האם יש חיים בחלל? דגימות שהובאו לכדור הארץ מהאסטרואיד "בֵּנוּ" מכילות את "אבני הבניין הבסיסיות" לחיים, מעניקות תובנות חדשות לשאלה הנצחית כיצד החיים החלו על פני כדור הארץ, והאם אפשר למצוא אותם גם במקומות אחרים.
הממצאים המתוארים בשני מחקרים שפורסמו ביום רביעי שעבר (29.1), הם למעשה תוצאה של ניתוח 120 גרם בלבד של חומר, משקל דומה לזה של בננה, שנאסף מ"בנו" על ידי החללית OSIRIS-REx של נאס"א בשנת 2020.
החוקרים מספרים כי כבר בניתוחים הראשוניים נמצאו עדויות לנוכחות גבוהה של פחמן ומים. וכעת, המחקר החדש מגלה כי מים שהתאדו מאסטרואיד-האם של "בנו" הותירו אחריהם את "המרכיבים הגולמיים של החיים", כך אמר טים מקוי, אוצר המטאוריטים במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע בסמית'סוניאן, שהיה אחד ממובילי המחקר. "גילינו עוד שלב בדרך להיווצרות החיים", ציין מקוי בהודעה לעיתונות מטעם המוזיאון.
על פי החוקרים, האסטרואיד "בנו" נוצר לפני כ-65 מיליון שנה משיירי אסטרואיד קדום יותר, בן כ-4.5 מיליארד שנה.
הממצאים מצביעים על כך שהאסטרואיד-האם של "בנו" הכיל בעבר כיסים של מים נוזליים. כאשר המים התאדו, הם הותירו אחריהם "מרק מלוח" של מלחים ומינרלים. חלק מהמינרלים שהתגלו כוללים תרכובות שלא נראו עד כה בדגימות מהחלל החיצון, כך לפי הודעת המוזיאון.
המחקר אף מחזק את הסברה כי למרכיבים שהתגלו יש "מקור חוץ-ארצי", כפי שמצוין באחד המחקרים. ממצא זה עשוי לתמוך בתיאוריה שלפיה החיים על פני כדור הארץ נזרעו מהחלל החיצון.
"הדגימות מספקות תובנות חסרות תקדים לגבי התהליכים שהובילו להיווצרות מערכת השמש", אמר יסוהיטו סקינה, פרופסור במכון המדע של טוקיו. "גילוי זה התאפשר אך ורק בזכות ניתוח דגימות שנאספו ישירות מהאסטרואיד ושומרו בקפידה בכדור הארץ," הוסיף. "המלחים שהתגלו היו סופגים במהירות לחות מהאטמוספירה הלחה של כדור הארץ, אילולא נשמרו בתנאים מבוקרים".
החוקרים מעריכים כי תמיסות מלחיות דומות עשויות להימצא על גופים חוץ-ארציים נוספים, כולל כוכב הלכת הננסי "קרס", ירחו של שבתאי, וכן על אסטרואידים אחרים.
כעת מתכננים החוקרים לבדוק מחדש דגימות שכבר נאספו לכדור הארץ, בתקווה למצוא בהן תרכובות שייתכן כי מחקרים קודמים לא הבחינו בהן.
"אמנם האסטרואיד 'בנו' עצמו אינו מכיל חיים, אך השאלה הגדולה היא האם גופים קפואים אחרים יכולים להכיל חיים?" אמר ד"ר ניק טימס, פרופסור חבר בבית הספר למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת באוניברסיטת קרטין, שגם השתתף במחקר.
למרות התגליות החדשות, רבות מהשאלות לגבי מקור החיים נותרו ללא מענה, הזהיר מקוי. "אנחנו יודעים כעת שיש לנו את אבני הבניין הבסיסיות שיכולות להוביל להיווצרות חיים, אך איננו יודעים עד כמה הסביבה הזו אפשרה לתהליך להתקדם", הסביר.
עם זאת, שרה ראסל, חוקרת בכירה בתחום המינרלוגיה הקוסמית במוזיאון, שהייתה גם היא מחברת-שותפה של המחקר, ציינה כי הממצאים מהווים "התקדמות עצומה בהבנת האבולוציה של אסטרואידים כמו 'בנו', והאופן שבו הם יכלו לתרום להפיכת כדור הארץ לראוי למגורים".
למרות ש-OSIRIS-REx הייתה הגשושית הראשונה של נאס"א שחזרה עם דגימות מאסטרואיד, יפן הקדימה אותה במשימה דומה פעמיים, כשהשיבה לכדור הארץ דגימות של אבק חללי בשנת 2010 ובשנת 2020.
בנוסף לערך המדעי של הדגימות, הבנת ההרכב של 'בנו' עשויה להיות חיונית במקרה שבו יהיה צורך להסיט אותו ממסלולו בעתיד. סוכנויות החלל עוקבות באופן מתמיד אחר אסטרואידים בשל הסיכון האפשרי להתנגשויות עם כדור הארץ. לדוגמה, אסטרואיד שהתגלה לאחרונה, בשם 2024 YR4, אשר קוטרו מוערך בין 40 ל-100 מטרים, נמצא כעת עם סיכוי של 1.2% להתנגש בכדור הארץ ב-22 בדצמבר 2032, כך הודיעה ביום רביעי סוכנות החלל האירופית (ESA). עם זאת, האסטרואיד מדורג ברמת סיכון 3 מתוך 10 במדד הסיכון להתנגשות של טורינו, וה-ESA הדגישה כי לרוב, לאחר תצפיות נוספות, ההסתברות להתנגשות נוטה לרדת.
