הדיונים בוועדת הכלכלה לגבי הרפורמה בתאגיד השידור הישראלי כאן התקדמו השבוע, במגוון הצעות חוק סותרות – אחדות מציעות הפרטה או סגירה, אחרות מציעות את הגברת השליטה הממשלתית. אך אתמול אמר יו"ר הוועדה דוד ביטן (הליכוד) שאינו בטוח שהוא מעוניין לקדם את הצעות החוק להפרטת התאגיד או לסגירתו, שכן הן "אינן משרתות בוודאות את ממשלת הימין".
אלדד קובלנץ, מייסד תאגיד השידור כאן, טוען שאין סיכוי לאף אחת מההצעות הללו: "כל מי שמכיר את המגזר הציבורי ואת מסדרונותיו הפתלתלים יודע ששינויים במדינת ישראל דינם להתמשך בין שלוש שנים לשלושים שנה", הוא אומר. "בניסיון לסגירת התאגיד החקיקה מתקדמת מהר יחסית, אבל דווקא לכן היא תיעצר לדעתי בוועדת הכלכלה או בבג"ץ. הסיכוי נמוך מים המלח. תמיד יהיה מאבק מובנה בין השידור הציבורי לממשלה. לא משנה אם זו ממשלת ימין או ממשלת שמאל. גם באנגליה יש מאבקים בלתי פוסקים בין השלטון ל־BBC, והיו ניסיונות במשך השנים לפגוע אנושות בשידור הציבורי. אבל בכל המדינות המערביות המתקדמות הם כשלו בסופו של דבר".
את היוזמות לרפורמה בתאגיד העלו ח"כ אריאל קלנר וח"כ טלי גוטליב (שניהם מסיעת הליכוד) וח"כ אביחי בוארון (סיעת הציונות הדתית), והן נידונות בוועדת הכלכלה בראשותו של ח"כ דוד ביטן. מניעיהן קשורים גם לתקציב המדינה, אך גם לכך שתאגיד כאן מוטה פוליטית, כמו שהייתה רשות השידור שקדמה לו. "נחשפנו לשידורים מוטים או פוגעניים במכאן 33, ופגיעה בסמלים וערכים", אמר שר התקשורת שלמה קרעי בדיון בוועדת הכלכלה השבוע. "בשם הציבור שבחר בנו אני אומר לכם – זה לא יימשך".
ח"כ טלי גוטליב, שהגישה כאמור את אחת מהצעות הרפורמה שביקשה להפריט את כאן, אמרה שהיא מבקשת לעשות זאת כדי "לעודד את שוק התקשורת החופשית", והוסיפה ש"אין סיבה שאזרחי ישראל יממנו את תאגיד השידור הציבורי, המיותר והחדגוני". גם קרעי אמר ש"השוק הפרטי נחנק מעודף הסדרה והשידור הציבורי אינו ציבורי ולעיתים מזיק. הוא נדרש במאה הקודמת, היום אין הצדקה למימון מוצר כזה. לא רק שאין בו ערך, הוא פוגע בשוק".
נשיא מועצת העיתונות, שופט העליון לשעבר חנן מלצר, טען בישיבת הוועדה שהצעות החוק אינן ניסיון לסגור גוף תקשורת יקר ומוטה פוליטית אלא לא פחות מ"ניסיון לשלול את אופייה הדמוקרטי של המדינה, כי אופייה הדמוקרטי תלוי בתקשורת החופשית וכך זה בכל המדינות הדמוקרטיות". קרעי מנגד ענה ש"הגיע הזמן לדיון ענייני, כן ואחראי שהוא הבסיס להכרעה דמוקרטית".
קובלנץ מסכים עם חנן מלצר שמדובר ב"איום על הדמוקרטיה". "אם חוק כזה יעבור, ייווצר תקדים חמור מאוד", הוא טוען. "זהו ניסיון ליצור הרתעה ולגרום לשאר הערוצים לבחון את דרך סיקורם את הממשלה ועמדותיה". ועדיין, לדעתו, יש לממשלה דרך להשפיע: "לממשלה יש זכות וחובה למשול, גם בשידור הציבורי. לפי החוק שר התקשורת יכול למנות 12 אנשים משלו למועצת התאגיד, וכך לממש את רצון הבוחר.
"באופן כזה שידורי התאגיד היו נעים מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני וזה היה משחק הוגן בעיניי. הם כשלו במסלול הסביר וההגיוני של מינוי מועצה שמרנית, ולכן מנסים להישען על גחמות נקודתיות, במקום ללכת בדרך המלך הלגיטימית והאפקטיבית".
שר התקשורת קרעי אומר שהתאגיד חסר ערך ומיותר.
"זאת טענה מגוחכת. תאגיד השידור הציבורי הוא יצרן התוכן הכי חשוב והכי טוב בישראל. מבחינתי הוא שייך יותר לעולם התרבות מאשר לעולם התקשורת. בחדשות הרייטינג נמוך, זה נכון, אבל אם מתייחסים לחדשות התאגיד כתמהיל של רדיו, טלוויזיה ודיגיטל, רואים שהתאגיד נותן שירות מדהים. אם סוכמים את הרדיו והטלוויזיה, מגלים שיש לחדשות התאגיד יותר צרכנים אפילו משיש לקשת 12.
"התאגיד גם נחשב בכלל הציבור, כולל הימני, לגוף השידור הכי אמין. רק צריך להסתכל על הנתונים, ולהבין שאין שחר לטענות האלה. באופן אישי, תאגיד השידור הציבורי הוא אהבת חיי המקצועיים, יותר מכל הדברים שעשיתי, ואני בטוח שהוא ימשיך לפעול ולשגשג".
בתאגיד כאן גייסו השבוע את איגוד השידור האירופי למען מאבקם: במכתב ששלח מנכ"ל האיגוד נואל קוראן, אזרח אירלנד, הוא הביע דאגה בדיון בהפרטת התאגיד, בהעברתו תחת סמכות הממשלה או בסגירתו.
קוראן הצטרף לטענת השופט מלצר שהחוק "יסכן את נוף המדיה בישראל ויהיה בעל השלכות משמעותיות על יסודות הדמוקרטיה", וטען שתפקידה של תקשורת ממשלתית־עצמאית הוא לקדם את החברה ולתת לאזרחים גישה לחדשות ומידע מדויק. לצד כל זאת הוא איים במעין סנקציות: הוא התריע שסגירת כאן תוביל להפסקת חברותו באיגוד וכתוצאה מכך ישראל לא תשתתף באירוויזיון ותוגבל גישתה לתכנים בינלאומיים.
בהתייחסות לדבריו של קוראן אמר השר קרעי: "החבורה החצי־אנטישמית ששינתה את המילים לשיר מהאירוויזיון רוצה להתערב? שלא יאיימו עלינו. התאגיד מפעיל אותם, והם לא מוכנים לדבר עם משרד התקשורת. יש כללים לאיגוד ואנחנו עומדים בהם גם בלי חדשות".
