עשרות שנים אחרי ששינה את ייעודו, הנח"ל משנה מסלול מחדש, והפעם חוזר למשימה הישנה, לצורך שיקום קיבוצים, מושבים ועיירות בעוטף עזה ובגבול הצפון. מאחורי היוזמה, במסגרתה יוקמו עשרות גרעיני התיישבות חדשים בקיבוצים ומושבים בצפון ובדרום, עומדים האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, תנועות הנוער השומר הצעיר, הנוער העובד והלומד, מחנות העולים ותנועת תרבות, והתנועה הקיבוצית, יחד עם הקיבוצים עצמם.
"עד היום הנח"ל עסק בעיקר בחינוך בעיירות הפיתוח ובפריפריה החברתית והכלכלית של ישראל", מסביר דודו מלול, שמרכז את המיזם מטעם התנועה הקיבוצית, "אבל אחרי השבעה באוקטובר אנחנו פותחים מחדש את מסלול הנח"ל הישן-חדש, מסלול הנח"ל ההתיישבותי. יש לנו כבר מעל שלושים קיבוצים בצפון שמתעניינים, ביניהם מלכיה, ברעם, סאסא, משגב עם, מנרה, ועוד קיבוצים רבים בדרום, ביניהם קיבוץ גבולות, רעים, נחל עוז ועוד".
מסלול הנח"ל, "נוער חלוצי לוחם", הוקם זמן קצר לאחר הקמת המדינה, באוגוסט 1948. הוא היה מענה לצורך במסגרת צבאית שבה ישרתו חברי גרעיני הכשרה של התנועות הציוניות כקבוצה מבלי שיופרדו זה מזה. חיילי הנח"ל עברו אימונים צבאיים בני חודשיים עד שלושה חודשים, ולאחר מכן יצאו לתשעה חודשים ליישובי ספר למלא משימות צבאיות, לעבוד בחקלאות ולהשלים את הכשרתם המשקית. עם השנים, החל הנח"ל גם להקים היאחזויות חדשות, שהיו מודל ייחודי של התיישבות צבאית-חקלאית. הגרעינים ההתיישבותיים הוצבו באתרים אסטרטגיים במטרה לחזק אזורים בעלי נוכחות יהודית דלילה ולהניח תשתית להתיישבות עתידית.
בתחילה התמקדה הפעילות באזורי הגליל, הערבה והנגב, אך לאחר מלחמת ששת הימים הורחבה הפריסה גם ליהודה ושומרון, רצועת עזה, רמת הגולן וחצי האי סיני. מאז שנות ה-90' החליף הנח"ל את משימתו המרכזית מהתיישבות בספר לעשייה חינוכית בקהילה, אך לאחר אירועי השבעה באוקטובר, חוזר הנח"ל לעסוק גם במשימות התיישבות וסיוע לקהילות בצפון ובדרום. קיבוץ נחל עוז, שעמד במוקד הקרבות בשבעה באוקטובר ונפגע קשות, היה היאחזות הנח"ל הראשונה – וגם אליו יחזור בקרוב גרעין נח"ל התיישבותי חדש שיסייע בשיקומו.
במסגרת מסלול הנח"ל ההתיישבותי החדש, גרעינים של עד עשרים מתנדבים יצאו לשנת שירות בקיבוץ, שלאחריה יתגייסו הבנים בעלי הפרופיל הקרבי לחטיבת הנח"ל, הבנות בעלות הפרופיל הקרבי לקרקל, ואלו שאינם בעלי פרופיל קרבי – למשימות חינוכיות שונות. לאחר פרק שירות של שנתיים, יחזרו חברי הגרעין לפרק משימה של שנה באותו קיבוץ שבו שירתו לפני הגיוס לצבא. במהלך פרק המשימה יסייעו הגרעינים לשיקום החיים בעוטף ובגבול הצפון, לבנייה וחיזוק הקהילות בגבולות המדינה, התקומה והחוסן הלאומי.
