במשך כמעט 40 שנה, היה ז'אן מארי לה פן המנהיג הבלתי מעורער של הימין הלאומני והקיצוני הצרפתי. מי שייסד את החזית הלאומית והודח מהזירה הפוליטית על ידי בתו מארין, הלך הבוקר (ג') לעולמו בגיל 96. מה נזכור ממנו? בעיקר את התבטאויותיו האנטישמיות ועמדותיו המוצהרות כמכחיש שואה, אבל לא רק. בואו נלך לפי הסדר.
ז'אן מארי נולד ביוני 1928 לדייג בכפר קטן בברטאן, גדל במשפחה קתולית והועבר לידי משפחה אומנת כאשר אביו מת ב־1942. בגיל 16 הוא ניסה להתגייס לתנועת ההתנגדות הצרפתית, אך נדחה בשל גילו הצעיר. על כן החליט ללמוד משפטים במכון למשפטים של סורבון בפריז, שם עסק בין היתר בהפצת העיתון המלוכני "אקסיון פראנסז" ברחובות פריז.
במהלך לימודיו, לה פן הצעיר הצטרף ואף הנהיג את "איגוד החברות של הסטודנטים למשפטים" – ארגון סטודנטים אנטי קומוניסטי. במסגרת פעולותיו החברתיות השנויות במחלוקת, הוא הורשע מספר פעמים בהשתתפות בקרבות רחוב ובשנת 1951 נשללה באופן סופי חברותו בארגון המדובר עקב עמדותיו הקיצוניות.
ב־1956 ז'אן מארי לה פן החל את צעדיו הראשוניים בפוליטיקה המקומית, כאשר נבחר לאספה הלאומית כחבר במפלגה הפופוליסטית UDCA. כך, בגיל 28, הוא הפך לחבר הצעיר ביותר באספה הלאומית. שנתיים לאחר מכן, ב־1958, הפוליטיקאי הטרי עזב את UDCA ונבחר לאספה הלאומית מטעם מפלגת המרכז הלאומי של העצמאים והאיכרים.
תקופתו המשמעותית ביותר בפוליטיקה הצרפתית החלה בשנת 1972, כשהקים את מפלגת החזית הלאומית, ונמשכה 39 שנה, כלומר עד היום שבו פרש מהחיים הציבוריים. בתקופה זו, לה פן רכש כוח פוליטי רב והתמודד מספר פעמים על נשיאות צרפת, חרף אי הצלחה מתמשכת. בשנת 1984 הוא נבחר לפרלמנט האירופי – נקודת ציון משמעותית לקריירה הפוליטית שלו.
עם זאת, רגע השיא של לה פן כפוליטיקאי, היה ב־2002 כששבר את המחסום הראשון, זה שנראה בלתי עביר עבור מפלגה כה קיצונית בפרלמנט הצרפתי – ועבר בהצלחה את הסבב הראשון בבחירות לנשיאות. למרות האופוריה הגדולה על כך שהצליח בהפתעה לקרוא תיגר על ז'אק שיראק, לה פן הפסיד בגדול בסבב השני ומעולם לא נבחר לנשיא צרפת.
בחודש ינואר 2011 מארין לה פן החליפה את אביה כמנהיגת החזית הלאומית, אך ז'אן מארי המשיך לשמש כיושב ראש של כבוד מטעם המפלגה. למרות שתמיד תמך בבתו, הפוליטיקאי הוותיק גם לא חסך ממנה ביקורת. "יש לה אופי, אבל צריך עוד תכונות", אמר ז'אן מארי על מארין בראיון ל"סאנדיי טיימס" לאחר שב־2017 היא הפסידה למקרון בבחירות לנשיאות.
כאמור, מקים החזית הלאומית זכור היטב גם ובעיקר בשל עמדותיו הגזעניות והאנטישמיות. בשנת 1987 הוא טען לראשונה כי תאי הגזים ששמשו להשמדת העם היהודי, הם רק פרט שולי בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה. הוא הורשע על כך בהפרת חוק גייסו, ההופך הכחשת שואה לעבירה פלילית, ונאלץ לשלם קנס בסך 1.2 מיליון פרנק.
כמובן שמאז שום דבר לא באמת השתנה. לאורך השנים ז'אן מארי לה פן חזר על הטענה הזו שוב ושוב – ובהזדמנויות שונות. במהלך חודש אפריל 2015, לדוגמה, כשהתראיין מספר פעמים בתקשורת הצרפתית ואישר את אמירתו כי תאי הגזים הם פרט שולי בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה. וזה לא הכול. הפוליטיקאי אף יצא להגנתו של פליפ פטן: מנהיג משטר וישי ששיתף פעולה עם הנאצים.
עם זאת, לפני שנתיים בלבד, בחודש אפריל 2022, לה פן האב התראיין ל"ישראל היום" וטען כי הדביקו לו תווית של אנטישמי. "אני סוחב איתי מוניטין של אנטישמי, שיריביי הפוליטיים המציאו לי", אמר הפוליטיקאי. "אני מאתגר אותם למצוא משפט פוליטי אחד שלי שהוא אנטישמי. רק בגלל שאני ימני ולאומי האשימו אותי שאני אנטישמי. זה בכלל לא נכון. דבר בחיי לא מראה או מביע אנטישמיות".
במסגרת אותו הריאיון, התייחס לה פן למתרחש במזרח התיכון וביקש להביע תמיכה במדינת היהודים. "אני עוקב אחר המתרחש במזרח התיכון עם אהדה לעם הקטן שנלחם על הישרדותו וקיומו, שהצליח לתפוס חזקה על אדמת אבותיו. תמיד הייתה לי נטייה ידידותית כלפיו מאשר נטייה נוגדת", הוסיף. "נלחמתי לצד חיילים ישראלים במלחמת סיני ב־1956. הייתי בין הצנחנים הצרפתיים שהוצנחו באזור תעלת סואץ".
אז לאיזה ז'אן מארי להאמין? לזה שמכחיש את זוועות השואה או לזה שמפגין ידידות חמה למדינת ישראל? סוגיה מורכבת שמעסיקה רבות גם את הפרלמנט הצרפתי, שברגעים אלה ממש מתקשה למצוא את המילים הנכונות שיספידו את הפוליטיקאי השנוי במחלוקת. "ז'אן מארי לה פן שיחק תפקיד מרכזי בחיים הציבוריים של צרפת – זכרו יהיה נתון לשיפוט ההיסטוריה", נמסר בסוף כתגובה רשמית לאחר מותו.
