בשבוע שעבר התגייסו 120 מבוגרים דרוזים לצבא, במה שכינו מפקדיו ש"היה בגדר חלום". למרות החריגות, חוסר הנוחות והסכנה – בצה"ל מדווחים על מחזור מוצלח עם מוטיבציה גבוהה: "הם כל הזמן מודים לנו על זה שנתנו להם הזדמנות", אומר תא"ל פיני לוי, יוזם התוכנית
אווירה חגיגית שררה בשבוע שעבר (16.1) בבסיס אוגדה 210 ברמת הגולן. 71 תושבי הכפרים הדרוזים שברמה – בוקעתא, עין קיניא, מג'דל שמס ומסעדה, עמדו על רחבת המסדרים בטקס סיום מסלול ההכשרה רובאי 03, והוכשרו כלוחמי כיתות כוננות ביישובים שלהם וכחיילי מילואים מן המניין. בטקס נכחו מפקד האוגדה תא"ל יאיר פלאי, מפקד פיקוד צפון אורי גורדין, ראשי ויוזמי התכנית, וכמובן בני המשפחות הנרגשים, שכולם היו עדים להיסטוריה. החיילים, הצעיר שבהם בן 28 והמבוגר בן 55, לא שירתו בסדיר בצבא, וכעת ביקשו לעשות זאת, למרות שמדובר בדבר חריג לחלוטין בנוף.
ההכשרה התבצעה במסגרת התכנית "הלכה למעשה", שמי שיזם אותה הוא תא"ל במיל' פיני לוי, מח"ט מנשה בעברו, ובשנים האחרונות מסייע בקידום יוזמות דרך יחידת "עוגן" שבאגף כוח אדם בצה"ל. בתחילת המלחמה הם אימנו 25 כיתות כוננות בצפון הארץ כולל מערך המוכנות המבצעית של קריית שמונה. "שם הבנתי שיש עוד הרבה מאוד עבודה שלא נעשתה והרבה פערים שצריך לתת להם מענה", הוא מציין ששם החליט להקים את "הלכה למעשה", שמשמעות שם הפרויקט היא "לא מדברים – עושים".
מאז ההקמה ועד היום הם עשו ארבע תכניות הכשרה שונות שעלו בעקבות צורך מבצעי מהשטח, בעיקר של פיקוד מרכז ואוגדת איו"ש. שלוש מהן של חרדים, שמתגוררים בעמנואל, מודיעין עילית, ביתר עילית, מעלה עמוס ותל ציון, כדי שיוכלו לשמש כחברי כיתות כוננות ביישובים שלהם, שאין בהם הרבה יוצאי צבא. הכשרה נוספת הייתה של תלמידי ישיבות הסדר לפני שירותם הצבאי כדי לעבות את מערך כיתות הכוננות ביישובים בהם הם נמצאים, ואתמול הסתיימה ההכשרה החמישית של דרוזים תושבי רמת הגולן. עד היום הוכשרו יותר מ-500 אנשים.
"לא מכשירים סתם או בצורה סיטונאית אלא כי צה"ל אמר שיש חוסר במקום מסוים, ואז לפי זה 'תופרים את החליפה המתאימה'. לא מכניסים אדם להכשרה בלי שיודעים מראש איפה הוא משובץ בסוף", אומר לוי ומציין כי זאת הסיבה שאין בעיות מוטיבציה, "כל מי שמגיע ובא ואומר, 'אני שם בצד את המשפחה, הילדים והעבודה ומגיע לשלושה שבועות רצופים להכשרה כדי להגן על הבית. זאת הכשרה עמוסה יחסית לשלושה שבועות ולכן הם לא עושים תורנויות או שמירות". שני גורמים עיקריים הפכו את המסלול הזה למוצלח כל כך שצפויים להיפתח עוד מספר מחזורים בהמשך השנה עבור דרוזים מרמת הגולן: איכות המפקדים שנבחרו בקפידה: בוגרים, עם ניסיון מבצעי ובעדיפות לבני העדה הדרוזית כדי שתהיה שפה משותפת, והדבר השני הוא מעטפת שהעניקה לחיילים הטריים כל דבר שהם צריכים כדי לצלוח את ההכשרה, ובלבד שלא יפסידו ימי אימון. "אני רואה המון דברים משותפים להכשרה של החרדים ושל הדרוזים", מוסיף לוי, "קודם כל אין בעיות משמעת. בנוסף יש גם מוטיבציה גבוהה, רצון להשקיע ולעשות וגם שהם כל הזמן מודים לנו על זה שנתנו להם הזדמנות".
