חודש ינואר עוד רגע מסתיים ונתוני המשקעים בישראל מצביעים על כך שמדובר בחודש ינואר הכי גרוע בהיסטוריה של הצפון. בעוד שהממוצע הארצי בינואר נע בין 10 ל-20 מילימטר גשם, בצפון הוא נע בין 0 ל-5 מילימטר גשם, מה שמעניק לינואר 2025 את התואר העגום של החודש השחון ביותר בצפון מאז החלו המדידות המטאורולוגיות בארץ ישראל.
באבני איתן שבגולן, למשל, ירדו החודש 0 מילימטר גשם, כשהממוצע העונתי הוא 516 מילימטר; נתון עצוב זהה נרשם גם בקיבוץ אילון שבגליל המערבי, שממוצע הגשם העונתי בו עומד על 801 מילימטר.
"בדרך כלל הרי הגליל והגולן הם האזורים הגשומים ביותר בארץ – עם 150 עד 200 מילימטר גשם בממוצע", מסביר טל ברנע, חזאי שמפעיל יחד עם חברו צחי פלג אפליקציית תחזית פופולרית בשם "התחזית ישראל" וכן ערוצי מדיה שונים. "השנה אלו האזורים היבשים ביותר וירדו בהם בממוצע בין 0 ל-5 מילימטר גשם. כבר היו לנו חודשי ינואר יבשים בעבר, אבל ינואר יבש כל כך עוד לא היה. אפילו בינואר 2014, שעד השנה היה נחשב לינואר היבש ביותר, ירדו בין 30 ל-50 מילימטר גשם בהרי הגליל והגולן".
"השנה יש לנו בקושי 5 מילימטר באזורים הכי גשומים בצפון. לא ראינו דברים כאלו עד היום באף מדידה. רוב תחנות המדידה שיש היום התחילו למדוד בתחילת המאה ה-20, כך שאנחנו מדברים על עד 100 שנות מדידה, אולי קצת יותר, מלבד ירושלים שבה התחילו למדוד עוד לפני שנת 1900. אם מסתכלים על כל הנתונים שיש לנו מאז ועד היום, ינואר של השנה בולט לרעה כחודש ינואר היבש ביותר בצפון מאז תחילת המדידות. כמובן, יכול להיות שבעבר, לפני שמדדו, היו תקופות גרועות יותר מבחינת משקעים, אבל אין לנו מידע לגבי זה", אמר ברנע.
טל ברנע, בן 32, מתעסק בתחום מזג האוויר מאז גיל 10. את התחזיות הראשונות שלו פרסם בגיל 13, כשאביו קנה לו ספרי מטאורולוגיה והוא החל להיות פעיל בפורומים מקצועיים. בגיל 19 גויס לשורות יחידת החיזוי של חיל האוויר, שגם הסמיכה אותו באופן רשמי לחזאי. מאז הוא חי ונושם מזג אוויר, וחווה את הטלטלות של עונת הגשמים הנוכחית שאותה הוא מגדיר "חסרת תקדים".
כשאתה מסתכל על המודלים השונים לימים הקרובים, יש סיכוי שנדביק את הפער או שאיחרנו את המועד?
"ינואר אבוד ובימים שנותרו לחודש לא צפוי עוד גשם. אמנם פברואר יכול להגיע ולשנות את התמונה, אם יהיו בו מערכות גשם משמעותיות וגדולות, אבל הכול עדיין בסימן שאלה. כרגע יש איזושהי מגמה התחלתית לשינוי אפשרי החל מסביבות החמישי או השישי לפברואר, אבל זה עדיין ממש רחוק מבחינת טווח התחזית האפשרי, כך שהמגמה הזו עדיין לא אומרת כלום מבחינתנו".
"הדפוס של החורף הנוכחי הוא דפוס 'בצורתי' מכל הבחינות", הוא מעדכן, "אין כמעט ימי גשם, וברגע שכן יורד גשם, יורדת כמות גשם נמוכה. למעט האירוע בסוף חודש דצמבר שהיה משמעותי מאוד מבחינת כמות המשקעים, לא היה שום אירוע משמעותי נוסף בחורף הזה עד עכשיו. לא בסתיו ולא בחורף עצמו.
"אנחנו כרגע בבצורת, הן חקלאית, הן הידרולוגית והן מטאורולוגית. כבר ניכרת פגיעה בגידולים החקלאיים ובמטעים עקב מיעוט משקעים, ואין די גשם שימלא את האקוויפרים. זו גם הסיבה שחלק מהנחלים בצפון מציגים זרימה חלשה מאוד, ויש גם נחלים שאין בהם זרימה בכלל. זה קורה גם בדרום.
