"בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ" (דברים כח: ו). כך נכתב על רצפת מנזר צבעונית בת כ-1500 שנה, שנחשפה בחפירה גדולה שמנהלת רשות העתיקות עבור רשות מקרקעי ישראל, במסגרת עבודות הפיתוח להקמת שכונת כרמי גת צפון, שם מתוככנות כ-5600 יח"ד. בחפירה נחשפו שרידים של לפחות עשרה מבנים, ביניהם המנזר, הגת ומבנה מחסנים גדול. המנזר מתוארך לתקופה הביזנטית (מאות 6-5 לסה"נ) והוא חלק מאתר קדום, שהתקיים עוד בתקופה הרומית, במשך כ-600 שנה.
הממצאים שנחשפו במנזר ובסביבתו, כוללים כמות גדולה של כלים מיובאים, מטבעות, פריטי שיש, כלי זכוכית וכלי מתכת, המעידים על יישוב עשיר ומשמעותי שפעל במקום.
ברצפת הפסיפס של המנזר שולבו צלבים, אריות, יונים, אמפורה, פרחים ודגמים גיאומטריים. במרכזו, נקבעה הכתובת ביוונית עתיקה – "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ" (דברים כח: ו). בדגמים הגיאומטרים שבפסיפס שולבו אבני פסיפס קטנות מאוד, במטרה להבליט את עיטורי צורות הצלב.
בנוסף למנזר, נחשפה גם גת משוכללת להכנת יין, אשר נבנתה ותוקנה מספר פעמים. בפסיפס המרצף את תאי התסיסה ואת בור האיגום, שולבו אבנים בצבעי לבן וכחול. על גבי הטיח של בורות האיגום, ניתן לראות שרידי צבע אדום. רצפתו של בור האיגום הצפוני בנוי לוחות, שיש שעל חלקן ניתן לראות אותיות יווניות אשר שימשו כסימנים לבוני הגת. כל אלה, מעידים כי בבניית ופיתוח גת זו הושקעו זמן, כסף ומאמצים רבים.
לדברי שירה ליפשיץ ומעיין מרגוליס, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "היישוב הקדום ממוקם על ציר דרכים מרכזי, המקשר בין ההר למישור החוף, וככל הנראה שירת את היישובים הקטנים יותר באזור, כמו גם את עוברי הדרך שעברו בו. זהו האתר הגדול והמשמעותי ביותר שנחשף באזור מהתקופות הרומית-והביזנטית. הממצאים מעידים על רצף יישובי, החל מהתקופה הרומית הקדומה (המאה ה-1 לספירה) ועד לסוף התקופה הביזנטית (סוף המאה ה-6 לספירה). בתקופה הביזנטית, ניתן לראות התרחבות משמעותית של היישוב, אשר כללה את בניית המנזר והגת. בנוסף, יש במקום עדויות רבות לייצור כלי חרס מקומי, כמו פסולת בית יוצר, בורות אשפה, כלים מעוותים, ואף מספר כלים הייחודיים לאתר זה".
לדברי סבטלנה טליס, מנהלת מרחב דרום ברשות העתיקות, "חשיפת האתר מאירה את עושרה ההיסטורי של קריית גת וסביבתה, ושופכת אור על מרכזיותו של האזור בימי קדם. מומחי מנהל השימור של רשות העתיקות יעתיקו את רצפת הפסיפס לשטח פתוח בעיר, על מנת שזו תוצג לציבור."
"הפסיפס שהתגלה בקרית גת הוא אחד המיוחדים שנמצאו בארץ", מוסיף מארק אברהמי, ראש ענף שימור אמנותי ברשות העתיקות. "העתקת פסיפסים הינה תהליך מורכב, הדורש מיומנות רבה וקפדנות. בקרוב, יועבר הפסיפס הקדום לסדנת הפסיפסים של רשות העתיקות, לטובת שימורו לפני הצגתו בעיר".
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "פרויקטי הרחבת היישובים בארץ של רשות מקרקעי ישראל מיצרים הזדמנויות להצצה לעולמם של דורות קדומים. יחד, אנחנו פועלים להציג את הממצאים, כחלק ממדיניות המבקשת לחבר את התושבים לסיפורים ההסטוריים בקרבת מקום המגורים שלהם".
לדברי ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, "חשיפת המנזר במהלך עבודות הפיתוח להקמת שכונה חדשה מדגישים את הקשר בין העבר לעתיד ובין שימור לפיתוח. רשות מקרקעי ישראל משקיעה עשרות מליונים בשנה בחפירות הצלה בפרויקטים שונים ברחבי הארץ שנועדו לחשוף ולתעד את ההיסטוריה והארכיאולוגיה העשירה שמתחת לשכונות העתיד".