שני מובילים משמעותיים ליוו את המשתתפים לאורך ההכשרה. הראשון שבהם הוא סא"ל במיל' סובח אסעד, מוביל פרוייקט רמת הגולן במנהל אוכלוסיות בצה"ל, הגוף שעוסק בגיוס בני מיעוטים לצבא. הוא מספר שהפרויקט התחיל לפני מספר שנים במסגרת תכנית "שגרירים במדים" שנועדה לשלב צעירים דוברי ערבית בצה"ל, אך מתוך 150 הגיעו אליו רק שלושה דרוזים מרמת הגולן.
"אחרי שפרצה המלחמה, חשבתי שצריך לבוא עם כמויות גדולות ולא להתחבא מאחורי הקלעים ובמינונים קטנים. החבר'ה הגיבו בהתאם וככה הגענו למספר הנוכחי במחזור הראשון. לא רק שאנחנו מרוצים מהמספרים, אלא כשהייתי סמח"ט ברמת הגולן הדבר הזה היה בגדר חלום. זה אירוע אסטרטגי שידע לחבר גם את הדרוזים ברמת הגולן למה שקורה במדינת ישראל ולצבא שזאת דלת הכניסה לחברה הישראלית. הפוטנציאל גדול מאוד במרחב של רמת הגולן", אומר אסעד וטוען שהתנהלות טובה יותר הייתה מביאה יותר מתגייסים.
ברמת הגולן מתגוררים כיום כ-20 אלף דרוזים, שמתמודדים במשך שנים עם קונפליקט זהותי. לרבים מהם יש משפחות בסוריה, והיחס שלהם לישראל הושפע ממצב שאר העדה שתחת שלטון אסד. בעקבות ההתפתחויות בעשור האחרון, בעיקר בסוריה אך גם בישראל, יותר מ-20 אחוזים מהדרוזים ברמת הגולן מחזיקים כיום באזרחות ישראל, אחרי שב-2006 מספרם הסתכם במאות בלבד.
אסעד טוען כי מדובר בתהליך הדרגתי, "זה לא היה אירוע אחד ששינה הכל אלא בערך עשר שנים ועכשיו זה השיא. בקורונה הם ראו את הצבא שעוזר ומסייע להם, וכמובן מה שקרה עכשיו בסוריה בהחלט השפיע. השבעה באוקטובר בדרום נתן סטירה מאוד מאוד חזקה. הבינו פה שהאויב שנכנס מעבר לגבול, לא יבחין בין כפר דרוזי לישוב יהודי, ולכן הם מבינים שהם גם צריכים להגן על עצמם בזמן שהצבא יעסוק בפעולות כאלה ואחרות, בדיוק כמו שהיישוב היהודי ברמת הגולן מגן על עצמו בכיתות כוננות ובמערכי הגנה. הם לוקחים אחריות על עצמם".
סרן כאמל סעד, הוא המוביל השני, כמפקד הפלוגה שהוביל את ההכשרה בחודש האחרון. עד התפקיד הזה הוא היה במילואים בלבנון בחטיבה 300 ובחייו הפרטיים הוא כלכלן במשרד הפנים. סעד מסכים עם דבריו של סובח, ומציין כי זה הרעיון נולד מזמן אך התחדד עם טבח השבעה באוקטובר, "הם רוצים להיות חלק, לחזק את החיבור שלהם לחברה הישראלית, לשאת בנטל ולהיכנס מתחת לאלונקה".
"זה אירוע מכונן. כל פעם שאני רואה את האנשים האלה אני מתרגש ואני מוריד בפניהם את הכובע על המעשה הזה", אומר המ"פ ומדגיש כמה הצעד הזה היה יוצא דופן עבור חייליו: "מדובר בחלוצים שהחליטו ללכת נגד הזרם. הם רוצים לסלול את הדרך ולהסיר את המכשולים והם גם חוטפים על זה ריקושטים – חרמות דתיות וחברתיות, לא קל לחזור הביתה כי יש להם בני משפחה שלא מדברים איתם בעקבות זה".