"יש לנו כבר מאות פניות של תלמידי י"ב, ביניהם גם תלמידים מלוד, רמלה, כרמיאל וערים אחרות", אומר מלול, יליד קיבוץ עין חרוד איחוד ששירת בגרעין הנח"ל שאזרח את היאחזות הנח"ל אשבל, "ואני מעריך שבסופו של דבר נקים עשרות גרעינים שבהם יהיו כמעט אלף חברי גרעין. בני הנוער רוצים מאוד לצאת לסייע ולשקם את ההתיישבות בגבולות. יש היענות אדירה וזו עומדת להיות אופרציה מורכבת מאוד. צריך לדאוג לגרעינים למגורים, ממ"דים תקניים ועוד. בשל המלחמה, חלק מהקיבוצים בצפון ובדרום שיקלטו את הגרעינים נמצאים במצב כלכלי לא פשוט, אבל אלו קהילות חזקות מאוד, ואנחנו מאמינים שהם יעמדו באתגר".
אחד מהקיבוצים שיקלוט גרעין נח"ל הוא קיבוץ מנרה, שבשמונה באוקטובר פונו כל 260 תושביו. במהלך המלחמה נפגע הקיבוץ פעמים רבות מאש חיזבאללה, אך לאחר הפסקת האש התגלו ממדי ההרס שיצריכו שיקום מסיבי. "נפגעו כ-70 אחוזים מהדירות בקיבוץ, 110 מתוך 157", אומר יוחאי וולפין, מנהל הקהילה, "בנוסף נפגעו גם כל מבני הציבור והחינוך, לצד תשתיות המים, הביוב, החשמל והגז. אנחנו נמצאים בתחילתו של תהליך שיקום ארוך ואינטנסיבי וארוך, ולצד זאת אנחנו נחושים לחזור הביתה כקהילה ועושים הכול כדי שזה יקרה. גרעין נח"ל יסייע לנו מאוד בשיקום הקיבוץ ובתהליכי החזרה של הקהילה הביתה, בדגש על שיקום והפעלת מערכות החינוך של הקיבוץ. אנחנו מתרגשים מאוד לקראת החיבור, אבל גם יודעים שיש לנו אתגר גדול מאוד שעוד לא מצאנו לו פתרון, בנושא המגורים לגרעין".
למרות שאת מסלול הנח"ל ההתיישבותי יזמה התנועה הקיבוצית, מלול מבטיח שגרעיני הנח"ל עתידים לסייע גם לשאר צורות ההתיישבות במרחבים שבהם יקומו: "הגרעינים יגיעו בעיקר לקיבוצים, אבל גם לערים, עיירות פיתוח ומושבים. בחלק מהמקומות גרעין הנח"ל יישב בקיבוץ, שייתן את התשתית לפעילות בכל המרחב שמסביב, ובחלק מהמקומות הגרעינים יישבו במושבים, בשיתוף פעולה עם תנועת המושבים והרשויות המקומיות. כבר פנו אלינו גם משלומי, קריית שמונה ומושבים בגליל, כך שמבחינתנו זה פרויקט שמשותף לכולם, נועד לכולם, ועתיד להגיע לכולם. הנח"ל ההתיישבותי עומד להיות חלק מתהליך התיקון של השסע שיש היום בחברה הישראלית".
"תנועת הקיבוצים חוזרת לתפקידה ההיסטורי כמיישבת גבולות הארץ", מסכם ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, "הגרעינים חוזרים להיות חיל חלוץ, והנח"ל חוזר לקיבוץ כדי לסייע בשיקום התשתיות שנחרבו, בחיזוק הקהילות, בתפקידי הדרכה וחינוך ובעבודת החקלאות. תמיד היה קשר הדוק בין הקיבוצים, גרעיני ההתיישבות, תנועות הנוער והנח"ל. בשבעה באוקטובר, התנועה הקיבוצית, יחד עם מושבי וערי הנגב המערבי, הגנה בגופה ובבשרה על גבולות מדינת ישראל, והקיבוצים שיושבים על גבול הלבנון מגינים עליו במשך למעלה מ-100 שנות ציונות. לאחרונה, יחד עם משרד הבטחון, הובלנו להגדלת מסלול הנח"ל ב-1,000 מתגייסים נוספים למסלול, כדי להביא לתנופת הפיתוח שכל כך נדרשת בקיבוצי הנגב המערבי וגבול הלבנון. אני גאה במאות בני ובנות נוער שכבר נרשמו למסלול, וקורא לכל צעיר וצעירה, שמחפשים שירות צבאי ואזרחי משמעותי, להצטרף אלינו".
