בית המשפט העליון קבע היום (ה') פה אחד כי אין לבטל את מרבית הסעיפים בפקודת המשטרה שנחקקו במסגרת "חוק בן גביר", ומסדירים את כפיפותה של המשטרה לממשלה ואת סמכות השר לביטחון פנים לקבוע את מדיניותה. עם זאת, קבע בית המשפט ברוב של של חמישה שופטים מול ארבעה כי יש להכריז על בטלותו של סעיף 8ד לפקודה, שקובע כי בסמכותו של השר לקבוע למשטרה מדיניות גם בתחום החקירות.
כזכור, תיקון פקודת המשטרה (מס' 37), התשפ"ג-2022 הסדיר לראשונה בחקיקה ראשית את מערכת היחסים שבין הדרג המיניסטריאלי לבין המשטרה. התיקון כולל שורה של סמכויות שנתונות לשר לביטחון לאומי בכל הנוגע לעבודת משטרת ישראל. בפרט, התיקון קובע כי לשר סמכות להתוות את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, וכן להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות הפליליות. נגד חוקתיות התיקון הוגשו 5 עתירות, ובהן נטען, בעיקרו של דבר, כי התיקון מאפשר את התערבותו של השר בעבודת המשטרה – התערבות שמהווה פגיעה בעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי בישראל ובזכויות אדם.
היועצת המשפטית לממשלה סברה כי יש להורות על ביטול סעיף 8ד, אשר מקנה לשר סמכות להתוות מדיניות בתחום החקירות; ביחס ליתר הוראות התיקון היא סברה כי יש לאמץ פרשנות מקיימת שתבטיח הגנה על זכויות אדם ותמנע פוליטיזציה של עבודת המשטרה.
בית המשפט העליון קבע פה אחד כי התיקון בכללותו לא גרע מחובתה של המשטרה לפעול באופן עצמאי, מקצועי, ממלכתי ובלתי תלוי. אשר לסעיף 8ב, אשר קובע כי המשטרה נתונה למרות הממשלה, נקבע פה אחד כי אין בו כדי לשנות את מערכת היחסים בין הממשלה לבין המשטרה, או לגרוע מחובתה של המשטרה להפעיל שיקול דעת מקצועי ועצמאי. בנוסף, בית המשפט קבע פה אחד כי אין בתיקון סעיף 9 לפקודה, במסגרתו נקבע כי סמכויותיו של המפכ"ל מכוח הסעיף יופעלו "בהתאם להתוויות המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר" כדי לגרוע מעצמאותו המקצועית של המפכ"ל. עוד נקבע כי סעיף 8ג(א) הסמיך את השר להתוות מדיניות כללית ועקרונית בלבד, ואוסר על התערבות אופרטיבית בעבודת המשטרה.
שופטי הרוב, ממלא מקום הנשיא (בדימוס) השופט עוזי פוגלמן, ממלא מקום הנשיא השופט יצחק עמית, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף והשופט יחיאל כשר, קבעו כי יש לבטל את סעיף 8ד, הקובע כי בסמכותו של השר להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות. לדעתם של שופטי הרוב סעיף זה פוגע בזכויותיהם החוקתיות של חשודים בפלילים, והוא אינו צולח את פסקת ההגבלה שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עוד נקבע כי לא ניתן למצוא מתווה של פרשנות מקיימת שיש בו ליישב את הפגיעה הטמונה בסעיף 8ד. שופטי המיעוט, השופט נועם סולברג, השופט יוסף אלרון, השופט אלכס שטיין, והשופטת גילה כנפי-שטייניץ סברו מנגד שלא נפל בסעיף פגם במישור החוקתי.
מטעם העותרת, התנועה לאיכות השלטון, נמסר בתגובה לפסק הדין: "התנועה לאיכות השלטון מברכת על החלטת בית המשפט העליון שביטל את הסעיף המסוכן בחוק בן גביר, אשר אפשר לשר להתערב במדיניות החקירות של המשטרה. פסיקת בג"ץ מהווה ניצחון משמעותי לשלטון החוק ולעצמאות המשטרה, ומונעת את הפיכתה למשטרה פוליטית. בפסיקתו, הבהיר בית המשפט העליון באופן חד-משמעי כי גם יתר סעיפי החוק אינם מאפשרים לשר להתערב בהחלטות אופרטיביות של המשטרה, וכי סמכותו מוגבלת אך ורק לקביעת מדיניות כללית.
"אנו מברכים על קביעת בית המשפט כי המשטרה מחויבת להמשיך לפעול באופן עצמאי, מקצועי וממלכתי, וכי החוק אינו משנה את מערכת היחסים בין הדרג הפוליטי למשטרה. פסק הדין מהווה אבן דרך חשובה בשמירה על עצמאות המשטרה ומערכת אכיפת החוק בישראל. התנועה לאיכות השלטון תמשיך לעמוד על המשמר ולוודא כי כל התערבות של הדרג הפוליטי במשטרה תיעשה אך ורק במסגרת המגבלות הברורות שקבע בית המשפט העליון".
בן גביר עצמו גם הגיב לפסיקה ואמר: "בג"ץ שוב הופך את עצמו לריבון, ודורס את רצון הבוחר. ההחלטה החמורה של בג"ץ לעקר את פקודת המשטרה נועדה לעקר את השר מסמכויותיו, ולנסות להקנות לפרקליטות והיועמ"שית שליטה במשטרה. במדינה דמוקרטית מי שמתווה מדיניות למשטרה הוא השר הממונה עליה, אבל את בג"ץ זה כמובן לא מעניין".
