תוכנית שאפתנית שהגישה עיריית כפר־קאסם עומדת לעלות בימים אלה להחלטת ועדת השרים לענייני פנים: הכשרת אזור התעשייה הבלתי חוקי הגדול בארץ, בצמוד לכביש 5 וכביש 6. התוכנית מציעה הלבנה בפועל של מתחם בן 3,117 דונמים, הכולל 800 מבנים בלתי חוקיים, רובם מבני תעשייה ולוגיסטיקה אך חלקם משמשים למגורים. כל אלה נבנו במשך השנים תוך ניצול ההזנחה של רשויות האכיפה וצבירה של רווחי ענק לעברייני הבנייה – משום שייעוד הקרקע במרחב הוא לחקלאות בלבד. רוב הקרקעות במתחם הן בבעלות פרטית, ומיעוטן אדמות מדינה.
התוכנית הוגשה לוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), וזו בתורה תגיש אותה לוועדת השרים בראשות שר הפנים משה ארבל. ההצעה כוללת פינוי ובנייה מחדש בהיקף של 900 אלף מ"ר לשימושי תעשייה, לוגיסטיקה ומשרדים, וכן תוספת של כ־5,000 יחידות דיור. עיריית כפר־קאסם טענה בבקשה לוותמ"ל כי המיזם "עשוי לפתוח אפשרויות חדשות בפיתוח הכלכלה המקומית, ולהעניק תמריצים חיוביים לבעלי הקרקע".
יש לציין כי חלק מאזור התעשייה הולבן כבר בתוכניות לפיתוח העיר, תוך רמיסת עקרונות שלטון החוק ויצירת נורמה שלפיה עבריינות הבנייה משתלמת. יוזמי התוכנית אינם מתביישים להציגה כתקדים שיסייע להלבנת אזורים אחרים שבוצעו בהם עבירות בנייה בהיקף גדול בחברה הערבית.
במסמך הבקשה נכתב כי לתוכנית יש "פוטנציאל נדיר לשינוי ברמה המקומית וברמה הלאומית מבחינת פתיחת אפשרויות חדשות לתכנון אזורים מופרים בחברה הערבית". במילים "אזורים מופרים" הכוונה היא להפרות של חוקי התכנון והבנייה. התוכנית, במפורש, מבקשת לעודד הסדרה של פיתוח בניגוד לחוק, כך שחוטא יצא נשכר.
במכתב דחוף ששיגרה תנועת רגבים לשרים החברים בוועדה, היא הזהירה שהתוכנית מציבה תקדים מסוכן של הענקת "פרס" לעברייני בנייה. בפנייתה הדגישה התנועה כי הלבנת מתחם גדול כל כך בשטח חקלאי פוגעת בשלטון החוק, ומהווה סטייה חמורה מעקרונות המשילות. "הכשרת המתחם מעבירה מסר מעוות שהפשע משתלם", מסר הארגון, וציין כי אין כל הצדקה להקמת אזור תעשייה נוסף, מכיוון שבתחומי העיר קיימות תוכניות מאושרות לאזורי תעשייה ומסחר מגוונים העונים על הצרכים המקומיים, לפי תוכניות מהשנים 2014 ו־2019.
בנוסף טוענים ברגבים כי הלבנת המתחם תפגע בהכרח ברשויות הסמוכות, ראש־העין ואלעד, הסובלות ממחסור בשטחי תעשייה מאושרים.
לפי רגבים, הגשת התוכנית לוותמ"ל היא שימוש בלתי נאות בוועדה שהוקמה כדי להתמודד עם משבר הדיור, וכך לאשר במהירות שכונות מגורים בדרך שעוקפת חסמים בירוקרטיים.
עיריית כפר־קאסם ניסתה בעבר לקדם בצינורות המקובלים תוכנית בעלת מטרות דומות, ובקשתה נדחתה. אזור התעשייה ממוקם על תוואי מסדרון אקולוגי ארצי, ובנוי על שטח "שמור פתוח" בתוכנית הארצית, במטרה לשמור על הסביבה.
יוזמי התוכנית התנו את הריסת המבנים הלא חוקיים באזור באישור התוכנית הכוללת. זהו תנאי אבסורדי, ונוכח היעדר האכיפה אין ערובה לכך שהעירייה תעמוד בהתחייבותה להריסת המבנים ולשיקום הסביבה.
"זהו פרס ענק לעבריינות", מתריע ליאור מתן, מנהל מחלקת התכנון בתנועת רגבים, "עברייני בנייה הקימו מבני תעשייה תוך פגיעה בטבע, סיכון נוסעי הכבישים, ופגיעה בהתפתחות הכלכלית באזור – והרשויות שתקו. כעת, כדי לא להתמודד עם האירוע הזה לפי החוק משתמשים בטריק הוותמ"ל, כלי דרקוני להלבנה סיטונאית של בנייה תוך דריסת כל תקן ודין. עיריית כפר־קאסם הציגה בבית המשפט מצג שווא של מאמצי אכיפה, ובפועל קידמה בחשאי תוכנית להלבנת המתחם והוספת שטחי בינוי נוספים בהיקף עצום.
"התוכנית מפרה לחלוטין את האיזון הכלכלי במרחב ראש־העין, פתח־תקווה וכפר־סבא", הוסיף מתן, "לדוגמה, כבר היום מעבר לכביש בראש־העין הסמוכה יזמים שומרי חוק שבנו מבני תעסוקה חדישים ותקניים מתקשים לאכלסם, ונמנעים מלממש זכויות בנייה נוספות עקב הסטת הביקושים לבנייה הלא חוקית בכפר־קאסם.
"כדי להבין את עוצמת העיוות בהכשרה כזאת, אפשר להיעזר בדוגמה של מתחם המסחר בירקונים, במרחק של כשישה קילומטרים מכפר־קאסם. שניהם שטחים חקלאיים שנוצלו לשימוש אחר בלי שינוי של תוכניות המתאר. המתחם בירקונים היה קטן בהרבה מזה שבכפר־קאסם, ובכל זאת אחרי הליכים משפטיים ארוכים השטח לא הוכשר אלא נהרס כולו. נגד חלק מהמעורבים הוגשו כתבי אישום".
