היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, קובעת במכתב לשר הביטחון ישראל כ"ץ כי קיימת חובה לערב את הייעוץ המשפטי בניסוח חוק הגיוס החדש אותו מגבש השר בימים אלה. "נמסר לי כי אתה מגבש בימים אלה טיוטה עדכנית של הצעת החוק בנושא הגיוס, על בסיס הצעה שאושרה בכנסת הקודמת בקריאה הראשונה בשנת 2022, והוחל עליה דין רציפות. טיוטת הצעת החוק המתגבשת, ומצויה כיום בשיח בין גורמים פוליטיים, לא הועברה לעיוננו, ולא נוכל להתייחס אליה", ציינה בהרב-מיארה בפתח המכתב.
לדבריה, "כדי למנוע מצב שבו יתברר בשלב מאוחר כי הצעת החוק אינה מבוססת על תשתית עובדתית רלוונטית או שאינה עומדת באמות המידה החוקתיות, אדגיש שוב כי עקרונות, יעדים, מספרים ולוחות זמנים שעשויים היו להיות רלוונטיים להסדר גיוס עד יום השבעה באוקטובר 2023 אינם רלוונטיים עוד. זאת, מבחינת צרכי צה"ל, צרכי המשק וערך השוויון בנטל. גורמי הביטחון שבו והבהירו כי בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" צרכי הצבא גדלו באופן דרמטי וכך גם הנטל על המשרתים, בסדיר ובמילואים. המציאות השתנתה בלי היכר, וכשם שהממשלה מקדמת הצעות חקיקה שמשמעותן היא הגברה משמעותית של הנטל על המשרתים (הארכת שירות החובה, הכבדת נטל שירות המילואים והעלאת גיל הפטור משירות מילואים), כך גם ההצעה הנוכחית צריכה להלום את המציאות בכל היבט רלוונטי".
בהרב-מיארה ציינה עוד כי "המציאות שהשתנתה משליכה באופן מהותי על חוקיות ההסדר שייקבע, בנושאים שונים ובהם: היקף המגויסים הנדרש להלום את צרכי הצבא שגדלו ואת נטל השירות המוגבר; קצב הגיוס הדרוש בהתאם לצורך בבניין מהיר של הכוח הצבאי והגדלתו בטווח הזמן הקרוב; גיל המגויסים, כך שניתן יהיה לשלבם במסגרות לוחמות, מבחינת גילם ומצבם המשפחתי; משך השירות; עדיפות מובהקת לשירות צבאי, להבדיל משירות בגופים אחרים או שירות אזרחי; ועוד. המציאות הביטחונית וערך השוויון מחייבים כי המתווה שיחוקק לא יישאר רק בגדר "הצהרת כוונות" או שחזור, בהתאמות מסוימות, של מתווי חקיקה שנכשלו בעבר. נדרשות עקובות שיביאו לשינוי בשטח, להגשמת תכליות החקיקה, בהן גם ערך לימוד התורה, ולמילוי שורות הצבא. בהתבסס גם על עמדת מערכת הביטחון וגורמי האוצר, מתחייב לקבוע הסדרים המאפשרים הטלת סנקציות אישיות על הפרט".
"נקודת המוצא החוקית והמעשית בהקשר זה היא המצב החוקי הקיים בו מוטלת חובת גיוס אישית על הכל באופן שוויוני ואחיד וכן סנקציות אישיות ושוויוניות בהתאמה למשתמטים משירות. חוק גיוס חדש צריך להתבסס על כך ולתאום את עקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית", הדגישה היועצת.
בסיכום המכתב התריעה בהרב מיארה כי "ללא העברת נוסח ההצעה העדכני לעיוננו, שלהבנתי מצוי כיום בתהליכי גיבוש, לא ניתן לקיים הליך תקין של ייעוץ משפטי, על ידי מי מגורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, ובכלל זאת הייעוץ המשפטי במערכת הביטחון. קידום הצעת חוק על ידי גורמי הממשלה בלא הצגת פרטי ההסדר המתגבש לייעוץ המשפטי מהווה פגם תהליכי נוסף המצטרף לאישור דין הרציפות שלא כדין ועקיפה נוספת של דרכי העבודה הממשלתיות הסדורות".
