לפי התקנות החדשות של הסמים המסוכנים שאושרו היום (שני), משככי כאבים חזקים בעלי פוטנציאל להתמכרות, המוגדרים סמים חזקים ומסוכנים, יונפקו לפי מרשמים אלקטרוניים בלבד, ובמקרים חריגים גם במרשם ידני – אך עם תוקף וכמות שימוש מוגבלים.
ועדת הבריאות של הכנסת אישרה את התקנות החדשות על מנת להתמודד עם תופעת הזליגה של תרופות אופיאטיות לשוק הלא-מוסדר ולמנוע התמכרות לחומרים המסוכנים שבהן. משבר התרופות הממכרות – האופיואידים, שהתפשט בארה"ב ב-25 השנים האחרונות, הוא אחד המשברים הבריאותיים שמטרידים ביותר את אנשי המקצוע. מספר מקרי המוות כתוצאה ממנת יתר הלך והתעצם ברבות השנים, ורק בשנת 2020 שימוש בתרופות ממכרות הרג קרוב ל-70 אלף בני אדם.
דו"ח שפורסם לאחרונה על ידי מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, העלה נתונים מדאיגים בנוגע לשימוש במשככי כאבים אופיואידים בישראל. על פי הדו"ח, חלה עלייה משמעותית בשיעור צריכת האופיואידים בישראל, בדומה לשיעור שנרשם בשנים האחרונות בארצות הברית ובקנדה והוביל אותן למגפת התמכרות. למעשה, בשנת 2020 דורגה ישראל במקום הראשון בעולם בצריכת אופיואידים, בהם פנטניל – משכך כאבים החזק פי 50 מהרואין. להתמכרות לאופיואידים השלכות הרסניות, כגון מצוקה נפשית, פגיעה בתפקוד משפחתי, חברתי או תעסוקתי-כלכלי, תוך קושי לשלוט ולהפסיק את צריכת התרופות. זליגת התרופות נעשית בדרך של זיופי מרשמים ושימוש כפול במרשם בודד, והתקנות קובעות הוראות לעניין מיחשוב ובקרה על ניפוק המרשמים.
יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) דרש כי במסגרת התקנות, תובטח פרטיות החולים והמידע אודות התרופות שהם משתמשים לא יועבר באופן אוטומטי לקופת החולים ללא יידוע של המטופל. לפי התקנות החדשות, סמים אופיואידים (משככי כאבים חזקים בעלי פוטנציאל להתמכרות, המוגדרים סמים חזקים), יונפקו לפי מרשמים אלקטרוניים של קופת החולים בלבד, ובמקרים חריגים גם במרשם ידני או במרשם אלקטרוני לא של קופת חולים – אך עם הקטנת הכמות הניתנת לשימוש. כמו-כן, בית המרקחת ידווח מידית לקופת החולים מיד עם ניפוק המרשם. מנגד, התקנות כוללות גם הקלות, כמו ניפוק תרופות עבור הפרעות קשב וריכוז בכמות המספיקה לחודשיים במקום חודש בלבד כיום, וניהול פנקס הסמים המסוכנים באופן ממוחשב בבתי המרקחת, ולא ידני.
יצוין כי בישיבה הקודמת, סיפרה רב פקד מיכל מילר, ראש חוליית מחקר סמים במשטרת ישראל, על ארבעה סוגי תרופות מסוכנות שנתפסו והגיעו לבדיקת מעבדות מז"פ בשנים 24'-20', ולדבריה כמות התיקים הפליליים אמנם יורדת מדי שנה אך כמות התרופות עולה. ארגוני פשיעה אינם עוסקים בחסר בתרופות כאלו בסוגים אחרים של סמים. "בגלל מספר הקטן של התרופות שנתפסו, איננו יכולים להעריך אם חלה ירידה או עלייה בזליגה של תרופות אלו לשוק השחור או מוברחים לארץ".
רפ"ק טל פז מזרחי, מאגף חקירות ומודיעין במשטרה ביקשה כי בנוסף לדיווח, ישלח גם צילום של המרשם הידני, אך מירי טריינין, ראש אגף רוקחות במשרד הבריאות, דחתה בקשה זו כיוון שהמרשמים הידניים נשמרים בבית המרקחת למשך שבע שנים, והם נבדקים מספר פעמים בשנה ע"י משרד הבריאות. בביקורות אלו, כאשר מתגלות תקלות – אלו מדווחות מידית למשטרה. היא הדגישה כי רוקח לא מורשה להנפיק מרשם לסמים מסוכנים.
ד״ר ענבל יפרח דמארי, מנהלת המערך לרוקחות ופרמקולוגיה ב"מכבי", בירכה על התקנות, וביקשה לוודא כי המרשמים הדיגיטליים שאינם של הקופה, ישוקפו לה עבור רצף טיפולי מקצועי ונכון לטובת המטופל.