על שטחים חקלאיים ולהגן על פרנסתם של חקלאי ישראל, נכנסה הבוקר לתוקף תקנה חדשה תחת הכותרת "פלשת? נקנסת!". במסגרת התקנה, שוטרי מג"ב יוכלו להטיל קנסות כספיים משמעותיים על מי שיחדור לשטחים חקלאיים ללא אישור. כניסה רגלית תחויב בקנס של 1,500 שקלים, כניסה ברכיבה על בעל חיים תוביל לקנס של 1,000 שקלים ואילו כניסה עם כלי רכב תחויב בקנס כבד במיוחד של 2,500 שקלים.
התקנה נועדה להרתיע פולשים מפגיעה בקרקעות חקלאיות וביבולים, תוך שמירה על הביטחון האישי והרכוש של החקלאים. משטרת ישראל וגופי אכיפה נוספים, כמו משמר הגבול יחידות הפשיעה החקלאית, יהיו אחראים על אכיפת התקנה החדשה. "התקנה נועדה להבטיח את המשך קיום החקלאות הישראלית", נמסר מגורמי האכיפה. "אנו נחושים לצמצם את הפגיעות בנכסי החקלאים ולהעניק להם את הביטחון הדרוש להמשך עבודתם".
כדי להתמודד עם הגנבים, יוצאים בכל לילה עשרות מתנדבים של השומר החדש לשמור בכעשרים מוקדים ברחבי הארץ – בשטחי מרעה פתוחים, דירים ומכלאות. "בכל משמרת יש לכל הפחות שני שומרים", מסביר סתרי, "והיא מתחילה בשעות הערב ונמשכת לתוך הלילה. השומרים מדליקים מדורה כדי להיראות למרחוק וגם מפטרלים בשטח, כשהמטרה היא לייצר נוכחות, להרתיע ולהתריע, ואם מזהים אינדיקציה לפעילות חשודה, מדווחים הלאה למשטרה".
בשנים האחרונות נרשמו בתקופה זו של השנה מספר רב של מקרי גניבת צאן ובקר בידי חוליות גנבים, ובארגון מתריעים מפני עלייה משמעותית צפויה במספרם השנה. בשבועות האחרונים כבר היו שורה של גניבות מחוות בודדים ומשקים חקלאיים, ובין היתר גניבה של כמה עשרות ראשי צאן משני דירים בדרום, גניבת צאן בבקעת הירדן, גניבות של עגלים משטחי מרעה בצפון ועוד, זאת לצד מקרים שבהם העבריינים הותירו בשטח נזק כבד לרכוש במהלך ניסיונות גניבה שלא צלחו.
סתרי: "היו כבר כמה מקרי גניבות של פרים ועגלים, ועוד מקרים של הכנות לגניבה. ראינו חיתוכי גדר במקומות מסוימים וזיהינו גם דמויות חשודות שהסתובבו בשטח. אבל כשרואים שיש שומרים בשטח, שיש נוכחות, אז השטח שקט יותר מבחינת פשיעה. מבחינתנו, המניעה הטובה ביותר היא כזו שאתה בכלל לא מודע להשפעה שלה, כשהגנב נמנע מראש כי הוא מזהה נוכחות של שומרים, ובאמת, רואים בבירור שאיפה שיש שומרים, יש פחות גניבות חקלאיות".
"אנחנו פועלים בשיתוף פעולה מלא עם משטרת ישראל ומשמר הגבול", מוסיף מייסד וסמנכ"ל השומר החדש און ריפמן, "והכול כדי לשמור ולהגן על החקלאים מפני תופעת גניבת הצאן והבקר. מנהלי המרחבים שלנו יחד עם המתנדבים בארגון יוצאים מדי לילה לסיורים בחוות החקלאיות ובכל מוקדי גידול הצאן והבקר. מניסיון של שנים ארוכות, אנחנו יודעים שהתקופה הזו שבין החורף לאביב, שהיא תקופת ההמלטות, יחד עם החגים שברקע והרצון של העבריינים למכור את הבקר והצאן בשוק השחור, היא תקופה שבה מספר הגניבות עולה משמעותית. נהיה עם החקלאים בכל מקום בארץ כפי שאנחנו עושים מאז שהארגון החל לפעול".
