היום (ג') התקיים כנס מאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית ביוזמת הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות ומטה החירום למאבק בפשיעה ואלימות. מטרת הכנס הייתה לפתח מדיניות ופעילויות לאתגרי הפשיעה והאלימות. בכנס הוצגו נתוני מחקר מקיף שחשפו את ממדי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית
המחקר שהוצג נועד להעמיק את ההבנה אודות תפישות החברה הערבית כלפי הפשיעה והאלימות, בעקבות עלייה חדה במקרי הרצח והפשיעה, לצד ירידה חדה בתחושת הביטחון האישי. המחקר, שנעשה בשיתוף פעולה עם חברת Hive המפתחת מוצרים טכנולוגיים להבנת דעת קהל, אסף נתונים ישירות מהקהילה הערבית במטרה לגבש פתרונות מבוססי נתונים ולתכנן אסטרטגיה לפעולה עם התארגנויות קהילתיות.
טלאל אלקרינאוי, ראש עיריית רהט, תיאר את תחושת האיום המתמיד: “מעולם לא היה מצב כמו בקדנציה הנוכחית, מעולם לא הרגשתי מאוים ולא הצמידו לי מאבטחים. במקום לשגשג אנחנו זועקים לביטחון אישי. למה אנחנו לא יכולים לשבת בבתים שלנו בלי לשמוע יריות. זה יגיע לישובים היהודים״. עוד הוסיף אלקרינאוי: ״אני מודאג מהמצב של ארגוני הפשיעה. לא מעט בתים עברו לארגונים האלה. בגלל ריביות והלוואות. סיפורים בלתי נתפסים של נשים הנאלצות להתגרש בכוח ולהתחתן עם ארגוני הפשיעה כדי לשלם את חובות הבעלים. זה מזעזע״.
המחקר שנעשה בקרב 1376 משיבים מהחברה הערבית. מצביעים על כך ש-87% מהציבור הערבי מכיר מישהו שנפגע או נרצח כתוצאה מהפשיעה והאלימות. 20% מהמשיבים ציינו כי הם מכירים מישהו ממעגל ראשון שנפגע, בעוד 87% מציינים שהם מכירים מישהו שנפגע ממעגל שלישי. תחושת חוסר הביטחון מלווה אותם כמעט בכל תחום בחיים, עם 82% החשים חוסר ביטחון להסתובב בלילה ו-80% שמביעים חשש לדווח למשטרה על אירועים אלימים.
בנוגע לתפיסת האמון במשטרה, רוב המשיבים מציינים שהם חוששים לדווח על אירועים, אך לא מתעלמים לחלוטין, וישנה נכונות לפנות אליה במקרה של איום. כאשר נשאלו על הגורמים אליהם יפנו במקרה של איום עליהם, 60% אמרו שהם יפנו למשפחה, בעוד 54% ציינו כי יפנו למשטרה.
הסקר גם הצביע על הנושאים הקריטיים הדורשים טיפול מיידי ביישובים הערביים, כאשר 34% מציינים את זליגת הצעירים לפשיעה ועבריינות כבעיה הדחופה ביותר, ואחריהם פשיעה כלכלית ושוק שחור (16%), תחושת חוסר הביטחון במרחב הציבורי (16%), והנשק הבלתי חוקי (13%).
המשיבים מטילים את עיקר האחריות על הממשלה, אך גם מראים נכונות לפעול בעצמם. 60% מהמשיבים סבורים שהאחריות למאבק בפשיעה היא על מוסדות השלטון והממשלה, בעוד 40% מאמינים שהאחריות חלה על החברה הערבית. 67% מהמשיבים הצהירו כי הם רוצים להיות חלק פעיל במאמצים למיגור הפשיעה, אך 60% מהם אינם מכירים מקומות שבהם ניתן לפעול באופן אקטיבי.
חיים ביבס, יו”ר מרכז השלטון המקומי, הדגיש בוועידה את הצורך להפסיק להתעלם מהמציאות, ולהתמודד עם הבעיה לעומק: “אנחנו במצב חירום לאומי, שבו הפשיעה גובה חיי אדם מדי יום. פנינו כל ראשי הרשויות לראש הממשלה ולכל השרים הרלבנטיים. כשמדינת ישראל רוצה לטפל בארגוני פשיעה היא יודעת לעשות את זה. הגיע הזמן להחזיר את תחושת הביטחון לתושבי מדינת ישראל.”
הצורך בשינוי דחוף עולה גם מכיוונם של ראשי הרשויות המקומיות. ראיד דקה, ראש עיריית באקה אלגרבייה, קרא להתעוררות מיידית: “אני קורא לראש הממשלה להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי. אם לא יהיה שינוי אנחנו נעלה הילוך.” מאזן גנאיים, יו”ר הוועד הארצי ברשויות הערביות, פנה ישירות לשר בן גביר: “אני קורא לפטר את השר הזה. דיברתי עם העוזר של המפכ”ל, שאנחנו רוצים להיפגש, חוזר אליי אחרי שבועיים, אתם רוצים את הפגישה בירושלים או בתל אביב, אמרתי לו מבחינתי בסין. לאן שתגיד נגיע. אבל עד היום כלום".