הוא טוען שאין קשר בין נפילת משטר אסד וחיזוק היחסים בין ישראל לכפרים הדרוזים בסוריה, ובין ההכשרה הנוכחית. "זה צירוף מקרים לחלוטין. במשך המון זמן עבדנו על זה וקבענו תאריך, במקרה יצא שמשטר אסד נפל, אבל מעניין מה האנשים שהתנגדו לרעיון הזה בעבר חושבים עכשיו".
סעד הוא אחיו של סא"ל עלים עבדאללה ז"ל, סגן מפקד חטיבה 300 שנהרג בהיתקלות עם מחבלי חיזבאללה ביום השלישי למלחמה. "הוא היה המצפן הערכי והמקצועי במשך שירותי הצבאי", מספר האח כאמל, "חלק גדול מההכשרה הזאת הייתה ברוחו ולאורו. זה מאוד מרגש ומשמח אותי שאני הראשון להוביל פרויקט ולקבוע את הסטנדרט בלי פשרות. אני חושב שכל מי שחי במדינה הזאת צריך לתרום את החלק שלו ולהגן על המולדת כי אין לנו ארץ אחרת", מוסיף סעד, "זה נכון לכל החברה הישראלית היום, החרדים וגם החברה הערבית. כל אזרח במדינת ישראל צריך לשאת בנטל, זו חובתנו וזו גם זכות גדולה לשרת בצה"ל".
סא"ל במיל' סובח מסכים עם הדברים, "בלי להיכנס לפוליטיקה יותר מדי, אני חושב שמי שמבין וחש את האיום, לא יכול לעמוד מהצד. אני שמח שהחברה הדרוזים מבינים את זה מצוין, ויודעים להגן על עצמם וגם על היישובים הסמוכים במידה וקורה משהו. זה חלק מההדדיות והשכנות טובה של רמת הגולן. לצערי לא כולם בישראל מבינים את זה".
רוב הסגל כאמור הורכב מדרוזים מהגליל והכרמל ששירתו בתפקידי מפתח בצה"ל בעבר, "עם רבים מהם הייתי במילואים בלבנון עכשיו", מספר המ"פ סעד, "זה נתן דוגמה אישית וזה מה שהניע את החיילים, יותר מהפקודות והנהלים. ברמה החברתית אין הבדל בין הדרוזים של הגליל והכרמל לרמת הגולן ויש בינינו קשרי עסקים. עדיין יש את ההפרדה הפוליטית כי ברמת הגולן יש להם תפיסות וגישות אחרות, ותחושת השייכות שלנו למדינה היא ברורה. אבל כשמי שמכשיר ומאמן אותם נראה כמוהם, מדבר אותה שפה, ומאמין באותה דת וערכים – זה תרם לחיזוק הקשר ולהצלחה".
מה הלאה?
"היינו יכולים לגייס הרבה יותר, התקן היה 120 אבל בגלל בעיות שלא תלויות בנו, אלא בתחקירים במשטרה והשב"כ ותהליכים מול הצבא, לא כולם התקדמו. עכשיו עושים את התהליך נכון ומגייסים עוד אנשים. אני יכול לפתוח בעוד חודש עוד מחזור של 120 אנשים. זה משפיע על הדור הבא. ראיינתי את כל 71 החיילים, והיו כאלה שאמרו לי שהילדים שלהם כבר רוצים להתגייס לצבא. אלה אנשים שמעורבים בחיי החברה והקהילה שלהם ומשפיעים. מעריך שיום אחד זה יהפוך להיות מובן מאליו והם יתגייסו לצבא".
"חד משמעית זה מביא לעלייה בגיוס הצעירים", קובע סא"ל אסעד, "יש עלייה במספרים של גיוס חיילים לסדיר עכשיו, לא דרמטית, אבל מגמתית וזה מה שקובע. בסוף החברה האלה חוזרים לכפר, אנשים רואים אותם עם מדים ונשק, והם מספרים על החוויות ומה שהם עשו. ככה הילדים, השכנים והחברים שלהם יגיעו. לשם אנחנו מכוונים".