נעזרים גם בכיתות הכוננות
"השנה יש חפיפה מסוימת בין החורף והרמדאן שהן שתי תקופות בשנה שהן עצימות מבחינת גניבות של בקר וצאן", מסכים גם סגן ניצב ערן נוישול, קצין אגף חקירות ומודיעין במשמר הגבול, "לקראת הרמדאן גדלה הצריכה של בשר בקר וצאן, ולצד זאת, בחורף מתארכות שעות החשיכה, שהן זמן העבודה של הגנבים. גם מזג האוויר החורפי מביא לכך שפחות אנשים מסתובבים בלילות בשטחים החקלאיים וזה מקל על הפעילות של הגנבים. גם ליוקר המחייה בישראל יש השפעה, כי כשיש עלייה משמעותית במחירי הצאן והבקר ביחס לתקופות מקבילות בעבר, הרווח הכלכלי של הגנבים הוא רב יותר".
כדי להתמודד עם הגנבים, מג"ב מפעיל ארבע יחידות מרכזיות ללחימה בפשיעה הכפרית, שיחד עם מחלקת יישובים של מג"ב, המשטרה הכחולה ומרכז הבינה של מג"ב הן שמטפלות בכל אירוע של פשיעה חקלאית. "אנחנו יוצאים למבצעים בלילות", אומר נוישול, "ונעזרים גם בכיתות הכוננות של המרחב הכפרי שמופעלות על ידי משמר הגבול וגם במפקדי השיטור הכפרי. זו פעילות מאתגרת מאוד, כי השטחים החקלאיים רחבים מאוד והגנבים הם אנשים שחיים את השטח. הם לא צריכים להדליק את פנסי הרכב כדי להתנייד בו. זה מצריך מאיתנו הרבה פעילות חכמה והרבה מאוד תכנון".
"אנחנו מבצעים ניתוח של השטח, מאתרים נקודות שאנחנו יודעים שמשמשות למעבר אנשים, ומפעילים סיורים ומארבים. בנוסף, ומבלי לפרט יותר מדי, כל האמצעים שמשטרת ישראל משתמשת בהם לטיפול בתיקי פשיעה חמורה, כמו רצח, סחר בסמים וארגוני פשיעה, משמשים אותנו גם לטובת הלחימה בפשיעה החקלאית, וזה כולל גם שימוש ביחידות מיוחדות של משמר הגבול, שנכנסות כמכפילי כוח במידת הצורך. בסופו של הדבר, המטרה שלנו היא לתפוס את הגנבים על חם, והאנשים שלנו יושבים במארבים בכל עונות השנה, גם בקור ובגשם, וגם בחום, ועושים את העבודה שלהם".
במג"ב אמנם עדיין לא מזהים מגמה של עלייה בגניבות החקלאיות, אך חוששים שלאחר חזרת החקלאים לשטחים שפונו בגלל המלחמה, יתגלו גניבות שעד עכשיו לא דווחו. לצד זאת, המבצע הצבאי בשומרון עשוי להיות גורם מאזן, שכן פעמים רבות חוליות הגנבים מגיעות מאזורי ג'נין, טול כרם וקלקיליה; כעת, בזכות המבצע הצבאי שמתנהל באזורים אלו כנגד גורמי טרור, קשה גם לגורמים פליליים לצאת מהם לשטחי ישראל ולחזור עם משאיות עמוסות בבקר או צאן גנובים.
"אסור להשוות בין הפשיעה החקלאית לפשיעה הרגילה", מדגיש נוישול, "בלי להקל בזה ראש, יש הבדל בין גניבה של רכב פרטי ובין גניבה של טרקטור או עדר בקר. אם גנבו לי את הרכב, זה מאוד לא נעים, אבל לא אקרוס כלכלית כי הרכב בדרך כלל מבוטח. בחקלאות, לעומת זאת, שגם ככה קשה להתפרנס ממנה, גניבה עלולה לגרום לקריסה של משק חקלאי. במקרים רבים, החקלאים הם אנשים מבוגרים, בלי דור המשך, וכשהחקלאי נפגע, הוא עוזב את השטח ואנחנו מאבדים שטחי מולדת. לכן אנחנו משקיעים במאבק בפשיעה המון זמן ומשאבים. אנחנו לא מסתכלים על הפשיעה הזו כסטטיסטיקה, ומבחינתנו כל מקרה הוא עולם ומלואו. כל מי שעובד בתחום ופוגש את החקלאים ואת בעלי החיים, מבין את המשמעות של העבודה שלו ומבין גם מה המשמעות של חקלאי שעוזב שטח בגלל פשיעה חקלאית".
