שופטי בג"ץ, יצחק עמית, נועם סולברג ודפנה ברק ארז מקיימים דיון בשלוש עתירות שהוגשו בנוגע לדרך בחירתו של נציב שירות המדינה הבא, לאחר שהנציב הקודם, פרופ' דניאל הרשקוביץ, סיים את תפקידו. עתירה ראשונה בנושא הוגשה בידי מכון לואיס ברנדייס לחברה, לכלכלה ולדמוקרטיה, המסלול האקדמי המכללה למנהל ומרכז מנור מבית יוזמת המאה; עתירה שנייה הוגשה בידי התנועה למען איכות השלטון ואילו העתירה השלישית הוגשה על ידי ההסתדרות. בעתירות השונות נטען כי המרכיב הדומיננטי במשרת הנציב הוא נאמנות לציבור, כי על המינוי להיגזר ממאפייני התפקיד הייחודיים למשרה זו, כי המשרה דורשת עצמאות ואי-תלות וכי על המועמדים להיבחן על פי כישורים מקצועיים.
בעתירת ההסתדרות נטען כי מינוי הנציב על ידי ראש הממשלה יביא לפוליטיזציה של המשרה, "נציב שירות המדינה הוא הגורם המשפיע ביותר על סביבת העסקתם של עובדי המדינה. סמכויותיו של הנציב חולשות על כל "שרשרת החיול" בשירות המדינה, והוא מעורב כמעט בכל היבט הנוגע לאופן העסקתם של עובדי שירות המדינה ,מרגע מינוים וקליטתם ,דרך קידומם, קביעת תנאי העסקתם, כפיפותם לדין המשמעתי ועד לפיטוריהם".
"לנציב שירות המדינה תפקיד קריטי כשומר סף במניעתם של מינויים פוליטיים בשירות המדינה, כך שעובדי שירות המדינה יוכלו להביע את עמדתם באופן מקצועי ולפעול כ"נאמני ציבור", ללא מורא וללא חשש כי יבולע להם בשל כך", טוענים בהסתדרות, "מתוקף כך, נציב שירות המדינה נדרש לעמוד בלחצים אדירים מצד הדרג הפוליטי, ולבלום ניסיונות לפוליטיזציה של שירות המדינה. הסכנה לפוליטיזציה של משרת נציב שירות המדינה משמעותה, בראש ובראשונה, פגיעה אנושה בציבור עובדי שירות המדינה. מינוי פוליטי בראש ההיררכיה יוביל להפיכת כל שדרת הניהול לפוליטית ותשנה בצורה ניכרת את אופיו של השירות", נאמר עוד בעתירה.
ממכון לואיס ברנדייס ומרכז מנור נמסר לקראת הדיון בעתירה היום כי המציאות הוכיחה שהחשש מפני מינוי ישיר בידי ראש הממשלה אינו חשש שווא. "בתאריך 05.01 מונה על ידי ראש הממשלה ממלא מקום נציב שירות מדינה. ניסיונו המקצועי הדל של ממלא המקום עורר שאלות וקשיים משמעותיים – עד כי הוגשה עתירה נגד המינוי. בפסק הדין שניתן (28.01) דחו השופטים את העתירה שהוגשה נגד המינוי מטעמים מעשיים, ולא עקרוניים. השופטים אף הדגישו בפסק הדין כי "התועלת מהותרת מינוי אשר לא צריך היה להיות מאושר מלכתחילה על כנו, עשויה לגבור על הנזק הנגרם בשל כך" – ואין להסיק מכך "כלל וכלל" לגבי האפשרות 'להכשיר בדיעבד' מינויים זמניים בעתיד. זאת ועוד: בפסק הדין קיבלו השופטים את עמדת היועמ"שית בעניין חשיבותו של תפקיד הנציב, שמינויו מחייב הליך תחרותי".
"אנו מקווים שבסוף הדיון היום יוצא צו-על-תנאי, שיורה למדינה לנמק מדוע לא יתמנה הנציב.ה הבא.ה בהליך תחרותי, שיבטיח מינוי מקצועי ולא פוליטי. לא ניסוג מההסכמות שעלו בדיון הקודם, ולא ניתן יד לפוליטיזציה של השירות הציבורי", הוסיפו במכון ברנדייס ומרכז מנור.