"הבצורת היא מרחבית, למעט אזור מצומצם בין נתניה לחיפה, שהוא אזור שנחשב יחסית גשום בעקבות מערכת גשמים אחת גדולה מאוד שהייתה באזור הזה בדצמבר ועוד אחת בנובמבר. וזה בדיוק הביטוי של בצורת, כשהגשם מגיע במכה אחת, ובין לבין יש לך פרקי יובש ארוכים מאוד. בצורה כזאת, המים לא מחלחלים כמו שצריך, כך שגם כשסוף סוף מגיעה מערכת הגשם הבאה, זה לא באמת מפצה על היובש. מבחינת נתונים סטטיסטיים אתה אולי תרשום עוד כמה מילימטרים של גשם, אבל החקלאות כבר נפגעה. יש גידולים שכבר אבדו ואי אפשר להציל אותם".
גם הטבע נפגע בשל מיעוט הגשמים? נראה פחות ירוק כשנצא לטייל בצפון השנה?
"ארץ ישראל ממוקמת באזור מזרח הים התיכון, שבאופן כללי הוא אזור שמורגל בבצורת. בצורות הן אחד מהמאפיינים העיקריים של אקלים ים תיכוני, כך שהטבע יודע להתמודד עם חורף יבש כזה. זה לא שנראה התייבשות קיצונית ודברים כאלה. אנחנו כן עשויים לצפות עלייה בשריפות היער, אם יהיו החורף ימשיך להיות יבש. היובש מגדיל את הפוטנציאל לשריפות, שרובן המוחלט פורץ בפועל בגלל בני האדם. 99 אחוזים מהשריפות בעולם הן ממקור אנושי, ועוד אחוז אחד בשל ברקים שפוגעים לפעמים בעצים ומציתים אש".
"בצורת היא לא דבר חריג באזור שלנו. ספציפית חודש ינואר כן שבר שיא שלילי בצפון, אבל אם אנחנו מסתכלים על עונת הגשמים הנוכחית בכל הארץ כמכלול, לא מדובר בשנה חריגה. כבר היו לנו בעבר שנים שחונות, ואפילו שנים שחונות יותר מבחינת סך המשקעים המצטבר עד לתקופה הזו של השנה. יהיו עוד בצורות, ללא ספק, אבל אולי יכול להיות שנראה גם התגברות של אירועים קיצוניים. מצד אחד, למשל, עשויות להיות בצורות חריפות יותר, ומצד שני, אולי תהיינה שנים סופר-גשומות שיציבו אותן בין השנים הנדירות, אבל לא כמו החורף של שנת 91'-92', שהיה הגשום ביותר בהיסטוריה המדודה של ארץ ישראל".
ואם אנחנו מסתכלים קדימה לחודשים הבאים, יש צפי לאיזושהי מערכת חורפית טובה או שזה עדיין רחוק מדי מכדי להעריך?
"קשה מאוד לחזות לטווח של יותר משבוע קדימה, והשנה במיוחד, מעל חמישה ימים זה כבר בלגן אחד גדול מבחינת המודלים. יש מודלים לחיזוי לטווח הרחוק יותר, אבל רמת האמינות שלהם היא בין 50 ל-60 אחוז, כך שי אפשר להסתמך עליהם. האם יהיה שינוי מבחינת כמות המשקעים החורף או שהוא ימשיך להיות שחון, זה כבר בידי שמיים. אני אישית חושב שיהיה איזשהו אירוע משמעותי אחד לפחות עד סוף החורף".
רואים עלייה בשכיחות של חורפים יבשים בשנים האחרונות?
"כמות השנים הגשומות בעשור האחרון גדולה מכמות השנים הגשומות בעשור שלפניו. כלומר, יש עלייה במספר החורפים הגשומים, אבל זה נתון חלקי מאוד. צריך להשוות הרבה יותר אחורה. כן אפשר לראות שמשנות האלפיים רואים הגברה של תופעות קיצון ברמת המיקרו, אבל ברמת המקרו כל עשור מביא משהו אחר. לצורך העניין, בשנות ה-90' היו לנו הרבה שנות בצורת. מצד שני, גם הייתה שם העונה הכי גשומה אי פעם. בעשור הראשון של שנות האלפיים היו שלושה-ארבעה חורפים גשומים והיתר היו יבשים או באזור הממוצע. היו גם מספר אירועי שלג קיצוניים יחסית בעשור הזה. בעשור השני התמונה הייתה דומה. בעשור השני היו חמישה חורפים גשומים, אך לצד זה גם שנים שחונות מאוד, במיוחד החורף של שנת 13'-14' שהייתה אחת משנות הבצורת הקשות שידענו. בעשור האחרון, רוב החורפים היו גשומים דווקא".
טל מבקש לסיים בהמלצה: "אני מזמין את כל מי שמתעניין בתחום ורוצה לקבל מידע מהימן ולדעת מה יהיה, להצטרף לפלטפורמות שלנו, לטלגרם, קבוצת הפייסבוק. וגם לאפליקציה שלנו שמציגה נתונים עדכניים של טמפרטורה, לחות, גשם, רוח ועוד באינטרפולציה שהיא ייחודית בארץ, עם מכ"ם גשם באיכות גבוהה, תמונות לוויין, מפת תחזית ועוד, שמאפשרות למשתמש לראות קדימה מה יהיה".
