בסוף השבוע האחרון, ממשלת אלבניה הודיעה על צעד דרסטי שעורר סערה גדולה במדינה: חסימת טיקטוק בכל השטח הלאומי למשך שנה אחת לפחות, החל מהשבועות הראשונים של שנת 2025. ההחלטה, שנמסרה על ידי ראש הממשלה אדי רמה, היא חלק מתוכנית רחבה יותר שמטרתה לטפל בתופעות מדאיגות הנוגעות בבטיחות הילדים בבתי הספר, ולהשפעה השלילית של המדיה החברתית על הדור הצעיר. לדברי רמה, טיקטוק ופלטפורמות חברתיות אחרות "לוקחות את ילדינו כבני ערובה", ותורמות לאקלים של אלימות ואי סדר.
החלטת הממשלה באה בעקבות אפיזודה שזעזעה עמוקות את אלבניה: בחודש שעבר, נער בן 14 נדקר למוות על ידי בן גילו ליד בית ספר בטירנה. על פי הדיווחים, האירוע היה תוצאה טרגית של סכסוך שהחל ברשתות החברתיות. המקרה, שטלטל את המדינה כולה והדגיש את הסיכונים של שימוש בלתי מבוקר במדיה החברתית, גרם לכך שראש הממשלה רמה ייצא בהצרה קשה ביותר נגד חברת טיקטוק ויאשים אותה בעידוד השנאה, הבריונות והאלימות בקרב הצעירים.
"הבעיה הם לא הילדים שלנו, אלא החברה שמקיפה אותם והפלטפורמות כמו טיקטוק שלוכדות אותם אל תוך מעגל מסוכן", הכריז ראש הממשלה. לפי חוקרים מקומיים, המדיה החברתית המדוברת היא פופולרית במיוחד בקרב אלבנים צעירים, המהווים את קבוצת המשתמשים הגדולה ביותר במדינה. נתון זה, על פי ראש הממשלה, נותן תוקף לעלייה החריגה והמדאיגה במקרי אלימות בבתי הספר. חלקם, לכאורה, בוצעו בהשראת סרטונים שהפכו לפופולריים באינטרנט.
מנגד, חברת טיקטוק ביקשה מממשלת אלבניה "הבהרה דחופה" בנוגע לקורלציה בין השימוש בפלטפורמה לרצח הטראגי של בן ה־14. החברה אף מסרה כי היא לא מצאה ראיות לכך שלקורבנות או לתוקפים היו חשבונות פעילים בטיקטוק, וציינה שסרטונים הקשורים לאירוע הספציפי התפרסמו גם בפלטפורמות אחרות. למרות זאת, ממשלת אלבניה לא שינתה את עמדתה בנושא ולא הודיעה על ביטול ההחלטה החריגה.
וזה לא הכול. סגירת טיקטוק, כאמור, היא חלק מתוכנית רחבה יותר לשיפור הבטיחות בבתי ספר ברחבי אלבניה. בין הצעדים שננקטו, ניתן למנות את הגברת הנוכחות של כוחות הביטחון סביב מוסדות החינוך השונים ושיתוף פעולה פורה יותר בין הורים למורים. נשמע מבטיח, אבל כמו תמיד, גם במקרה הזה לא כולם מסכימים עם ההחלטה של ראש הממשלה, לא כולם תומכים בחסימת הרשת החברתית ובעיקר לא כולם מאמינים שהיא תביא לשינוי משמעותי וקונקרטי.
אינה ז'ופה לדוגמה, פרלמנטרית באופוזיציה, הגדירה את חסימת הטיקטוק כ"אקט דיקטטורי המדכא את חופש הביטוי והדמוקרטיה", והאשימה את הממשלה בשימוש בנושא החברתי והחינוכי ככלי פוליטי לנוכח הבחירות הקרבות. טענה לגיטימית, אבל לא מבוססת בהתחשב בעובדה שאלבניה היא לא המדינה היחידה בעולם שבשנים האחרונה הטילה סנקציות על חברת טיקטוק. מדינות כמו צרפת, גרמניה ובלגיה כבר הכניסו הגבלות על השימוש במדיה חברתית בקרב קטינים, בעוד אוסטרליה העבירה לאחרונה את אחת התקנות המחמירות בעולם, האוסרת גישה לרשתות חברתיות על ידי ילדים מתחת לגיל 16.
"בסין טיקטוק מקדמת ערכים חיוביים כמו לימוד והגנה על הטבע, בעוד שכאן היא מתדלקת שפה של שנאה ואלימות", טען אדי רמה והדגיש כי למדינה קטנה כמו אלבניה אין באמת אפשרות להשפיע על האלגוריתמים של הפלטפורמה. דבריו של ראש הממשלה מחזירים אותנו לחודש מרץ האחרון, כאשר בבית הנבחרים האמריקני אושרה הצעת חוק המבקשת לאסור שימוש בטיקטוק ברחבי ארה"ב. הסיבה לכך – סכנה לביטחון הלאומי של תושבי ארצות הברית מאחר ומדובר ברשת הנתונה בבעלות סינית.
חברת טיקטוק גם עלתה לכותרות בחודש האחרון כשאוניברסיטת אוקספורד בחרה את מילת השנה בהשראתה. כן כן, מילון אוקספורד – שנחשב בעיני רבים למהימן ביותר לשפה האנגלית – קבע כי Brain rot ("ריקבון מוחי") מסכמת באופן מושלם את השנה שחלפה עלינו. מדוע? משמעות המילה היא "ההידרדרות של המצב הנפשי או האינטלקטואלי של אדם לנוכח צריכת יתר של תכנים לא מאתגרים". במילים אחרות ופשוטות יותר, ריקבון מוחי נגרם משימוש יתר ברשת החברתית טיקטוק.
ההחלטה לחסום את הפלטפורמה האינטרנטית הפופולרית בעולם, מייצגת מגמה חדשה ודי מפתיעה של ממשלות רבות הפזורות ברחבי העולם שמנסות לשנות את המציאות דווקא באמצעות הדור הצעיר והשימוש שהם עושים במדיה החברתית. כעת, לא נותר אלא לחכות ולראות האם הצעד הדרמטי של אדי רמה ישיג את ההשפעות הרצויות או שמא יביא להגבלה שנויה במחלוקת של חירויות הפרט. בכל מקרה, אלבניה העבירה השבוע מסר ברור: בטיחות הצעירים קודמת להכל.
